תיזה: השפעת טיפול החזקתי במתדון במתקני שרות בתי הסוהר על המשך הטיפול במסגרת קהילתית 2009

שימוש בסמים ומחלת ההתמכרות מהווים תופעה חברתית רחבת מימדים עם השלכות חמורות על
מערכת הבריאות, רשויות אכיפת החוק, בתי המשפט ושרותי הרווחה. מחקר זה עוסק בתחום הטיפול
במכורים לסמים ע"י תוכנית טיפול תרופתי-החזקתי בסיוע מתדון. התוכנית מיועדת למכורים לסמים
אופיאטים ומהווה עבורם אלטרנטיבה של חיים יציבים, כנגד התנהגויות כפייתיות של חיפוש אחר
הסם וצריכתו. תוכניות הטיפול במתדון המתנהלות במסגרת קהילתית הן בעולם והן בישראל יעילות
בהשגת תוצאות טיפול רצויות. בנוסף, בישראל ובמדינות נוספות בעולם מספקים טיפול במתדון
לאסירים המכורים לסמים במסגרת של בתי הסוהר, אך טיפול זה מתאפיין בבעיות רבות והן: טיפול
לא עקבי, זמן הטיפול מוגבל לחצי שנה עד שנה , חוסר הבנה של מטרות הטיפול מצד ההנהלה ומצד
האסירים, צוות טיפולי לא מיומן ובעיות בתחום החיסיון הרפואי של הטיפול.

להמשך............

עבודת גמר תואר שני במדעי הרווחה והבריאות: נכונותם של יוצאי ברה"מ לשעבר נפגעי סמים ואלכוהול לקבל טיפול פסיכוסוציאלי 2009

מחקר זה בדק השפעת דחק- תירבות (acculturative stress) וגורמים נוספים על נכונות לקבל טיפול
פסיכוסוציאלי בקרב נפגעי סמים ואלכוהול יוצאי ברה"מ לשעבר. השערת המחקר טענה שבעלי רמת דחק- תירבות
גבוהה יהיו פחות נכונים לקבל טיפול פסיכוסוציאלי מאשר אלו עם רמת דחק- תירבות נמוכה יותר.
המדגם כלל 255 יוצאי ברה"מ לשעבר נפגעי סמים ואלכוהול, גברים ונשים, בגילאים 19-73, מצפון
וממרכז הארץ שקשורים למסגרות טיפול פורמאליות ובלתי פורמאליות שונות, , שנדגמו באופן לא הסתברותי. כלי
מחקר שנעשה בו שימוש לצורך איסוף נתונים הוא שאלון לדיווח עצמי שתורגם והותאם לאוכלוסייה הנחקרת.
ניתוח רב-משתני שנעשה לצורך בחינת ההשערה לא מצא השפעה של דחק- תירבות על נכונות לקבל
טיפול פסיכוסוציאלי בקרב המשתתפים במדגם. עוד עולה מהממצאים שהמשתנה המשמעותי ביותר שמשפיע על
הנכונות לקבל טיפול הינו רמת אופטימיות. כמו כן, נמצאו משתנים משמעותיים נוספים כגון: גיל (עם עליית הגיל,
נכונות יורדת), מצב נקיון מסמים ומאלכוהול (נקיים נוטים יותר לקבל טיפול מאשר אנשים שעדיין משתמשים)
ומס' שנים בארץ בקרב צעירים עד גיל 40 (ככל שמס' שנים בארץ גבוה יותר כך נכונות לטיפול גבוהה יותר).
המחקר מציע רובד ראשון של ידע לגבי דחק- תירבות והגורמים המשפיעים על נכונות לקבל טיפול
פסיכוסוציאלי. לממצאים יש השלכות על בניית התערבויות טיפוליות עבור יוצאי ברה"מ לשעבר נפגעי סמים
ואלכוהול. בעקבות תוצאות המחקר נראה שהנושאים ראויים להתייחסות של קובעי המדיניות ואנשי מקצוע
שאמונים על מתן סיוע לאוכלוסיית עולים זו.

להמשך.............

תיזה: "טיול במחוזות הנפש" - טיפול יונגיאני באמצעות אומנות במטופל מטדון

עבודה זו הינה תאור מקרה טיפולי בבחור בשם מחמד המכור לסמים שנים רבות. מזה מספר שנים נמצא במרכז לטיפול בנפגעי סמים בצפון הארץ. הוא מקבל מינון קבוע של מטדון. אולם לעיתים מזומנות "מועד" ומשתמש בסמי רחוב. מחמד הופנה לטיפולי כמטפל באומנות. במסגרת לימודי הפרקטיקום באומנות חזותית. במהלך הטיפול שערך 8 חודשים הוא הגיע בהתמדה לפגישה שבועית.

הגישה שהחלטתי להשתמש בעבודתי עם מחמד הייתה הגישה היונגיאנית. כמטפל באומנות בגישה היונגיאנית בחרתי לתת לאומנות על סמליה לבוא לידי ביטוי  בהתערבות מינימאלית שלי.  לשמחתי, עבודותיו של מחמד היו מרובות סמלים: סמלים מהלא- מודע האישי יחד עם סמלים מהלא-מודע הקולקטיבי וארכיטיפים רבים. עבודתו התפתחה בהתמדה והובילה לחשיפת אירוע נסתר בעברו.

מחמד היה "הגיבור" של מסעו במחוזות הנפש ואני נושא כליו ומגנו הנאמן.

הסוגיות שבחרתי לברר בעבודת מחקר זו, באמצעות התהליך הטיפולי שמחמד עבר עד כה, היו שתיים: הראשונה, לנסות לערוך הבחנה בין הסמלים מהלא- מודע האישי לאילו מהלא מודע הקולקטיבי. זאת תוך כדי בדיקת דינאמיקת היחסים ביניהם במהלך הטיפול.

השנייה, לבדוק איזה שינוי, אם בכלל, עברו הסמלים במהלך הטיפול. האם הם התקדמו והתפתחו יחד, צעד אחר צעד, עם מהלך הטיפול.

התוצאה הייתה כמצופה. הצלחתי, למיטב הבנתי, לקבוע אילו מהסמלים הם מהלא-מודע האישי ואלו מהקולקטיבי. כמו כן, נמצא שהתקיימה דינאמיקה מעניינת בין הסמלים לפני חשיפת האירוע ולאחריו.

באשר להתפתחות הסמלים, גם כאן התשובה היא חיובית. הסמלים התפתחו לאורך כל הטיפול ויצגו נאמנה את השינוי שמחמד עבר.

אני שמח להוסיף שגם במצבו של מחמד חל שיפור משמעותי. "המעידות" בסמי רחוב פחתו במידה ניכרת. יתרה, מחמד פנה לרופא המרכז בבקשה להפחית במינון המטדון. גם ביחסיו עם סביבתו חל שיפור ניכר.

להמשך..........

דוקטורט בפילוסופיה: קשר בין תמיכה חברתית ותוכנית רוחנית לבין שינוים אישיותיים, רגשיים והתנהגותיים בקרב אסירים שנגמלו מחומרים פסיכואקטיביים 2001

מחקר זה בדק קשר בין התערבות טיפולית, הכוללת תמיכה חברתית ותוכנית רוחנית, לבין שינויים
אישיותיים, רגשיים והתנהגותיים בקרב אסירים, שנגמלו מהתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים (סמים).
בנוסף, המחקר בחן את התרומה הנבדלת של תמיכה חברתית מול התרומה של תוכנית רוחנית לשינויים
אישיים, שחלו בקרב נגמלים מסמים, והשווה ביניהם לבין נגמלים מסמים, שלא קבלו טיפול.
 המדגם כלל 191 אסירים נגמלים מסמים, מבתי הכלא ברחבי הארץ. רוב המשתתפים היו יהודים בני
30, בעלי רקע סוציואקונומי נמוך. רובם היו ילידי ישראל, בנים לאבות ילידי אסיה אפריקה או ישראל.
השכלתם הייתה נמוכה ורובם היו חסרי מקצוע. משפחות המוצא שלהם היו גדולות, וכמחציתם גדלו
בילדותם מחוץ לבית המשפחה. במחצית מהמשפחות הייתה עבריינות והתמכרות (בעיקר בקרב אחים).
רובם הורשעו לראשונה בגיל 17 בעבירות של סחר בסמים, שימוש בסמים ופריצות. השימוש בסמים החל
בין הגילאים 15 ל-18 ובסמים קשים בין הגילאים 19 ל-23. מעל %80 מהמשתתפים היו רצידיביסטים
(שניים עד שלושה מאסרים). לא נמצאו הבדלים בין המשתתפים במאפיינים הסוציו דמוגרפיים.
 המחקר הנו מחקר אורך מסוג של לפני אחרי, מערך של "מעין ניסוי", (quasi experimental), שכלל
שתי קבוצות מחקר ושתי קבוצות ביקורת. המשתתפים בקבוצת המחקר 1 קבלו תמיכה חברתית
והשתתפו בתוכנית רוחנית (השתתפו במפגשים של נרקומנים אנונימיים ה-NA ובקורס שנים-עשר
הצעדים) והמשתתפים בקבוצת המחקר 2 קבלו תמיכה חברתית (השתתפו במפגשי
ה-NA בלבד). קבוצות הביקורת כללו משתתפים, אשר היו "נקיים" מסמים ולא קבלו טיפול. המשתתפים
בקבוצת הביקורת 1 היו "נקיים" מסמים במשך תקופה של עד חצי שנה, ובקבוצת הביקורת 2 היו
"נקיים" מסמים במשך תקופה של מעל חצי שנה ועד שנתיים.
 משתני המחקר נמדדו באמצעות שאלון פרטים אישיים, שאלון למדידת תחושת קוהרנטיות
 (Antonovsky, 1983), שאלון לבדיקת חרדה (Spielberger, 1975), שאלון לבדיקת דיכאון
 (Beck, 1961), שאלון לבדיקת עוינות (Buss & Durkee, 1957), שאלון להערכת התנהגות האסיר,
ושאלון מידע על השתתפות בתוכנית ה-NA. השאלונים הועברו לשתי קבוצות המחקר, בתחילת התוכנית,
במהלכה, בסיומה וכעבור שנה מתחילתה. בנוסף הועברו שאלונים למשתתפים בקבוצות הביקורת בנקודת
זמן אחת בהתאם לזמן ה"ניקיון" מסמים.

להמשך