טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

‏הצגת רשומות עם תוויות תמיכה חברתית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תמיכה חברתית. הצג את כל הרשומות

ייצוגן של השמנות והיפות – פורום באתר תפוז - עבודה סמינריונית 2014

בבעיית ההשמנה יש שייכות למין והשפעתם על הסטריאוטיפים התרבותיים, הכרוכים בשמנות, רבה יותר מכל על נשים. בזמן ההתבגרות המינית אחוז השומן בגוף גדל אצל נשים, לעומת זה של הגברים. להתפתחות שומן רובו באזור החזה, וחלקו ובמידה ולא יעלה יתר על המידה, באגן הירכיים ובישבן. אלו שנטיותיהן הביולוגיות שופרות בגורלן, יחלו להתעגל בכל חלקי גופן ויגלו במהרה כי בהזדמנויות העומדות ברשותן להתקבל בראיונות עבודה, או למוסדות אקדמיים, יעדיפו את הרזות על פניהן. שכן, נשים רזות וחטובות, תואמות את הצורה הגברית הבריאה, לכן הן יכולות להתמודד במצבי לחץ תחרותיים ובנוסף, למוסדות האקדמיים הן תמשוכנה סטודנטים המעוניינים בחברה מעין זו. גילוי זה הופך את השומן ללא ספק לבעיה פמיניסטית (גורדון, 1999).
הזוהר מוצג בחברה היום כמשהו שמסמל משמעת עצמית, ערכיות של שליטה, מושלמות ותחרותיות וכן, שיוך למעמד סוציו-אקונומי כלכלי גבוה הרזון הופך אטרקטיבי עד כדי שהוא גורם לחברה לסלוד משמנים. במחקרה, טענה לצר (2007) כי עיקר הלחץ החברתי המופעל על שמנים בחברה מופנה לנשים. הציפיות מהאישה, שבנוסף לתפקידיה הרבים, תהיה גם רזה ומטופחת, כמובן עם דגש על עניין הרזון- כסמל יופי.
בעבר, בחברות שבטיות וכפריות, משמנים נחשבו הוכחה לעושר חומרי. לאחר התפתחות בתיעוש, השובע הפך להיות נחלת הכלל וטעמם האסתטי של העשירים התחלף מהגזרה ה"דשנה", לגזרה דקיקה. שאיפה זו השתרשה בשכבות הסוציו-אקונומיות הכלכליות הגבוהות וחלחלה לכל הרמות בחברה המערבית. כיום בחברה זו מודגש הרזון כסמל ליופי. דמות האישה האידיאלית הופכת יותר ויותר רזה במרוצת השנים. נשים שגזרתן נחשבה לפני דור או שניים לסבירה לחלוטין, נחשבות כיום מלאות מדי ואפילו שמנות. נשים רבות המושפעות מאידיאל זה, אינן מרוצות מגופן ורואות באידיאל דגם לחיקוי, שהוא כמעט בלתי-אפשרי ואף מסוכן לבריאותן (וולף, 2004).
פורום 'שמנות ויפות' (באתר תפוז) עוסק בחיים במידות גדולות, באהבה ובקבלה עצמית בכל מידה ומשקל, ובמאבק באפליה האנטי-שמנית בחברה. הפורום אינו פורום דיאטות. הפורום הוקם כדי להביא לשינוי חברתי ואישי בנושאים הנוגעים לחיים במידות גדולות, וכדי לשנות את המשוואה החברתית לפיה "רזה=יפה, שמן=מכוער".
הפורום מיועד לנשים וגברים, שמנות ושמנים ולאוהביהן/ם, אך לא רק להם, כי אם גם לכל הרואים צורך בשינוי המצב של אידיאל יופי חברתי רזה ואחיד וביטול האפליה נגד אנשים שמנים בחברה הישראלית ובעולם כולו. כמו כן, הפורום במהותו עוסק בנושאי קבלה ואהבה עצמית לצד קבלה ואהבה חברתית של אנשים בכל המידות. (מתוך הפורום, אתר תפוז). 
בעבודה זו אדון בשאלת המחקר: האם השיח בפורום "שמנות ויפות" באתר תפוז, מאתגר או משמר את דימוי הגוף האידיאלי, כפי שהוא נתפס בחברה? על מנת לבחון שאלת זו תחילה אציג סקירה ספרותית על מגדר ופמיניזם, מעמדה של האישה הישראלית, כיצד באה הדרה ואפליה שאר תחומים בחיינו וגם כאשר מדובר באידיאל הגוף ומיתוס היופי. בהמשך אבחן את המרחב הווירטואלי כמרחב חברתי, על הקהילות הנוצרות במרחבים אלו וההקשר הפסיכולוגי של הגולשים ברשת.

עבודה זו הינה איכותנית, שתתבסס בחלקה השני של העבודה על פוסט אחד ומספר תגובות של גברים ונשים בפורום 'שמנות ויפות' באתר תפוז, לאחר מכן אקיים דיון ומסקנות בהתאם לממצאים השונים.

השפעת תקשורת מובנית פשוטה על שביעות רצונן של משפחות קשישים מתהליך קבלת החלטות סוף החיים

שימוש בטכנולוגיות מאריכות חיים איננו בהכרח רצונו של קשיש הנוטה למות. ההחלטות בסוף החיים קשות ומחקרים מצביעים על חשיבות הדו-שיח מטפל-מטופל בהקשר זה: תקשורת בנושאים של מטרות וחלופות מסייעת לפתור דילמות ואי הבנות. כיוון שלעיתים קרובות הקשיש הנוטה למות אינו מסוגל כבר להביע את העדפותיו, למשפחה תפקיד מרכזי בתקשורת זו. המשפחה העומדת בפני אי-ודאות ופרידה זקוקה לתמיכה לא פחות מהמטופל עצמו. מחקרים מעטים בדקו התערבות תקשורתית מובנית לשיפור התקשורת עם המשפחה בהחלטות סוף החיים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון מידת שביעות רצון של משפחות בעקבות התערבות תקשורתית מובנית לשם קבלת החלטות סוף חיים. מבנה המחקר היה ניסוי השוואתי בו נבחנה שביעות רצונן של משפחות קשישים אשר שותפו בתהליך קבלת החלטות באמצעות תקשורת מובנית במחלקה פנימית אחת, לעומת קבוצת משפחות שלא שותפו בתהליך מובנה כזה במחלקה פנימית שנייה, בבי"ח הדסה הר הצופים. אוכלוסיית המחקר הייתה משפחות של קשישים מעל גיל 65, המאושפזים במחלקה פנימית והמוגדרים כבעלי פגיעה מנטלית בינונית עד קשה (לפי מבחן mini-mental) ומצבם הבריאותי מוגדר בינוני או חמור. למחקר גויסו שלושים משפחות לכל קבוצה.

להמשך................. 

דוקטורט בפילוסופיה: קשר בין תמיכה חברתית ותוכנית רוחנית לבין שינוים אישיותיים, רגשיים והתנהגותיים בקרב אסירים שנגמלו מחומרים פסיכואקטיביים 2001

מחקר זה בדק קשר בין התערבות טיפולית, הכוללת תמיכה חברתית ותוכנית רוחנית, לבין שינויים
אישיותיים, רגשיים והתנהגותיים בקרב אסירים, שנגמלו מהתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים (סמים).
בנוסף, המחקר בחן את התרומה הנבדלת של תמיכה חברתית מול התרומה של תוכנית רוחנית לשינויים
אישיים, שחלו בקרב נגמלים מסמים, והשווה ביניהם לבין נגמלים מסמים, שלא קבלו טיפול.
 המדגם כלל 191 אסירים נגמלים מסמים, מבתי הכלא ברחבי הארץ. רוב המשתתפים היו יהודים בני
30, בעלי רקע סוציואקונומי נמוך. רובם היו ילידי ישראל, בנים לאבות ילידי אסיה אפריקה או ישראל.
השכלתם הייתה נמוכה ורובם היו חסרי מקצוע. משפחות המוצא שלהם היו גדולות, וכמחציתם גדלו
בילדותם מחוץ לבית המשפחה. במחצית מהמשפחות הייתה עבריינות והתמכרות (בעיקר בקרב אחים).
רובם הורשעו לראשונה בגיל 17 בעבירות של סחר בסמים, שימוש בסמים ופריצות. השימוש בסמים החל
בין הגילאים 15 ל-18 ובסמים קשים בין הגילאים 19 ל-23. מעל %80 מהמשתתפים היו רצידיביסטים
(שניים עד שלושה מאסרים). לא נמצאו הבדלים בין המשתתפים במאפיינים הסוציו דמוגרפיים.
 המחקר הנו מחקר אורך מסוג של לפני אחרי, מערך של "מעין ניסוי", (quasi experimental), שכלל
שתי קבוצות מחקר ושתי קבוצות ביקורת. המשתתפים בקבוצת המחקר 1 קבלו תמיכה חברתית
והשתתפו בתוכנית רוחנית (השתתפו במפגשים של נרקומנים אנונימיים ה-NA ובקורס שנים-עשר
הצעדים) והמשתתפים בקבוצת המחקר 2 קבלו תמיכה חברתית (השתתפו במפגשי
ה-NA בלבד). קבוצות הביקורת כללו משתתפים, אשר היו "נקיים" מסמים ולא קבלו טיפול. המשתתפים
בקבוצת הביקורת 1 היו "נקיים" מסמים במשך תקופה של עד חצי שנה, ובקבוצת הביקורת 2 היו
"נקיים" מסמים במשך תקופה של מעל חצי שנה ועד שנתיים.
 משתני המחקר נמדדו באמצעות שאלון פרטים אישיים, שאלון למדידת תחושת קוהרנטיות
 (Antonovsky, 1983), שאלון לבדיקת חרדה (Spielberger, 1975), שאלון לבדיקת דיכאון
 (Beck, 1961), שאלון לבדיקת עוינות (Buss & Durkee, 1957), שאלון להערכת התנהגות האסיר,
ושאלון מידע על השתתפות בתוכנית ה-NA. השאלונים הועברו לשתי קבוצות המחקר, בתחילת התוכנית,
במהלכה, בסיומה וכעבור שנה מתחילתה. בנוסף הועברו שאלונים למשתתפים בקבוצות הביקורת בנקודת
זמן אחת בהתאם לזמן ה"ניקיון" מסמים.

להמשך