סמינריון: הטרדה מינית בעבודה

הטרדה מינית הייתה קיימת מקדמת דנא ואוזכרה עוד בספרות העתיקה ובמאמרי מלומדים, ואולם רק בעשורים האחרונים של המאה העשרים קובצו התרחשויות מיניות לא רצויות אלה תחת הכותרת "הטרדה 2 מינית" ) sexual harassment 3) , והיו לביטויו של דפוס התנהגות חברתי, מוכר, מוגדר ומתויג כשלילי . קשר השתיקה שאפיין פגיעות והטרדות מיניות במשך מאות בשנים, החל להיסדק בעקבות הגל הפמיניסטי הראשון, שהביא לכך שלא מדובר בעניין "פרטי" או "אישי", אלא בתופעה חברתית ציבורית ורחבה שיש למגרה. כניסתן של נשים למעגל העבודה הדגישה את היקף התופעה של ההטרדה המינית בעבודה, ואת מחויבותה של החברה, מערכת המשפט ורשויות האכיפה להתגבר על אי הנעימות, הבושה ושלל הדעות הקדומות במטרה לפרוץ את קשר השתיקה, על מנת שהחשיפה תשרת את הקורבנות ואת כלל ערכיה של החברה הנאורה, 4 שבמרכזם צדק ושוויון אזרחי . הטיפול בתופעות של הטרדה מינית בעבודה בישראל, הוסדר בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, ובחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998. חוקים אלו מייצגים גישה חברתית ומשפטית רחבה למניעת 5 הטרדה מינית בעבודה ומחוצה לה.

להמשך..............

תיזה במדעי חברה: עזרת נשים - על יחסי מעסיקות ועוזרות במשקי בית פרטיים בישראל 2009

עבודה זו בוחנת את נקודת מבטן של נשים ישראליות המעסיקות עוזרות בית, על מערכת היחסים עם
עוזרת הבית והיחס שהן מפגינות כלפיה , מתוך הנחת יסוד שבמערכת היחסים מובנית היררכיה. המפגש בין הנשים,
וההיררכיה הטמונה בו מתרחשים במרחב הביתי ובסיטואציה אינטימית בה באים לידי ביטוי גם תפקידי מגדר
והקשרים רחבים של עבודות ניקיון.
המחקר הקיף שלוש עשרה נשים ישראליות – יהודיות שמעסיקות עוזרות בית ישראליות בין פעמיים
בשבוע לפעם בשבועיים. הראיונות עסקו ביחסן של המרואיינות לעבודות הניקיון בהקשרים משפחתיים ומגדריים,
בחלק שהן מבצעות ובחלק הנותר לעוזרת, בדפוסי ההעסקה של עוזרות הבית, ביחסן כלפי העוזרת וביחסים
שפיתחו עם עוזרות הבית שהעסיקו .
מניתוח הראיונות עולה ש, המעסיקות מודעות להיררכיה ביחסים עם המועסקות תחתן, חש ות שלא בנוח
במעמד ן המועדף ו מחפשות דרכים לבטא חוסר נוחות זה. את דרכי התמודדותן ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
משא ומתן פנימי בכל הנוגע להצדקת ההיררכיה ו\או רתיעה ממנה , ופעולה ברור ה לטשטוש ההיררכיה ביחסים עם
עוזרת הבית . צורת ההתמודדות השנייה, טשטוש ההיררכיה, רווחת יותר. תגובת הנגד למבנה ההיררכי אינה
מופיעה בספרות המחקרית, לפיה המעסיקות דווקא מדגישות את ההיררכיה ביחסיהן עם עוזרות הבית. המחקרים
הקודמים התמקדו בנקודת מבטה של עוזרת הבית בצפון אמריקה ואירופה, והראו כי בין עוזרת הבית למעסיקה
שוררים יחסים היררכיי ם שמתבטאים בניצול ובתחושת עליונות של המעסיקה על העוזרת .
ניתן למנות ארבעה הסברים אפשריים להבדלים בין מסקנות המחקר הנוכחי לבין מחקרים קודמים. הסבר
ראשון טמון בנקודות המבט השונות: נבחנה נקודת המבט של המעסיקה ולא של העוזרת . בחינתן של תפיסות
ופרקטיקות מנקודות מבט שונות על אותה מערכת יחסים עשויה להוביל לפרשנות שונה שלהן ומכאן למציאות
שונה. היבט ייחודי בשדה המחקר עשוי לספק הסבר נוסף ב: ישראל נפוצה בין המעסיקות לעוזרות קירבה החורגת
מקשר ההעסקה, והדגשת מכנים משותפים כמו מוצא ונורמות משותפות – כל אלה מובילים להקטנה מראש של
פער ההיררכיה .
הסבר שלישי טמון בפירוק פרשנותם של מחקרים קודמים לפרקטיקות ה דומות לכאורה לאלו המתוארות
כאן, תוך התמקדות ב - אי התאמתו של מושג אנליטי מרכזי , המטרנליזם, ליחסי מעסיקה- עוזרת כפי שתוארו
בראיונות. הסבר רביעי נובע משותפות הגורל המגדרית של המעסיקות ועוזרות הבית. המעסיקות הכירו בכך שאי
השוויון וחלוקת התפקידים המגדרית המקובלת במשפחותיהן היא שהעלתה את הצורך בהעסקת עוזרת בית, והבנה
זו ייתכן שתרמה לטשטושה של ההיררכיה בינן לבין המעסיקות .
מחקר זה נותן ייצוג ופרשנות מחודשים להתבוננותו של המרכז אל השוליים בסיטואציה אינטימית בה
פועלים תפקידי מגדר ומיקומים חברתיים שונים.

להמשך............

סמינריון במשפטים: פרטיות במקום העבודה

הזכות הבסיסית של האדם לחירות מעניקה דגש רב ועיקרי על הזכות לפרטיות. עד לאחרונה הזכות הזאת הוכרה בצמצום רב ברוב מערכות המשפט לרבות מערכת המשפט האנגלי. זוהי  זכות שקשה להגדירה ולתחום אותה כמו גם זכות שנוטים להתעלם ממנה כאשר מבצעים איזונים מול זכויות אחרות לדוגמא, הצורך להתייעלות ולרווחים והצורך בשיקולים עסקיים אחרים של מעביד.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות חלה תפנית מסוימת ביחס לזכויות המעביד ולזכויות העובד במקום העבודה בכלל  וביחס לזכות לפרטיות במקום העבודה בפרט.

המהפכה התעשייתית והשינויים הטכנולוגיים יצרו מצב, לפיו האדם ועבודתו אחד הם. האדם מזוהה עם עיסוקו, נמדד לפיו ומבלה את רוב חייו בהגשמה עצמית באמצעותו. קשה לשים חיץ בין חייו הפרטיים של אדם לבין "שעות העבודה", וזאת בעיקר בתחומי הכלכלה והטכנולוגיה ובשל העובדה, כי העולם הפך לכפר גלובלי ועסקי אחד. עם השימוש הגובר במחשבים ובדואר אלקטרוני במקום העבודה רובנו עומדים למול אובדן חלק גדול מאנונימיות ומהפרטיות, שהיינו רגילים להנות ממנה. ההתכתבויות בדואר האלקטרוני מחליפות יותר ויותר את שיחות החולין שהיו נערכות בפינות הקפה או העישון במקום העבודה. ההבדל הוא עיקרי, שיחות אלו לא היו נשמרות ולא היו מנוטרות על ידי המעביד!

להמשך.............

סמינריון בדיני העבודה: מהו המבחן אותו על בתי הדין לעבודה להפעיל לשם קביעת מיהו "עובד" לעניין פטנטים ויצירות שפותחו ע"י עובדים? 2010

בחוק הפטנטים ובחוק זכות יוצרים מופיעות הוראות בדבר זכות הבעלות בתוצר הרוחני שפיתח עובד במסגרת יחסי עבודה.
מבחינה מספרית, תוצרים רוחניים אשר נוצרים במסגרת יחסי עבודה מהווים חלק ניכר מהתוצרים הרוחניים אשר נוצרים במשק. לכן, עולה הנחיצות הרבה במענה על השאלה "מיהו עובד" לעניין חוקים אלו.
מי הוא "עובד", היא שאלה מורכבת וסבוכה ודעות רבות בה. קל להגדיר דבר שהוא עצמו אינו אלא יציר ההגדרה. קשה מאוד להגדיר תופעה מורכבת הקיימת בזכות עצמה שאין קיומה תלוי בהגדרה. לשם מחקר זה אתבסס על שתי הנחות יסוד: האחת, כפי שנקבע בפרשת סרוסי היא שלמונח "עובד" אין מובן אחד ויחיד החל בכל חלקי משפט העבודה אלא מובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר החקיקתי בו הוא מופיע.
הנחת היסוד השנייה, אשר במידת מה שלובה בהנחה הראשונה, היא שפירוש מדויק של המונח "עובד" יעשה לפי ההקשר החקיקתי, והקשר זה יקבע לפי שיטת הפרשנות התכליתית.
בעבודה אתחיל בסקירת תכליות משפט העבודה ותכליות דיני הקניין. על בסיס תכליות אלו, אדון ואגבש את התכלית הספציפית של הוראות חוק הפטנטים וחוק זכות יוצרים אשר מקנות את זכות הבעלות בתוצר הרוחני למעביד. בחלק המרכזי של העבודה אנסח את הטיעון המרכזי שעניינו מתן מענה לשאלת המחקר- מהו המבחן אשר ישרת את תכלית החקיקה הספציפית בצורה הטובה ביותר לשם הגדרת "עובד" לצורך חוק הפטנטים וחוק זכות יוצרים. את חלקה האחרון של העבודה אקדיש להתמודדות עם ביקורת אפשרית ולעמידה על טיב השינוי בפועל של הפתרון המוצע אל מול המצב המשפטי הקיים.

להמשך......