סמינריון: כשלון אל מול הצלחה מפתיעה - בחינת תהליכי התכנון בדלית אל כרמל ופרדיס 2013

מחקרים רבים נכתבו אודות שיטות מוצעות ותהליכי תכנון נדרשים לשם חיבור וישום מוצלח
ומלא של תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות ו, במסגרתם נבחנו לרוב מדיניות התכנון המקומית ,
התנהלות מוסדות התכנון מול התושבים ונציגיהם, והתאמת התוכניות לאופי היישוב ותרבות
 נכתבו בישראל .(Peel and Lloyd, 2006 ;Tian and Shen, 2010 ;Aribigbolaa, 2008 ) התושבים
גם כן מחקרים רבים הסוקרים את התנהלות מוסדות התכנון הישראליים ואת התאמת התוכניות
אותן הפיקו אל מול צרכי התושבים והיישוב עצמו, וזאת לשם אבחון המשתנים אשר יכולים
להביא לאישור וישום מוצלח ומלא של התוכניות לפיתוח היישוב. במחקרים אלו מועלות תהיות
רבות אודות תהליכי התכנון הקיימים בישובים וביקורת רבה אודות מוסדות התכנון, בטענה כי
לרוב הסיבה לאי הצלחת התוכנית נעוצה בריכוזיות וסרבול המערכת התכנונית ( Alterman ,1978
.( Alfasi, Almagor and Benenson, 2012 ; Alexander and Alterman ,1983 ; and Hill
רוב המחקרים העדכניים בנושא אשר חוברו בישראל עסקו בתהליכי התכנון בכפרי המיעוטים,
כאשר כמעט כולם אינם מבדילים בין היישובים הדרוזיים והיישובים הערביים ומתייחסים
אליהם כ"יישוב הערבי " או כ"כפר הערבי . " מחקרים אלו הינם בעלי גישה ביקורתית כלפי הליכי
ומדיניות התכנון של מוסדות המדינה כלפי יישובי המיעוטים, ומפרטים לרוב אודות אי ההתאמה
בין מערכת המנהגים וההסדרים של אוכלוסיית המיעוטים לבין תפיסת התכנון המודרנית של
מוסדות התכנון במדינה. במסגרת אותם מחקרים נערכו השוואות רבות בין הליכי התכנון אשר
התבצעו ביישובים ערביים לעומת אלו שהתבצעו ביישובים יהודיים, אך מעולם לא נערכה
השוואה בין יישובים דרוזיים לבין ערביים לשם אבחנה האם קיים שוני בהתייחסות האוכלוסיות
השונות להליכי התכנון ובמדיניות מוסדות המדינה כלפי היישוב.

להמשך..................

סמינריון באדריכלות: זהויות באדריכלות בית העם בחיבת ציון 2011

"בעיקר עמדה בחלל האויר המלה "עם". איזה עם הוא העם שזה ביתו? היכן הוא? חשבתי שאותו "עם" חמקמק אמור
להיות איזושהי מהות אחידה ומוצקה שאנשי חיבת ציון הם חלק ממנה... אך יום רדף יום והעם לא בא. היכן העם?...
אף אחד לא פיקפק בכך ש"בית העם" הוא הכינוי הנכון למבנה המסתורי, ומכאן הסקתי שהוא חלק הכרחי ממבנה
הכפר, כמו בית הכנסת או הצרכנייה... האם "בית העם" הוא מין סניף של רשת בתים כאלו, המנקדים את מפת
ההתיישבות בארץ ישראל ומאפשרים לעם לעבור מאתר התכנסות אחד למשנהו?... אני מגיע למסקנה שבית העם ריק
וממתין לכך שיהיה סביבו עם שיבוא למלא את חללו."

אילו הם מילים מתוך ספרו של יורם מלצר – "חיבת ציון", שמספר בין היתר על החים בכפר ועל בית העם
שלו. הקשר בין מבנה בית העם לבין העם שבו הוא קשר שלא ניתן להתירו. כשאני מסתכל על בית העם
הנטוש בקונטקסט הנוכחי שלו אני כאילו יכול לראות שפעם הוא היה חי - המבנה המרשים ביותר בכפר
חיבת ציון.
הדבר הראשון שבחרתי לעשות כאשר התחלתי במחקר הוא לראות את בית העם, אך ראיתי לחובה לראותו
שוב לקראת סיום העבודה. בביקורי הראשון בבית העם התרשמתי רושם ראשוני מהגודל, מהטקסיות של
ההגעה, מהבמה, מהגג הגלי. אך ככל שהעמקתי במחקר ראיתי שהרבה פרטים חלפו ממני מפאת חוסר מידע.
עוד לא קישרתי בביקורי הראשון בין העם לבית. הפעם האחרונה שביקרתי בבית העם הרגישה אחרת.
פתאום מאחורי כל פרט עמד סיפור או לפחות איזושי משמעות. העובדה שבאתי טעון בהסטוריה, סיפורים
והבנה של הרקע התקופתי-תרבותי של הכפר ושל המדינה ערב הקמת בית העם, עזרה לי לראות את הבניין
באופן אחר. מעט כמו לקרוא ספר בפעם השנייה, בה אתה שם לב יותר לפרטים.
החוויה האישית שלי הדריכה אותי לכתוב את העבודה בסדר כזה שיאפשר תשומת לב לפרטים כאשר אנו
מתבוננים בהם.
בחרתי להתחיל את העבודה מהרקע של הכפר, מההסבר התרבותי והתקופתי שהביא להקמתו של בית העם,
מההיסטוריה המיוחדת של המקום והאנשים בו. אני מאמין שלקרוא את העבודה כאשר כל אלא כבר
ידועים לנו, מאפשרת לנתח את המבנה יותר לעומק, ולחבר זהות לפרטים האדריכליים שנמצאים בו.

במשך העבודה חיפשתי מידע בכל מני מקורות. חשוב לציין כי לא מצאתי מסמכים שמתעדים את שיחות
הועד – אין פרוטוקולים כתובים לישיבות הועד לפני, בזמן או אחרי בניית בית העם. מכיוון שכך, נאלצתי
להשיג את המידע הנ"ל ממקורות אחרים – רובם ראיונות של וותיקי הישוב.
חשוב לי לציין שעבודה זו, אמנם מתבססת על מידע ארכיוני, על ראיונות, ספרים, כתבות ועוד, אך הרבה
מהמסקנות שמופיעות בה הן אינטרפרטציה אישית שלי, וזה לא מחייב שכל הדברים בהכרח קרו כפי
שכתבתי.

להמשך......