תיזה לדוקטורט: מחקר טרום בתר-התערבותי על שביעות רצון הורים ומדדי איכות במיון הילדים "הדסה" עין-כרם

היחסים בין החולה לרופא עוברים תמורות רבות מספור. לכאורה, תם עידן הרפואה הפטרנליסטית, ומידת מעורבותו של המטופל בהליך קבלת החלטות הטיפוליות לגביו נמצאת בעליה מתמדת [1,2]. מבחינה מסוימת המטופל הפך ל"צרכן" של מערכת הבריאות. כמו כל צרכן מצוי הוא מחלק לה ציונים, אשר לעיתים קרובות תואמים את איכות התפקוד של מערכת הבריאות. בסקר השוואתי שנערך מטעם שירותי בריאות כללית בתחילת 2002 ובחן את שביעות הרצון של הלקוחות, נאמדה שביעות רצונם של המטופלים מתפקוד הצוותים הרפואיים בחדרי מיון, במחלקות אשפוז, ובמרפאות חוץ של בתי חולים שונים בארץ [3]. מתוך הסקר עולה שמלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) ילדים של "הדסה" עין-כרם דורגה אחרונה (ראה נספחים). זאת בניגוד לדירוג הגבוה בו זכתה מחלקת הילדים של "הדסה" עין- כרם. נתון זה תמוה שכן אותם צוותי רופאים מאיישים הן את מחלקת הילדים והן את המלר"ד.

להמשך..................... 

תיזה בסיעוד קליני: השפעת תקשורת מובנית פשוטה על שביעות רצונן של משפחות קשישים מתהליך קבלת החלטות סוף החיים 2004

שימוש בטכנולוגיות מאריכות חיים איננו בהכרח רצונו של קשיש הנוטה למות. ההחלטות בסוף החיים
קשות ומחקרים מצביעים על חשיבות הדו-שיח מטפל-מטופל בהקשר זה: תקשורת בנושאים של מטרות
וחלופות מסייעת לפתור דילמות ואי הבנות. כיוון שלעיתים קרובות הקשיש הנוטה למות אינו מסוגל
כבר להביע את העדפותיו, למשפחה תפקיד מרכזי בתקשורת זו. המשפחה העומדת בפני אי-ודאות
ופרידה זקוקה לתמיכה לא פחות מהמטופל עצמו. מחקרים מעטים בדקו התערבות תקשורתית מובנית
לשיפור התקשורת עם המשפחה בהחלטות סוף החיים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון מידת שביעות רצון של משפחות בעקבות התערבות תקשורתית
מובנית לשם קבלת החלטות סוף חיים. מבנה המחקר היה ניסוי השוואתי בו נבחנה שביעות רצונן של
משפחות קשישים אשר שותפו בתהליך קבלת החלטות באמצעות תקשורת מובנית במחלקה פנימית אחת,
לעומת קבוצת משפחות שלא שותפו בתהליך מובנה כזה במחלקה פנימית שנייה, בבי"ח הדסה הר
הצופים. אוכלוסיית המחקר הייתה משפחות של קשישים מעל גיל 65, המאושפזים במחלקה פנימית
והמוגדרים כבעלי פגיעה מנטלית בינונית עד קשה (לפי מבחן mini-mental) ומצבם הבריאותי מוגדר
בינוני או חמור. למחקר גויסו שלושים משפחות לכל קבוצה.
ההתערבות בקבוצת הניסוי התבססה על החלפת מידע בין הצוות ובני משפחת הקשיש. הצוות המחלקתי
שהשתתף בתהליך כלל אחות והרופא האחראי או המטפל ישירות בחולה. הצוות קיבל הנחיות על התוכן
ועל הצורה בהם יש לנהל את התקשורת, כולל קביעת מקום וזמן מתאים לכל המשתתפים. המשפחות
יכלו להחליט מי מבני המשפחה ישתתפו בתהליך, כאשר רצוי היה שהנציג העיקרי יהיה גם המטפל
הראשוני לפני האשפוז.

להמשך..................

עבודת גמר ברפואה: מניעת זיהומים בבית חולים ותחושת האחריות האישית של אנשי הצוות 2012

השיעור המוערך של זיהומים הנרכשים בבית החולים עומד על בין 5-10% בארה"ב עם תמותה של כ100,000 חולים בשנה, ונטל כלכלי של בין 7-8.2 מיליארד דולר לשנה. למרות שהוכח כי שמירה על היגיינה מורידה שכיחות של זיהומים נוזוקומיאליים, ההקפדה אינה רחבה  ועומדת בין 5-81% עם ממוצע של כ40%. מאז 1981 ה-CDC פרסם הנחיות ברורות למניעת זיהומים במוסדות רפואיים. למרות פרסום ההנחיות, סקירה של יישום ההנחיות הראתה מודעות גבוהה להנחיות אך יישום נמוך.

להמשך...............

עבודת גמר ברפואה: האם הגמילה מהנשמה במחלקות אשפוז שאינן טיפול נמרץ אופטימלית בתנאים הקיימים 2004

צנרור הקנה לצורך הנשמה מלאכותית הינה פעולה שכיחה היו יותר מאי פעם. הצורך
בהנשמה מלאכותית במהלך אשפוז נע בשכיחותו בי 77 ' ל 217 מקרי לשנה באוכלוסיה שגודלה
100,000 איש ( 1 . ) התפתחות זו של הרפואה המודרנית, כמו רבות אחרות, גוררת דרישה גדלה
והולכת למיטות טיפול'נמר
, המקו בו נית הטיפול האידיאלי לחולה המונש. בר, לעתי
קרובות אילוצי תקציביי אינ מאפשרי תוספת תקני מיטות לטיפול נמר
. כתוצאה
מהמחסור היחסי הגדל והול& במיטות יקרות אלו ב, בתי'חולי רבי מאושפזי חולי מונשמי
במחלקות האשפוז הרגילות. מ המפורסמות היא שמחלקה הינה סביבה מבוקרת פחות מיחידה
לטיפול נמר
, והתנאי בה אינ מכווני לטיפול בחולה המונש. על רקע זה סביר להניח כי ,
בחלק גדול מהמקרי, חולה הנגמל מהנשמה מלאכותית במחלקה נדרש לעשות זאת בתנאי
טובי פחות מבחינת ההכשרה והידע של הצוות המטפל, המעקב והרישו. מכא ש דווקא
בסביבה זו, שימוש מושכל בפרוטוקולי עשוי להקל על הצוותי. השאלה המתעוררת היא הא
השימוש בפרוטוקולי הינו נכו בהקשר של גמילה מהנשמה ?
תהלי& הגמילה מהנשמה הינו מורכב ויש לבצעו בצורה זהירה ומושכלת. מחד גיסא, יש
לנסות להימנע ממצב בו יש לבצע צנרור מחודש של הקנה ( 'רה אינטובציה) היות וצנרור מחודש
מהווה גור סיכו להיווצרות סיבוכי הנשמה (2 {) מידת הסיכו ברה'אינטובציה גבוהה פי 8
לדלקת ריאות (3 , ) ופי 6'12 לתמותה (4 }) ומ הסת מארי& משמעותית את מש& הגמילה.
מאיד& גיסא, גמילה מהירה מהנשמה מקטינה את הסיכויי לסיבוכי הנשמה (5 , ) עובדה
המביאה לשאיפה לגמול את החולה מהמנש בהקד האפשרי. גמילה מהירה מאפשרת לחולה
התאוששות ושחרור מוקדמי יותר ומקטינה את הסיכוי לנזק עצמי של החולה הנובע
מאקסטובציה עצמית. בנוס%, הגמילה המהירה עשויה להוריד את עלות האשפוז ביותר מ $' 5,000
לחולה (5 ).

להמשך..........