כל מהגר, באשר הוא, מגיב לחברה הקולטת באופן כלשהו. ) בריהמודל של 9191 ,Berry( מציע ארבע
תגובות אפשריות להגירה: מהגרים המאמצים את תרבות המדינה הקולטת אך בה בעת משמרים את
תרבות המקור שלהם עוברים תהליך של אינטגרציה; המהגרים המאמצים את התרבות הקולטת ומתנתקים
מתרבות המקור עוברים תהליך של אסימילציה )אל תוך החברה הקולטת(; המהגרים המצמצמים מגע עם
התרבות הקולטת ומסתגרים ב"גטאות" עוברים תהליך של בידול; ואילו אלה המתנתקים מהתרבות
הקולטת וגם מתרבות המקור נדחקים אל השוליים החברתיים של כל אחת מהתרבויות )Weinreich,
9001, עמ' 991(. התגובה של החברה הקולטת משפיעה על האסטרטגיה הפתוחה בפני המהגרים.
אינטגרציה, למשל, היא אפשרות הפתוחה בפניהם רק במידה והחברה הקולטת פתוחה ומאפשרת קיום
של רב תרבותיות )9009 ,Berry, עמ' 991(. גם ברמה המוסדית וגם ברמת השיח בקרב אמצעי
התקשורת או התקשורת הבין אישית צריכה להיות סובלנות כלפי גיוון תרבותי וקבוצות אתניות לצד
הימנעות מגזענות ואפלייה )שם, שם(.
עבודת הגמר שלי עוסקת בקהילה של סודנים מדארפור המתגוררת בערד. תקציר זה יבקש לסקור בקצרה
את הנושאים העיקריים העולים בעבודה ואת הקונטקסט התרבותי והחברתי הייחודי לערד המשפיע על
תהליכי האקולטורציה של הפליטים בעיר. סודנים אלו הגיעו בשנים האחרונות אל ישראל בעקבות מה
שהוגדר על ידי האו"ם רצח עם" " בדארפור. לצד המלחמה המתנהלת בדרום סודן בעשרות השנים
האחרונות ארועים אלה מובילים אותי להגדיר אל הסודנים בערד כאל מבקשי מקלט"או " פליטים".
להמשך.............
להמשך.............