טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

‏הצגת רשומות עם תוויות מחקר איכותני. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחקר איכותני. הצג את כל הרשומות

סמינריון: שביעות רצון מטיול על פי ניתוח תוכן ושאלונים

טיולים לחו"ל הינם תופעה רווחת היום בקרב צעירים ישראלים לאחר סיום השירות הצבאי- מדובר בסוג מיוחד של טיולים, טיולים ארוכים למקומות נידחים ואקזוטים. למטיילים סיבות שונות לטיול. תופעת הצעירים היוצאים לטיול ממשוך בתקופה שלאחר השחרור הצבאי נחקרת על ידי מספר תחומי מחקר: פסיכולגית, סוציולוגית, אנתרופולוגית ועוד. העובדה כי חלקה הגדול שלאוכלוסיית הנוסעים יוצא למסע סמוך לשחרורם מהצבא או לאחר סיום הלימודים לקראת תואר מרמזת על כך שקיימת שמעות לעיתוי בטיול. כדי לפרש תופעה זו יש לבדוק את מערכת המניעים המנחה את הפרטים לצאת דווקא בתקפה ספציפית במהלך חייהם ואת מאפייני התנהגותם. העובדה כי צעירים רבים בחברה הישראלית יוצאים לטיול תרמילאים ממשוך עם שחרורם מהצבא אינה מפתיעה את אלה המכירים את החברה הישראלית מקרוב. 
שביעות הרצון העולה מן הטיולים מתחלקת לכמה חלקים: 
שביעות רצון מן הנופים, שביעות רצון ממפגש עם האנשים בסביבה, שביעות רצון מן החברים, שביעות רצון ממפגש עם חברים ממדינות אחרות.

תיזה בתקשורת: ברנשים וחתיכות בעולם הדיגיטאלי - ייצוגי "נשיות "ו" גבריות" במשחקי מחשב מסוג פעולה/הרפתקה - תמורות בעשור האחרון 2008

בעידן הנוכחי, בו התחום הדיגיטאלי הפך לאחד מאבני היסוד של אמצעי התקשורת,
משחקי המחשב הם מדיום פופולארי שלא ניתן להתעלם מכוחו ככלי לייצוג של תרבות, ערכים
ותפיסות (Wolf, 2000). על אף שמשחקי המחשב הינם עולמות בדיוניים המבוססים על דמויות
וירטואליות, הם עדיין מובנים על נורמות וציפיות חברתיות ותרבותיות מסוימות. יתר על כן,
מפתחי המשחקים עושים שימוש בסטריאוטיפים מגדריים ביצירת הדמויות, על מנת ליצור עולם
מציאותי ומוכר יותר למשתמש.

להמשך..........

עבודת גמר מ.א. בעבודה סוציאלית: סיפורי עוף החול - נשיות בסיפורי חיים של נשים המתמודדות עם מחלת הנפש 2010

מחקר זה בוחן את חווית הנשיות בחייהן של נשים המתמודדות עם מחלת הנפש. מטרת המחקר
הינה להעניק במה לנקודת המבט הייחודיות של הנשים עצמן כנשים המתמודדות עם המחלה.
הפרעה נפשית הינה תסמונת או תבנית התנהגותית או פסיכולוגית בעלת משמעות קלינית,
המופיעה בפרט ומלווה באופן טיפוסי בסבל (distress) או בפגימה (impairment) או בנכות
(disability) באחד או יותר משטחי תפקוד (dysfunction), או שקיימת הגברה בסיכון למוות,
לכאב, לנכות או לאיבוד ניכר של חירות (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, 2003 ). הפרעות נפש נמנות
עם הגורמים הבולטים לחולי ולמוגבלות בעולם כולו, כמו גם בישראל. כ %25 מתושבי העולם
יחלו בהפרעה נפשית במהלך החיים, וכ- %10 סובלים מהפרעה כזו בכל רגע נתון (WHO,2001).
מתוך דוח ארגון הבריאות העולמי (WHO, 2005) עולה כי נערות ונשים בגיל ההתבגרות, הבגרות
והזקנה, סובלות יותר מגברים מהפרעות של דיכאון וחרדה, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה,
דמנציה ופסיכוזה.
הספרות הקיימת בנושא הנשיות מלמדת כי הנשיות נתפסת כהוויה מסתורית ורופפת המוגדרת
ביחס לגבר (דה בובואר, 2001), אך היא גם מוגדרת בנוקשות כסט של צווים, התנהגויות, מראה
ומסרים המצופים מנשים בחברה המרכיבים את מה שנתפס כנשיות ההגמונית (Collins, 2004).
במשך ההיסטוריה ניתנו מספר הסברים לכך שנשים רגישות יותר לסבול ממחלות נפש:
הסברים מהותניים רואים קשר בין נשים למחלות נפש כקשר "טבעי", המבוסס על תכונות
ביולוגיות. לעומתן, הגישות הפמיניסטיות רואות במחלות הנפש ערוץ דרכו באות לידי ביטוי
המשמעויות השונות שמעניקות נשים לגבי נשים ונשיות בחברה. ע"פ גישה זו מחלת הנפש יכולה
להיתפס כביטוי של מרד של נשים כנגד התפיסות המגבילות אותן.
המחקר הנוכחי נערך ע"פ עקרונות הגישה הפנמונולוגית ברוח הגישה הפמיניסטית, באמצעות
ראיון סיפורי חיים. איתור המשתתפות נעשה על ידי שימוש באינטרנט ובאמצעות טכניקת כדור
שלג. שמונה נשים בטווח הגילאים 23-49 הסכימו להשתתף במחקר, כולן מתמודדות לפחות חמש
שנים עם המחלה ומנהלות אורח חיים עצמאי. שיטת הניתוח שנבחרה שילבה בין ניתוח הוליסטי
של סיפור החיים ביחס לנשיות וניתוח תמתי של כל הראיונות.
המשתתפות הגדירו ואפיינו את הנשיות וחוויותיהן כנשים באמצעות התייחסות לאלמנטים שונים
בחייהן המתקשרים לנשיות: מערכות יחסים, אמהות, מראה חיצוני, מיניות וכן ענו לשאלה
"מיהי האישה שעבורכן היא מודל נשי?".

להמשך..........

דוקטורט בפילוסופיה: חסימה והעצמה במרחב החינוכי ובמרחב הציבורי - נשים במערכת החינוך הערבית בישראל 2006

עבודת גמר מ.א. בעבודה סוציאלית: פרדוקס הקסם של אבחנת הפרעת קשב

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מוגדרת כתסמונת נוירולוגית התפתחותית שעיקרה קשיי
קשב ו/או היפראקטיביות אימפולסיביות בהיקף רחב ובעוצמה חריגה הם פוגעי ם בתפקוד יומיומי
ומהווי גורם סיכון למגוון בעיות לאור החיי . בעשורי האחרוני ם חלה בעול המערבי , ובתוכו
בישראל , עלייה חדה בהיקף האבחון של הק"ר בקרב ילדי ובוגרי כאחד, במקביל לנוכחות
הולכת וגוברת של הק"ר בשיח הציבורי. רבי מתנגדי לעלייה באבחון הק"ר רואי ם בכ ך
פתולוגיזציה בלתי ראויה של התנהגות אנושית, לעתי כחלק מגישה המבקרת תיוג בתחו ם
בריאות הנפש בכלל ומדגישה את השפעתו ההרסנית על הדימוי העצמי ועל התדמית החברתית.
ידוע כי קבלת תיוג מתחו זה נוטה לעורר רגשות קשי אצל המתויג. ואולם , ממצאי לגבי
בוגרי שאובחנו כבעלי הק"ר מראי ם שבמקרי רבים הם עצמם חשי רגשות חיוביי ביותר
כלפי האבחנה, ואם מתארים את קבלת ה כנקודת מפנה לטובה בסיפור חייה .

להמשך........

עבודת גמר מ.א. בעבודה סוציאלית: "ביחד ness" - רבדים של קשר ביחסי עזרה שיתופיים 2011

שותפות מוצגת בספרות של מקצועות העזרה בעיקר על ידי סולמות ומודלי המתייחסי לרבדי של
קבלת החלטות ו חלוקת הכוח בי הציבור למקבלי ההחלטות (שמר ושמיד, Arnstein, 1969 ;2006).
המחקר בתחו מראה כי חסרי בהמשגה זו רבדי של קשר ויחסי שיתופיי ( ,Coyne & Cowely
 2007; Goldberg & Comins, 2001; Morrison, 1996). מטרת מחקר זה לבחו את מושג השותפות
כפי שהוא מוצג ונחווה על ידי נערי ונערות, מדריכי ומייסדי בעמותת ידידי בית ח ה . עמותה
פועלת לאור הפסיכותרפיה האינסטיטוציונלית; גישה טיפולית שהתפתחה בצרפת אחרי מלחמת העול
השנייה, המשלבת תפיסות חברתיות ביקורתיות ע גישה אנליטית לטיפול ( Oury, 2007 ). בגישה זו
ישנו שימוש בשותפות ככלי טיפולי ( Ayme, 2009 , ) ועל כ בית ח מתאימה לשמש כשדה למחקר זה.
במוקד המחקר עומד החיפוש אחר רבדי של קשר ויחסי שיתופיי , והוא מתייחס לשלוש שאלות :
.1 כיצד נערות ונערי , מדריכי ומדריכות ומייסדי בית ח מגדיר י שותפות?
.2 מה משמעותה של חוויית השותפות עבור ?
.3 מה הרבדי הדומי והשוני בתפיסת השותפות בי נערות ונערי , מדריכי ומדריכות נוער,
ומייסדי בית ח ? כיצד נית להבי ולהסביר דמיו ושוני אלו?
המחקר כלל עשרה ראיונות תוכ חצי מובני (צבר ב יהושע, 1995 ו, ) נער בגישה איכותנית המאפשרת
לבחו תופעות חברתיות דר עיניה של הא/נשי החווי תופעות אלה (Denzin & Lincoln, 2005).
המחקר התבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית הבנייתית, מתו הבנה כי שותפות ומפגש שיתופי בבית
ח ה חוויות סובייקטיביות והבנייתיות, הנוצרות על ידי פרשנויות אישיות לחוויות, והמפגש שלה ע
המציאות וההקשר בו נוצרו (שלסקי ואלפרט, 2007). השתמשתי ברפלקציה עצמית על מנת להציג
לקורא את עמדתי מול מושג השותפות והקשר המוקד שלי ע בית חם ועם משתתפי המחקר
.( McIntyre, 2003)
פרק הממצאי מציג חמש תמות : שותפות כמהות כוללנית , מעי "שפה" או עול המכיל י רבדי
רבי המתקיימי יחד; שותפות ככלי טיפולי , המכוונת לתיקו ברמה חברתית ואישית, ובעלת מהות
המחברת בי שוני . הדרישות המקדימות לקיו שותפות "ו , כשלי שותפות" מה כדאי להיזהר. מבנה
השותפות , המכיל רובד מבני טכני , מעי שלד הכולל את נהלי קבלת ההחלטות וחלוקת הכוח ; ורובד
תוכני חווייתי, המתאר את החוויה של המפגש השיתופי. הנושא האחרו הוא תיאור הדמיו והשוני בי
הקבוצות בהמשגת וחוויית השותפות.

להמשך.......

דוקטורט ברפואה: מחקר איכותני אודות הליצנים הרפואיים באגף הילדים שבהדסה עין-כרם 2006

שילובם של ליצנים רפואיים בעבודה בבתי חולים מהווה תופעה חדשה יחסית. מטרתו של מחקר איכותני זה, הייתה לבדוק את אופן שילובם של ליצנים רפואיים מקבוצת "רופאי החלום" באגף הילדים של הדסה עין כרם, תוך התמקדות ביחסים המתהווים בין הצוות לליצן. המחקר בדק את התפישות והעמדות כלפי הנושא, כמו גם את צורת העבודה בפועל. מקורות המידע היו ראיונות שנערכו עם אנשי מפתח בצוות ועם הליצנים עצמם וכן דיווחים לפורום סגור באינטרנט של הליצנים מ"הדסה" עין כרם ומבתי חולים אחרים.
ניתוח הנתונים העלה, כי מטרתם הראשית של הליצנים הרפואיים היא תמיכה בילדים, על ידי יצירת קשר אישי עמם, בעוד התמיכה במשפחות הילדים ובצוות היא משנית. הליצנים הציגו עצמם כמי שמנסים להתרחק מדימוי "הליצן הפורימי", זה המנפח בלונים ומחלק מתנות, אותו הם מוצאים כממעיט מערכם ומיכולותיהם. תפישותיו של הצוות באשר לליצנים הרפואיים, תפקידיהם והמשמעות המיוחסת להם, חלוקות. יש הרואים בו "בדרן" לעומת אחרים, הרואים בו "מטפל". חילוקי דעות אלו, יחד עם חוסר בהירות לגבי מקומו של הליצן במערך ביה"ח, ליוו את קליטתם של הליצנים בביה"ח, שהיתה כרוכה לעיתים בחיכוכים עם הצוות.
בדרך כלל, מרבית עבודתו של הליצן מתבצעת באופן עצמאי, עם זאת, חלק ממנה מתבצע בצמוד ובשיתוף פעולה עם הצוות, תוך סיוע להם במהלך ביצוע הליכים רפואיים ובדיקות גופניות. מערכת היחסים עם הצוות מושפעת גם מתנאי הסביבה ואופיין של המחלקות השונות באגף.
הליצנים משתמשים במאפייניהם הייחודיים ובטכניקות שונות על מנת להביא להשפעות חיוביות בקרב הילדים, בין השאר הגברת היענות לטיפול, הפחתת פחד וכאב, השבת תחושת השליטה והביטחון העצמי וסיוע בפיזיותרפיה. המחקר מביא דוגמאות לתגובותיהם של ילדים והורים לעבודתו של הליצן, כפי שהיא מדווחת ע"י הליצנים. כמו כן מתייחס המחקר להשפעות העבודה על הליצנים עצמם.
הסוגיה המרכזית הנדונה במחקר היא שאלת היותו של הליצן חלק מהצוות על משמעויותיה התפישתיות, הארגוניות והכלכליות. חלק גדול מהתשובה כרוך בחשיבות המיוחסת לעבודה המשותפת. נראה כי ככל שמצטבר ניסיון בעבודה השוטפת, לומדים אנשי הצוות להעריך את היתרונות הגלומים בשימוש בליצן, הן עבור הילדים והן עבור הצוות עצמו.