עבודת גמר .M.A בקרימינולוגיה: תסמונת ליקויי קשב ריכוז והיפראקטיביות בעיני הנוגעים בדבר - אפיון קוגניטיבי ואישיותי

תסמונת ליקוי קשב ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder = ADHD) מסווגת כהפרעת ילדות והתבגרות הנוגעת לכ-5% מכלל האוכלוסייה ובשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. התסמונת מוגדרת כליקוי התפתחותי בשליטה עצמית הפוגע בטווח הקשב. התסמונת מקורה בליקוי נוירולוגי במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. תסמונת אשר באה לידי ביטוי בקושי בשליטה עצמית ובוויסות רגשות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, ליקוי ביכולת התכנון, קושי בלימוד ושימור כללי התנהגות מקובלים ודימוי עצמי נמוך. הדימוי העצמי הנמוך מוביל לתפיסה עצמית נמוכה ותחושת דחייה, האמורות להשתקף במה שמכונה בהקשר הנוכחי 'סכימת דחייה'. לצורך הפקת נתונים על סכימת דחייה הורכב שאלון ניסויי שנבנה על פי מתודת המדידה הפונקציונלית. השאלון בנוי על פי מסגרת תכנונית תלת-גורמית ודו-דרגתית (סך הכל 8 צירופים שונים:
 2 * 2 * 2 = 8 ): היפראקטיביות (HA), אימפולסיביות (IMP) ותכנון וסדר (PL). הסכימה תייצג תפיסה קוגניטיבית של דחייה חברתית באישיות הפרט.

שלושה ממדים מרכיבים את תורת האישיות של אייסנק המייצגים את הפרופיל הפסיכו-ביולוגי של האישיות: אקסטרוברטיות – הממד הביולוגי המבחין בין יכולת הלמידה של פרטים שונים. ממד הנוירוטיסיזם – ממד המייצג את השפעת הסביבה על האישיות וממד הפסיכוטיסיזם – ממד המייצג סטייה ויכולת לפתח קשרי אובייקט.

במחקר השתתפו 20 סטודנטים הלוקים ב-ADHD ו-20 סטודנטים משתתפי ביקורת ללא עדות ללקות למידה.

בהתאם להשערה הראשונה נמצא פרופיל דחייה אופייני ללוקים בתסמונת לקות קשב ריכוז והיפראקטיביות, אשר מהווה אינטגרל של היסודות: תנועתיות יתר, אימפולסיביות וסדר ותכנון. כמו-כן, נמצא כי המשקל היחסי אשר מעניקים משתתפי קבוצת המחקר לשלושת היסודות שונה מהמשקל היחסי אשר העניקו משתתפים נורמטיביים לשלושת היסודות. כן נמצא, כי למשתנה 'שימוש בריטלין' השפעה על תחושת הדחייה החברתית ועל המשקל היחסי המוקנה ליסודות בהם התרופה מטפל. בהתאם להשערה השניה נמצא כי הלוקים ב-ADHD הינם בעלי מאפייני אישיות ייחודיים המתבטאים בנטייה לאקסטרוברטיות ולחוסר יציבות בממדי הנוירוטיסיזם והפסיכוטיסיזם. בהתאם להשערה השלישית , על פי הנוסחה של אדד לניבוי עבריינות, נמצא כי הלוקים בתסמונת הם בעלי פוטנציאל טבעי גבוה יותר לביצוע עבירות. כן נמצא, כי ככל שהפרט מאובחן מאוחר יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו גבוהה יותר. בהתאם להשערה הרביעית נמצא כי ככל שהפרט חש דחוי יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו הייתה גבוהה יותר.

 להמשך......

עבודת גמר מ.א. בעבודה סוציאלית: פרדוקס הקסם של אבחנת הפרעת קשב

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מוגדרת כתסמונת נוירולוגית התפתחותית שעיקרה קשיי
קשב ו/או היפראקטיביות אימפולסיביות בהיקף רחב ובעוצמה חריגה הם פוגעי ם בתפקוד יומיומי
ומהווי גורם סיכון למגוון בעיות לאור החיי . בעשורי האחרוני ם חלה בעול המערבי , ובתוכו
בישראל , עלייה חדה בהיקף האבחון של הק"ר בקרב ילדי ובוגרי כאחד, במקביל לנוכחות
הולכת וגוברת של הק"ר בשיח הציבורי. רבי מתנגדי לעלייה באבחון הק"ר רואי ם בכ ך
פתולוגיזציה בלתי ראויה של התנהגות אנושית, לעתי כחלק מגישה המבקרת תיוג בתחו ם
בריאות הנפש בכלל ומדגישה את השפעתו ההרסנית על הדימוי העצמי ועל התדמית החברתית.
ידוע כי קבלת תיוג מתחו זה נוטה לעורר רגשות קשי אצל המתויג. ואולם , ממצאי לגבי
בוגרי שאובחנו כבעלי הק"ר מראי ם שבמקרי רבים הם עצמם חשי רגשות חיוביי ביותר
כלפי האבחנה, ואם מתארים את קבלת ה כנקודת מפנה לטובה בסיפור חייה .

להמשך........

סמינריון ברפואה סינית: הפרעת קשב ורכוז (ADHD)

הפרעה בקשב  ADHD- Attention Deficit and Hyperactivity Disorder היא הפרעה מולדת, תורשתית, המורכבת מגרעין אורגני, סביבו מתפתחות עם השנים שכבות של תגובות פסיכולוגיות וחברתיות. מבנה זה מהוה בסופו של דבר את המבנה השלם של ההפרעה. אנו מניחים כי הפרעת הקשב היא בעצם תכונה מוקצנת, המבוססת על היכולת לראות בו זמנית גרויים רבים ולהגיב לכולם. תכונה זו מהווה יתרון,אלא שיש בצידה חיסרון, והוא חוסר היכולת לבודד גרוי יחיד ולהתיחס אליו לבד,.תוך התעלמות מגרויים אחרים. תכונה זו מאפשרת אמנם לנושא אותה להיות צייד טוב יותר, אך היא מקשה עליו מאד לשבת לאורך זמן בכיתה ולהקשיב למורה, תוך מחיקת כל הגרויים האחרים בכיתה. כמו , היא מקשה על כל פעילות מונוטונית או חד-גירויות כמו קריאת ספר, ישיבה פסיבית מול מרצה וכדומה, שכולן דורשות התמקדות בגירוי אחד תוך מחיקת הגירויים הסובבים. כל מצב בו יש גירויים רבים, גירויי ממקד כמו טלויזיה או מסך מחשב, עוקף את הקושי בקשב ומאפשר ריכוז. לפיכך הפרעת קשב, גם עם התפתחות מרכיביה הנלווים, היא הפרעה הקרובה מאוד לתפקודו הנורמלי של הילד, אך עם זאת היא עלולה לגרום סבל רב לילד עצמו ולסביבה. שילוב זה הוא ההופך את הפרעה זו לקשה כל כך, הן לאבחון והן לטיפול.

להמשך......