תיזה בתקשורת: "כשהצבר נפרד מהקוצים": תפיסתם של גברים ונשים ישראלים את ייצוג "הגבריות החדשה" בפרסומות בערוצים המסחריים בישראל 2008

בשנות ה 70 החלו להתרחש מספר תהליכים חברתיים שהביאו בהדרגה ליצירת דימויים חדשים
של גבריות ולהכרה בחוסר הלגיטימיות של חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית, אשר הביאו
להתקבלותה של תופעת "הגבריות החדשה" והפיכתה לפופולרית יותר ויותר. בין התהליכים
החברתיים ניתן להבחין בתהליך התחזקותה של התנועה הפמיניסטית, שפעלה למען שוויון בין
המינים וטשטוש הסטריאוטיפים הגבריים, ובתהליך התחזקות מקביל של התנועה
ההומוסקסואלית, שהביאה להכרה בסוג נוסף של גבריות המכילה מאפיינים המזוהים עם
נשיות. התחזקותן של תנועות אלו ואחרות הביאה לצמיחתם של מושגים חדשים בנוגע לגבריות
כגון מושג "האבהות החדשה", כמאפיין את האבות הצעירים שנוטים ליצירת חיי שותפות עם בת
הזוג ומעורבות בגידול הילדים מתוך מודעות; מושג "הגבר המטרוסקסואל" או "הגבר המיני",
כמאפיין את החשיבות שמעניקים גברים לאסתטיות ולמראה חיצוני. אלו מושגים שכמעט ולא
היו קיימים עד שנות ה-70 ולפיכך לא קיבלו לגיטימציה חברתית.
השינויים החברתיים בזהות הגברית האמורים לעיל באו לידי ביטוי גם באמצעי
התקשורת בכלל ובפרסומות בפרט. היות ואמצעי התקשורת משקפים את הערכים הדומיננטיים
בחברה ומייצרים ומעצבים אידיאליים וערכים חברתיים חדשים, ניתן באמצעותם לאתר ערכים,
אמונות ותפיסות עולם מרכזיים הקיימים בחברה.

להמשך.........

תיזה בחינוך: ''היצירה הזו היא של כולנו'': ביטוי אישי והעצמה קבוצתית בפעילות אמנותית משותפת 2009

עבודה זו עוסקת ביחסים שבין ביטויו האישי של היחיד לבין מבנה ואיכות החוויה
המשותפת של הקבוצה במסגרת פרויקט אמנות קבוצתי מפגש עבודה של קבוצה לצורך
יצירת עבודת אמנות משותפת מערער על התפיסה המקובלת, לפיה יצירה אמנותית נוצרת
בתחום היחיד המציג את עבודתו כתוצר מוגמר בפני החברה. בחינת פרויקט ''החלומות'', אותו
ליוויתי לצורך מחקר זה, המתנהל באופן שיתופי הדוק, העלתה תהיות עקרוניות וציפייה
למתחים. המחקר בודק את השפעתה של ההשתתפות בפרויקט יצירה אמנותית משותפת
לקבוצה הן על היחיד והן על הקבוצה הפועלת בצוותא. בנוסף, נבחנו השפעות של גורמים
פיזיים וחברתיים בסביבת הפרויקט על התפתחותה של יצירת האמנות המשותפת, כמו גם
השפעתה של היצירה על סביבותיה.
הבנה של תהליכי העבודה והתהליכים החברתיים המתרחשים בפרויקט אמנותי קבוצתי
דורשת התייחסות לתחום הפרט ולתחום הקבוצה גם יחד. לחקר סוגיות אלו נבחנו מאפייני
התהליכים היצירתיים של היחיד הפועל במסגרת הפרויקט האמנותי הקבוצתי, נבדק כיצד
מתארים ומעריכים המשתתפים את משמעותו של התהליך בעבודה הקבוצתית )לעומת הדגש
על התוצר האמנותי( בדפוסי הפעילות השונים, ומה היו השלכותיהם על התוצר המשותף
ולבסוף נבדקה השפעתה של היצירה המשותפת מבחינת ההעצמה הקבוצתית וחיזוק ההון
התרבותי והחברתי בקבוצה היוצרת ובסביבתה.
כבסיס תיאורטי לבחינת תחום הפרט בפרויקט, חוקרת עבודה זו את החוויה האסתטית
של היחיד היוצר. הדיון במהותה של החוויה המתקיימת כתוצאה מההתנסות האסתטית נשען
על תיאוריות מתחום האסתטיקה ומתחום החינוך לאסתטיקה ומתבססת על כתביהם של
דיואי, )1258(, אייזנר, (1285 ,1279( ואחרים. משמעות החוויה האסתטית נבחנת גם על רקע
המסגרת הקבוצתית בפעילות שנחקרה לצורך המחקר.
בהקשר למרחב הקבוצתי נבדקו תפיסות העוסקות במהות הקבוצה )תמיר, 9005;
כתריאל, 1222; הרץ – לזרוביץ' ופוקס, 1287; אנוך, 9000 ואחרים( ובאמנות ככלי חברתי
וכתוצר של עבודה קבוצתית, תוך התייחסות לתחום הטיפול באמנות )מרקמן–סימנס, 1224;
קמפבל, 9004 ואחרים( ולתחום הארגוני )רוזנווסר ונתן, 1227; וייסמן ואנגל, 1222 ואחרים(.

להמשך........

עבודת גמר מ.א. בחינוך: ''היצירה הזו היא של כולנו" - ביטוי אישי והעצמה קבוצתית בפעילות אמנותית משותפת 2009

עבודה זו עוסקת ביחסים שבין ביטויו האישי של היחיד לבין מבנה ואיכות החוויה המשותפת של
הקבוצה במסגרת פרויקט אמנות קבוצתי מפגש עבודה של קבוצה לצורך יצירת עבודת אמנות
משותפת מערער על התפיסה המקובלת, לפיה יצירה אמנותית נוצרת בתחום היחיד המציג את
עבודתו כתוצר מוגמר בפני החברה. בחינת פרויקט ''החלומות'', אותו ליוויתי לצורך מחקר זה,
המתנהל באופן שיתופי הדוק, העלתה תהיות עקרוניות וציפייה למתחים. המחקר בודק את
השפעתה של ההשתתפות בפרויקט יצירה אמנותית משותפת לקבוצה הן על היחיד והן על
הקבוצה הפועלת בצוותא. בנוסף, נבחנו השפעות של גורמים פיזיים וחברתיים בסביבת הפרויקט
על התפתחותה של יצירת האמנות המשותפת, כמו גם השפעתה של היצירה על סביבותיה.
הבנה של תהליכי העבודה והתהליכים החברתיים המתרחשים בפרויקט אמנותי קבוצתי
דורשת התייחסות לתחום הפרט ולתחום הקבוצה גם יחד. לחקר סוגיות אלו נבחנו מאפייני
התהליכים היצירתיים של היחיד הפועל במסגרת הפרויקט האמנותי הקבוצתי, נבדק כיצד
מתארים ומעריכים המשתתפים את משמעותו של התהליך בעבודה הקבוצתית )לעומת הדגש
על התוצר האמנותי( בדפוסי הפעילות השונים, ומה היו השלכותיהם על התוצר המשותף
ולבסוף נבדקה השפעתה של היצירה המשותפת מבחינת ההעצמה הקבוצתית וחיזוק ההון
התרבותי והחברתי בקבוצה היוצרת ובסביבתה.
כבסיס תיאורטי לבחינת תחום הפרט בפרויקט, חוקרת עבודה זו את החוויה האסתטית
של היחיד היוצר. הדיון במהותה של החוויה המתקיימת כתוצאה מההתנסות האסתטית נשען
על תיאוריות מתחום האסתטיקה ומתחום החינוך לאסתטיקה.

להמשך......

סמינריון במדעי המדינה: קולנוע טוטליטארי - "אולימפיה" כמקרה בוחן לתפיסת הגוף בראיית העולם הנאצית 2006

"פשיזם כאסתטיזציה של הפוליטיקה הופך את העולם לאובייקט ויזואלי" . משפט זה מרכזי להבנת מקומו של הקולנוע בכלל ו"אולימפיה" בפרט בגרמניה הנאצית בשנות ה-30 של המאה העשרים. הנאצים בנו דת פוליטית חדשה על ידי חילון מונחים דתיים, כמו "גאולה" מחד ומאידך גיסא, על ידי קידוש הפוליטיקה כדרך של העלאת ה"מדינה", ה"אומה" וה"פיהרר" לדרגת חשיבות עליונה. הקולנוע היה מרכיב חשוב ביצירת דת חדשה זו. לפי שפר, היטלר עצמו העדיף בידור קליל, כמו סרטי אהבה. סרטי ספורט ו"סרטי הרים", לא עניינו אותו .
אם כן, מדוע "אולימפיה" של ריפנשטאל (Helene Bertha Amalie "Leni" Riefenstahl) הפך להיות מרכזי כל כך עבור הנאצים בכלל והיטלר בפרט? מדוע היטלר תמך באופן נמרץ ב"אולימפיה"? מה הייתה חשיבותו עבור היטלר, שלא התעניין בסרטי ספורט בעבר?
בעבודה זו אבקש לבחון כיצד באה לידי ביטוי ראיית העולם הנאצית  בסרטה של ריפנשטאל "אולימפיה"? אם לחדד את השאלה, אני מתעניין בצורה, שבה הנאצים ממצבים את הגוף כמוטיב מרכזי בהשקפת עולמם, ובדרך שבה ראיית עולם זו משתקפת ב"אולימפיה".
השערתי היא, שה"גוף" כמוטיב מרכזי, כחלק אינטגרלי מהפיכתו של הפרט הגרמני מגוף מובס  במלחמת העולם הראשונה לפאר היצירה של הרייך השלישי, יוצג בסרטה של ריפנשטאל על פי כל הסטריאוטיפים המתאימים ל"תורת הגזע" בפרט ולראיית העולם הנאצית בכלל.

להמשך.......