נישואי קטינות: כיצד ראוי להתמודד עם תופעת נישואי הקטינות בארץ? עבודת סמינריון במסגרת הקליניקה לפמיניזם משפטי

תופעת נישואי הקטינות היא תופעה איתה בחרנו להתמודד בקליניקה "פמיניזם משפטי" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. לאחר ההתמודדות בפועל עם הנושא דרך "פרויקט תמרה" עליו נרחיב בהמשך, אנו שבים לבחינה תיאורטית מעמיקה של הנושא על כל צדדיו.

בפרק הראשון נבחן מהן השפעותיה של תופעת נישואי הקטינות על אותן נערות הנישאות כקטינות, כיצד רבות מזכויותיה הבסיסיות של אותן נערות נפגעות ונוכיח כי תופעה זו מהווה סממן להפליית נשים, ואף משמשת ככלי למשטרן.

לאחר מכן, בפרק השני, נעמוד על המצב השורר בארץ בכל הנוגע לנישואי קטינות. נראה כי התופעה קיימת במספר קהילות ברחבי הארץ המאופיינות לרוב בתפישות עולם פטריארכליות מיושנות. כמו כן, נסקור את חוק "גיל הנישואין", החוק שקובע את גיל 17 כגיל הנישואין החוקי, ונבחן כיצד ביהמ"ש נוטה לפרשו והאם מערכת האכיפה מבצעת את עבודתה כנגד עברייני החוק.

בהמשך לסקירת המצב הקיים, בפרק השלישי נבדוק מהו המצב הקיים בעולם בכל הנוגע לנישואי קטינות ונראה את ההתייחסות שהתופעה מקבלת מהקהילה הבינלאומית וממספר מדינות נוספות. נגלה כי מדינתנו הדוגלת בכיבוד זכויות אדם, עדיין מדדה מאחורי ההתקדמות העולמית בכל הנוגע לגבי נישואי קטינות.

בפרק הרביעי, נבחן מהם הגורמים המכשירים את הקרקע לקיום תופעת נישואי הקטינות, חלקם גורמים הרלוונטיים למדינתנו וחלקם פחות. ע"י הבנת הגורמים, נוכל בהמשך העבודה להבין כיצד ניתן להתמודד עם התופעה ומהן הדרכים האפקטיביות לכך.

לאחר שנחשוף את המצב הקיים בארץ ובעולם ונבין את הסיבות לקיום התופעה וגם את השפעותיה על הנערות, נמשיך לשלב ההתמודדות עם התופעה. אך טרם נציג את דרכי ההתמודדויות הראויות, אנו מאמינים כי עלינו לבדוק באיזו זכות אנו, כמי שמחשיבים עצמם ליבראלים, מגנים תופעה השייכת לתרבויות אחרות והאם אנו יכולים אף לפעול כנגדה. סוגיה זו תיבחן בפרק החמישי, אשר ינסה להתמודד עם מצב של רב תרבותיות בחברה ליבראלית.

להמשך...........

סמינריון: השפעת הבדלים תרבותיים וסגנון ניהול על הצלחת בריתות אסטרטגיות בינלאומיות עם חברות בסין

שיתופי פעולה אסטרטגיים בינלאומיים הן כלי מרכזי היום בעולם העסקים . יותר ויותר חברות מחפשות כיצד להתפתח ולהתרחב למדינות זרות . קיימות כמה שיטות לחדירה לשווקים זרים אך הברית האסטרטגית נמצאה כמועדפת הן מבחינת עלויות והן מבחינת גמישות יציאה )Xu, Bower, Smith, 2005). קיימות בספרות כמה הגדרות שונות לברית אסטרטגית בין לאומית (Zhang, 2005(. לברית אסטרטגית היכולת ליצור ערך לשותפים בה אך לדברי 2008( Lunnan, Haugland(, מרבית הבריתות מסתימות טרם זמנם. מספר גורמים יכולים להשפיע על הצלחת ברית אסטרטגית אך הדומיננטית מבין כולן היא הבדלים תרבותיים אשר משפיעים על היבטים רבים בחיינו כאשר אנו נקלעים ל סיטואציה חדשה או קונפליקט הקשור בתרבות זרה ((Dong, Glaister, 2007 (1(. מיומנויות ניהוליות יהיו מושפעים מתפיסת המעמד , הצורך בהתייעצות ומידת הפתיחות בתקשורת בין המנהלים לכפופים להם (1991( Parkhe .(Chong, 2008( מוסיף כי, הצלחת ברית אסטרטגית תלויה במספר גורמים כגון בבחירת השותף המתאים ובחינת המרחק התרבותי אך גם בבניית יחסי אמון עם השותף והגדרת מטרות ברורות . כמו כן, בריתות אסטרטגיות הינה צורת שיתוף פעולה אשר נתונה לשינוים אקסוגניים מתמידים ולכן יציבות הברית הינה גם גורם חשוב ביותר על מנת להצליח ולהגשים את מטרות השותפים בברית (Jiang, Li, Gao, 2008). הצלחת הברית האסטרטגית בטווח הקצר תלויה בעיקר בגישה למשאבים משלימים ואילו הצלחת הברית האסטרטגית בטווח הארוך ת לויה בעיקר בהשקעה בגורם האנושי יחד עם יכולת המנהל לפתח ולהרחיב את הברית עם הזמן (Lunnan, Haugland, 2008). כמו כן הבדלים תרבותיים משפיעים על שיטות הניהול ופתרון קונפליקטים בחברות שונות מה שיוצר צורך בהכשרה תרבותית לחברות אשר מתקשרות עם חברות בעלות תרבות שונה )Parkhe 1991(. מאז פתיחת סין את שעריה למסחר בין לאומי יותר חברות זרות החלו לפתח שיתופי פעולה שונים כגון ברית אסטרטגית, מיזם משותף , שיתוף פעולה מבוסס פרויקט ורכישות ומיזוגים עם חברות סיניות אך הממשלה ממשיכה להגביל שיתופי פעולה שונים אשר לא עומדים בתקנות )Cheung, Chuah .(Xu, Bower, Smith, 2005 )1999(, מוסיפים כי סין מדורגת כשלישית מבין מדינות העולם ברמת התחרות הכלכלית בה.

להמשך....................

עבודת גמר תואר שני: השכפול של המודל 'מזרחי' בשדה החברתי הישראלי שנות החמישים והעלייה המהירה 2003

מטרתו של מחקר זה היא לתאר ולנתח את מערכת היחסים העדתית או האתנית בחברה הישראלית של
שנות החמישים, באמצעות בדיקת הדרכים בהם שימש המודל 'מזרחי' באירגון התרבות הישראלית
בתקופה זו, כלומר, מה היה תפקידו ותיפקודו במסגרת הרפרטואר הדומיננטי שלה.

המבוא פותח בסקירה היסטורית קצרה של תיפקודו של המודל 'מזרחי' בהיסטוריה של הזהות היהודית
המודרנית, ומציג תיאוריות המנתחות את הדרכים בהם תיפקד מודל זה בעיצוב הזהויות המודרניות החל
מהמאה השמונה עשרה, בשעה שקבוצות יהודיות גדלות והולכות החלו בתהליכי התמערבות.

אחד מדגמי הפעולה המרכזיים שהפעילו היהודים המתמערבים כלפי היהודים ה'מזרחים', היה דגם של
פילנטרופיה טרנספורמטיבית, השונה במהותו מהדגם של מתן הצדקה המסורתי, בכך שהיתנה את מתן
הסיוע בשינוי זהות (או בנסיון לשינוי כזה) מצד הנתמך. אחת השאלות הנבחנות בעבודה היא האם מערכת
היחסים שנוצרה בין הקבוצות הדומיננטיות בשנות החמישים לבין העולים ה'מזרחים', פעלה בדגם של
פילנטרופיה טרנספורמטיבית.

הנושא השני שבו מתמקדת העבודה, נוגע להיסטוריה של הזהות התרבותית הציונית, ולדרך בה נתפסו
ה'מזרחים' במסגרת תהליכי ההאחדה (unification) של הלאום היהודי כבר בשלבים הראשונים של
היווצרות הרפרטואר הציוני. תהליך ההאחדה של הקבוצה הדומיננטית, המאפיין במידה רבה כל תנועה
לאומית, פועל ביתר שאת ותקיפות בשלבים הראשונים של היווצרות המדינה, כיוון שהקבוצה הדומיננטית
חוששת מפני עלייתם של קבוצות אחרות, או מהישתרשותם של מודלים הנוגדים את הרפרטואר שהיא
מבקשת להשליט.

להמשך........

עבודת גמר תואר שני במדעי הרווחה והבריאות: נכונותם של יוצאי ברה"מ לשעבר נפגעי סמים ואלכוהול לקבל טיפול פסיכוסוציאלי 2009

מחקר זה בדק השפעת דחק- תירבות (acculturative stress) וגורמים נוספים על נכונות לקבל טיפול
פסיכוסוציאלי בקרב נפגעי סמים ואלכוהול יוצאי ברה"מ לשעבר. השערת המחקר טענה שבעלי רמת דחק- תירבות
גבוהה יהיו פחות נכונים לקבל טיפול פסיכוסוציאלי מאשר אלו עם רמת דחק- תירבות נמוכה יותר.
המדגם כלל 255 יוצאי ברה"מ לשעבר נפגעי סמים ואלכוהול, גברים ונשים, בגילאים 19-73, מצפון
וממרכז הארץ שקשורים למסגרות טיפול פורמאליות ובלתי פורמאליות שונות, , שנדגמו באופן לא הסתברותי. כלי
מחקר שנעשה בו שימוש לצורך איסוף נתונים הוא שאלון לדיווח עצמי שתורגם והותאם לאוכלוסייה הנחקרת.
ניתוח רב-משתני שנעשה לצורך בחינת ההשערה לא מצא השפעה של דחק- תירבות על נכונות לקבל
טיפול פסיכוסוציאלי בקרב המשתתפים במדגם. עוד עולה מהממצאים שהמשתנה המשמעותי ביותר שמשפיע על
הנכונות לקבל טיפול הינו רמת אופטימיות. כמו כן, נמצאו משתנים משמעותיים נוספים כגון: גיל (עם עליית הגיל,
נכונות יורדת), מצב נקיון מסמים ומאלכוהול (נקיים נוטים יותר לקבל טיפול מאשר אנשים שעדיין משתמשים)
ומס' שנים בארץ בקרב צעירים עד גיל 40 (ככל שמס' שנים בארץ גבוה יותר כך נכונות לטיפול גבוהה יותר).
המחקר מציע רובד ראשון של ידע לגבי דחק- תירבות והגורמים המשפיעים על נכונות לקבל טיפול
פסיכוסוציאלי. לממצאים יש השלכות על בניית התערבויות טיפוליות עבור יוצאי ברה"מ לשעבר נפגעי סמים
ואלכוהול. בעקבות תוצאות המחקר נראה שהנושאים ראויים להתייחסות של קובעי המדיניות ואנשי מקצוע
שאמונים על מתן סיוע לאוכלוסיית עולים זו.

להמשך.............

עבודת גמר M.A בפסיכולוגיה: השפעת גוון העור ותווי הפנים על התנהגות מתן סיוע 2012

המחקר הנוכחי בוחן כיצד גוון עור ותווי פניו של אדם משפיעים על תפיסות חברתיות כלפי אותו
האדם, וכיצד תפיסות אלה מכוונות את מידת ההיענות למתן סיוע כשהאדם שרוי במצוקה.
מחקרים רבים הדגימו את השפעתם של תווי פנים אנושיות, אשר מאופיינים במראה בייבי-פייס לעומת
מראה פנים בוגר, על שיפוט תכונותיו של האדם בעיני אחרים. מחקרים אחרים בתפיסת פנים מתמקדים
בהשפעות סטריאוטיפיות הנובעות מגוון ה עור ותווי פנים האופייניים לקבוצות אתניות שונות באוכלוסייה .
בעוד שמרבית המחקרים בתחום מצאו תפיסות סטריאוטיפיות כלפי אוכלוסיית אפרו-אמריקאים
בארה"ב, המחקר הנוכחי מתמקד באוכלוסייה הרב תרבותית בישראל ובוחן אם הנטייה למתן סיוע
משתנה לפי גוון עור הפנים ב וליש ב עם תווי הפנים של בייבי-פייס לעומת מראה פנים בוגרות . השאלות
בהקשר זה הן האם גוון העור עשוי להשפיע על מידת ההיענות למתן סיוע ; כיצד יבואו לידי ביטוי
ההבדלים במתן סיוע בשיוך תכונות שונות לפי תווי פנים וגווני עור משתנים של האדם המוצג, והאם
הנטייה להציע יותר סיוע לאנשים עם בייבי-פייס תהא מושפעת מגוון עורם המחקר התמקד במתן סיוע
לגברים בלבד, שכן מחקרים קודמים הצביעו על כך שנשים זוכות בכל מקרה ליותר סיוע, וההשפעות של
תווי הפנים וגוון העור על הסיוע נמוכות יותר בקרב נשים.

להמשך........

תיזה בתקשורת: גוּרָמָיילֶה - ייצוג האתיופי בסדרות טלוויזיה עלילתיות בישראל 2011

כלפי המהגרים האתיופים בישראל, המכונים "ביתא ישראל", מופנית התייחסות גזענית המתבטאת בין היתר
במגוון גילויים תרבותיים. בעידן החדש, המתאפיין בגלובליזציה, ניאו-ליברליזם ומודרניות,לובשת הגזענות
מעטה "רב תרבותי" מתוחכם ומסווה. על כן עולה הצורך בפיתוח כלים חדשים לבחינתן של טענות בדבר
קיפוח, גזענות ואי שוויון. כדי למלא צורך זה מבקש מחקר זה לבחון את אופן ייצוגו של
האתיופי כ'אחר' – בן מיעוט חברתי, תרבותי וגזעי – בתוצרים הנרטיביים של הטלוויזיה הישראלית
המסחרית.

להמשך.......

סמינריון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה: הכדורגל כמבנה זהות ויוצר שסעים בין תרבויות 2004

בעבודה זו הסוגיה הנידונה היא מקומו של הכדורגל בדיון ב"רב- תרבותיות". טענתי המרכזית היא שהכדורגל, כמאפיין תרבות, יכול לעצב זהות תרבותית, ובמהלך תהליך זה נוצרים שסעים וקשרים חדשים. הדיון שנערך בעבודה מתייחס לתיאוריות מוכרות המנסות להסביר את ה"רב- תרבותיות", ואת הקשר של הספורט בכלל, והכדורגל בפרט לחיי היומיום. מוצגות מספר דוגמאות לכדורגל בבריטניה תוך ניסיון להדגים את שלוש הפרדיגמות המרכזיות: הפונקציונלית, הקונפליקטואליסטית והסימבולית, כאפשרות להסבר האירועים. הניתוח מנסה להבהיר את הקשר בין כדורגל, זהות ו"רב- תרבותיות", ומנסה להראות שמדובר בנושא  המורכב משאלות של תפיסת המציאות החברתית.

להמשך.......

סמינר ברב תרבותיות: ברית המילה ביהדות מול מילת הנשים באסלם מנקודת מבט רב תרבותית ליברלית 2011

מילת הגברים פופולארית בישראל ובמקומות אחרים בעולם, היא אינה מעוררת מחלוקת ואף מוצדקת
מבחינה רפואית. ההתייחסות למנהג מילת הגברים כבלתי נסבל ומעורר שאט נפש נחשבת בעיני רבים
כמגוחכת.
 מנגד, קיימת דעה רווחת של זעזוע ממילת בנות והסברה היא שעל המדינה להגן על הבנות מן
ההתעללות הזאת. מילת גברים - למרות שהיא אותה ההתעללות עצמה - אינה נתפסת ע"י רובנו ככזאת,
וזאת על אף הדמיון בינה לבין מילת הבנות הסונית. בשני המקרים כורתים רקמה: את הדגדגן או את
ערלת הפין.
 באפריקה מילת הבנים והבנות נתפסה מאז ומעולם כעניין סימטרי עם הנמקות זהות.

החלטתי לערוך השוואה בין המילות החלה לאחר צפיית בסרט "פרח המדבר" בו מתואר סיפור חייה של
ואריס דירי שנולדה למשפחת רועי צאן נוודים בסומליה ומתמודדת עם השלכות המילה שעברה בילדותה.
הסרט גרם לי להיות מודעת להיקפה הרחב של מילת הנשים ובאופן טבעי התחלתי לחשוב על הדמיון
והשוני בינה לבין ברית המילה ביהדות. בחרתי להתמקד בנקודת המבט התרבותית הליברלית, מאחר וחברה
זו מתמודדת עם מתח בין חבריה הנובע מהשתייכותם לתרבויות השונות. אך, ייחודה הוא בהעמדת
האדם החופשי- גבר או אישה- במרכז כזכאי למערך של זכויות יסוד )חירויות יסוד(, ללא קשר למקום
הולדתו או השתייכותו הקבוצתית.
 מילת גברים ונשים כאחד גורעות מהיכולות האוטונומיות של
הנימולים ולכן ממלאות את עקרון הנזק של נוסבאום בו אדון בעבודתי. קיימים ההבדלים כמותיים ואף
הקבלות איכותיות בין מנהג מילת הנשים והגברים בהקשר של: אופן ביצוע המילה, שליטה מינית ונזק
מיני, בחינה רפואית, כאב, טראומה וכפייה פיזית, כפייה חברתית המובילה לחוסר הבחירה, דיכוי
מגדרי ומחויבות דתית. ולכן על הליברלים לגלות עקביות ביחסם למילת הנשים והגברים, אחרת,
האוניברסאליות של הליברליזם והיכולת של הליברלים לאתגר מסורת של אחרים תתערער. בכל אלה אדון
בעבודתי.

להמשך.....

סמינריון במשפטים: תרבות מצדיקה ותרבות מתרצת - על תרומתה של ההבחנה העיונית בין תירוץ להצדק לעיצוב גבולותיה של "ההגנה התרבותית"

המונח "הגנה תרבותית" נטבע לראשונה במאמר מערכת קצר ופורץ דרך שהתפרסם ב-1986 ב- Harvard
 מאז ועד היום, האקדמיה היא שמוסיפה לשמש זירה מרכזית לעיסוק בתחום ההגנה F.0 Law Review 1
התרבותית ולפיתוחו, כאשר הכתיבה האקדמית האמריקנית היא שראתה ועודנה רואה את הדיון הער
ביותר בנושא. נקודה אחרונה זו איננה מפתיעה; ארצות הברית – כמוה כישראל – היא מדינת מהגרים,
שאוכלוסייתה משקפת פסיפס אתני ותרבותי מגוון, אשר מזמן לה אינספור קונפליקטים והתנגשויות
שהתרבות משחקת בהם תפקיד כזה או אחר. הכתיבה האקדמית בנושא ההגנה התרבותית אינה אלא,
במובנים רבים, ניסיון להבין את היבטיה הפליליים של המציאות הרב-תרבותית הזו ולהתמודד עמם. אכן,
אותו מאמר ראשון מ-1968 שסימן את תחילת גל הכתיבה בנושא, נכתב בתגובה לפרשת Kimura
המפורסמת, ובניסיון למלא את החלל המשפטי שפרשה מורכבת זו חשפה בכל הנוגע לטיפול בפשעים
שבוצעו על רקע תרבותי. פרשת קימורה תנותח בהרחבה בפרק 3.ג., אולם היות שקשה לפתוח דיון על
אודות הגנה תרבותית בלא אזכורה של פרשה מכוננת זו, אביא, בקצרה, את פרטיה המרכזיים גם כאן.

ב-1985 גילתה פומיקו קימורה, אם לשניים ממוצא יפני המתגוררת בתוך קהילה יפנית בקליפורניה,
שבעלה בוגד בה ועומד לעזבה. היא נטלה את שני ילדיה, בני ארבע ושנה, וצעדה יחד עמם לתוך
האוקיאנוס. הילדים טבעו, ואילו פומיקו עצמה נמשתה מהמים בידי עוברי אורח והועמדה לדין בגין שני
אישומים של רצח בכוונה תחילה. האישומים נגדה הומרו באישומי הריגה, לאחר ש-25,000 מאנשי
הקהילה היפנית בקליפורניה חתמו על עצומה אשר הצהירה שמעשיה של פומיקו היוו oya-ko-shinju, מנהג
יפני מוכר של התאבדות הורה-ילד. פומיקו נדונה ל-12 חודשי מאסר, ומכיוון שנכון לאותו מועד ישבה
 במעצר מזה 15 חודשים – היא שוחררה מייד.

כשנה לאחר מכן, ב-1986, פורסם מאמר המערכת שסימן את תחילת גל הכתיבה בנושא, ואשר קרא
למערכת המשפט האמריקנית לאמץ בחוקי העונשין שלה סייג פורמאלי של "הגנה תרבותית".

סייג כזה מעולם לא אומץ, על אף שמאז ועד היום הגיעו לבתי המשפט האמריקניים מקרים רבים של
עבירות אשר בוצעו, כנטען, על רקע תרבותי או בהשפעה תרבותית. חלקם הגיעו לבית המשפט העליון,
אחדים זכו למידת פרסום זהה כמעט לזו של פרשת קימורה, אך חרף העובדה שברבים מהם הטענה
התרבותית הייתה מובהקת וישירה יותר מזו שהועלתה באותה פרשה, באף אחד מהם לא התפתו בתי
המשפט להשמיע אמירה עקרונית לגבי מעמדה של ההגנה התרבותית. למעלה מ-25 שנה לאחר שאותו
מאמר מערכת קצר העלה את סוגיית ההגנות התרבותיות לתודעה הציבורית, נותר מעמדה המשפטי
מעורפל כמעט כשהיה.
ובעוד שההתפתחות המשפטית-פוזיטיבית בנושא "ההגנה התרבותית" כמעט קפאה על שמריה, העיסוק
האקדמי בנושא הלך וגבר, עד שחרג הרבה מעבר לסוגיות המקוריות שנדונו באותו מאמר מערכת מקורי
מ-1986.

להמשך.....