שימוש בסמים הזיוניים בקרב תרמילאים וכניסה למצבים פסיכוטיים בעקבות זאת

בשני( האחרונות יוצאי( הרבה צעירי( ישראלי( לטיול תרמילאי( לאחר השרות הצבאי. השימוש בסמי( בכלל ובסמי( הזיוניי( בפרט במהל# הטיול נתפס בעיני רבי( מה( כחלק בלתי נפרד מחוויות הטיול. כתוצאה משימוש בסמי( הזיוניי( נית לראות צעירי( רבי( החוזרי( לאר& במצבי( פסיכוטיי( קשי(. תופעה זו זכתה לחשיפה תקשורתית רחבה, א# מספר המחקרי( שעסקו בה היה מזערי . מטרת מחקר זה היא לתאר את החוויה הסובייקטיבית של תרמילאי( ביחס( לשימוש בסמי( הזיוניי( במהל# הטיול שלה(, חוויית המשבר הפסיכוטי שחוו בעקבות השימוש ותהלי# ההחלמה והטיפול אותו עברו. המחקר מתמקד בסיפוריה( האישיי( של עשרה תרמילאי( שעברו התק+ פסיכוטי לאחר שהשתמשו בסמי( הזיוניי( וטופלו ב"כפר איזו ". ייחודיות המחקר היא בעצ( הצגת תופעה שמתרחבת בשני( האחרונות, א# הידע המחקרי אודותיה עדיי מצומצ(. זהו ניסיו להאיר תחו( זה מזווית ראיית( של התרמילאי( שחוו משבר, במטרה להבי יותר את התופעה ולעזור באפשרויות הטיפול המוצעות לאוכלוסייה זו . בחלקו הראשו של המחקר, בסקירת הספרות, מוצגות התיאוריות הבאות א: . התיאוריה האקסיסטנציאליסטית, המסבירה את התהוותו של האד( ואת בחירותיו בחיי( ומנסה לתאר את המציאות כפי שהאד( חווה אותה ב. . תיאורית הלוגותרפיה של ויקטור פראנקל, המסבירה את שאיפתו של האד( בחיפוש משמעות ופשר לחיים.

להמשך.............. 

סמינריון: שולי המגדר והלאום וחוק השלטון- מיהו ה"תוקפן" במשפט הישראלי?

כמי שנושא עבירות מין קשור אליה באופן ישיר ובעקיפין, וכמי שחשוב לה העלאת רף הענישה למי שעושה מעשה שיש בו מעין פגיעה בגוף, בכבוד ובנפש של כל אישה ואדם, הערכים שמנחים אותי, הם אלה ששאבתי מביתי, ממודלי החיקוי, מספרים ומכותבים שונים, שעליהם חונכתי. הכיוון שלי בעבודה מונחה על ידי הפרקטיקה של הזהות, כי לא חשוב איך נסתכל על זה, גם הזהות הקווירית שלי וגם הזהות הפלסטינית שלי מעצימות את הראיה הביקורתית לגבי הקונטקסט הרב תרבותי בו אני חיה. מכאן, חשוב לי קידום נושא שיח זכויות האדם במערכת החוק, הן כאישה, הן כקווירית ובראש ובראשונה כפלסטינית. אני תוהה פעמים רבות מדוע קורבנות אלימות מסתתרות ונמצאות במקלטים בעוד הנאשמים מסתובבים חופשי אחרי ריצוי עונש, פעמים רבות מבלי שעברו תהליך של שיקום. מנגד, אני מכירה בכך שנאשם הינו חף מפשע עד שהוכחה אשמתו "מעל ספק סביר", ושמטרות הענישה הפלילית היא לא רק הגנה על 1 לדעתי, מונחים כמו, סבירות, אדם מן היישוב, האישה הקורבנות, אלא גם שיקום הנאשם ומיגור הפשע. הסבירה, בחינת כל מקרה לגופו, מסתמכים על נורמה מסוימת והסכמה חברתית כלשהי, לכן מי קובע נורמות אלו ומי הם השותפים למוסכמות החברתיות?2 בין ערכיה של מדינת ישראל מצויים אותם ערכים המשקפים את אופייה הדמוקרטי, כגון שוויון, צדק, מוסר, הפרדת רשויות, חופש ביטוי, תהלוכה, עיסוק, טוהר שיפוט, כבוד האדם, תום לב, צדק טבעי, הגינות, סבירות, 3 אלה הם ערכי יסוד שכל מדינה דמוקרטית נאורה מתברכת בהם. ערכי היסוד של אי ניגוד עניינים וכיוצא בהם. השיטה אינם מהווים רשימה סגורה. אין הם קבועים ועומדים, אלא משתנים. בהתאם לשינוי בהווייתו של העם, עקרונות יסוד שהיו מקובלים בעבר מאבדים מחשיבותם. עקרונות יסוד חדשים נולדים בכור ההיתוך של 4 המציאות החברתי.

להמשך...............

עבודת גמר .M.A בקרימינולוגיה: תסמונת ליקויי קשב ריכוז והיפראקטיביות בעיני הנוגעים בדבר - אפיון קוגניטיבי ואישיותי

תסמונת ליקוי קשב ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder = ADHD) מסווגת כהפרעת ילדות והתבגרות הנוגעת לכ-5% מכלל האוכלוסייה ובשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. התסמונת מוגדרת כליקוי התפתחותי בשליטה עצמית הפוגע בטווח הקשב. התסמונת מקורה בליקוי נוירולוגי במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. תסמונת אשר באה לידי ביטוי בקושי בשליטה עצמית ובוויסות רגשות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, ליקוי ביכולת התכנון, קושי בלימוד ושימור כללי התנהגות מקובלים ודימוי עצמי נמוך. הדימוי העצמי הנמוך מוביל לתפיסה עצמית נמוכה ותחושת דחייה, האמורות להשתקף במה שמכונה בהקשר הנוכחי 'סכימת דחייה'. לצורך הפקת נתונים על סכימת דחייה הורכב שאלון ניסויי שנבנה על פי מתודת המדידה הפונקציונלית. השאלון בנוי על פי מסגרת תכנונית תלת-גורמית ודו-דרגתית (סך הכל 8 צירופים שונים:
 2 * 2 * 2 = 8 ): היפראקטיביות (HA), אימפולסיביות (IMP) ותכנון וסדר (PL). הסכימה תייצג תפיסה קוגניטיבית של דחייה חברתית באישיות הפרט.

שלושה ממדים מרכיבים את תורת האישיות של אייסנק המייצגים את הפרופיל הפסיכו-ביולוגי של האישיות: אקסטרוברטיות – הממד הביולוגי המבחין בין יכולת הלמידה של פרטים שונים. ממד הנוירוטיסיזם – ממד המייצג את השפעת הסביבה על האישיות וממד הפסיכוטיסיזם – ממד המייצג סטייה ויכולת לפתח קשרי אובייקט.

במחקר השתתפו 20 סטודנטים הלוקים ב-ADHD ו-20 סטודנטים משתתפי ביקורת ללא עדות ללקות למידה.

בהתאם להשערה הראשונה נמצא פרופיל דחייה אופייני ללוקים בתסמונת לקות קשב ריכוז והיפראקטיביות, אשר מהווה אינטגרל של היסודות: תנועתיות יתר, אימפולסיביות וסדר ותכנון. כמו-כן, נמצא כי המשקל היחסי אשר מעניקים משתתפי קבוצת המחקר לשלושת היסודות שונה מהמשקל היחסי אשר העניקו משתתפים נורמטיביים לשלושת היסודות. כן נמצא, כי למשתנה 'שימוש בריטלין' השפעה על תחושת הדחייה החברתית ועל המשקל היחסי המוקנה ליסודות בהם התרופה מטפל. בהתאם להשערה השניה נמצא כי הלוקים ב-ADHD הינם בעלי מאפייני אישיות ייחודיים המתבטאים בנטייה לאקסטרוברטיות ולחוסר יציבות בממדי הנוירוטיסיזם והפסיכוטיסיזם. בהתאם להשערה השלישית , על פי הנוסחה של אדד לניבוי עבריינות, נמצא כי הלוקים בתסמונת הם בעלי פוטנציאל טבעי גבוה יותר לביצוע עבירות. כן נמצא, כי ככל שהפרט מאובחן מאוחר יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו גבוהה יותר. בהתאם להשערה הרביעית נמצא כי ככל שהפרט חש דחוי יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו הייתה גבוהה יותר.

 להמשך......