טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

‏הצגת רשומות עם תוויות זכויות יוצרים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זכויות יוצרים. הצג את כל הרשומות

סמינריון במשפטים: פטנטים בביוטכנולוגיה

מתן פטנטים על מקטעי D.N.A חלקיים (ESTs) מעלה מספר סוגיות שאינן עומדות לעתים
בקנה אחד עם דיני הפטנטים המסורתיים. בעבודה הצגתי את המצב המשפטי הקיים
והתפתחותו בארה"ב, אירופה וישראל בנוגע להתמודדות עם הגשת בקשות לפטנט מסוג
זה.

להמשך............

עבודה סמינריונית במשפטים: מנועי חיפוש באינטרנט - סימני מסחר, הגנת הצרכן וחופש הביטוי 2005

תעשיית החיפוש באינטרנט עברה שינויים מרחיקי לכת במאה העשרים ואחת. ככל שהלכה הרשת
וגדלה, כך נדרשו עלויות כניסה גבוהות יותר לענף החיפוש. התוצאה היא מאבק תלת -גושי בין
שלוש חברות-ענק, כולן אמריקניות, על השליטה הגלובלית. עליית כוחם וחשיבותם של המנועים
המובילים תדרוש פיקוח ובקרה על אופן פעילותם. בין האתגרים המשפטיים החדשים שיעמדו
בפני מנועי החיפוש ובתי המשפט בשנים הקרובות:
)1 פער הולך וגדל בין רמת הידע של הפרט על אופי פעילות מנועי החיפוש, ובין רמת הידע של
התאגידים המפעילים מנועים אלו
)2 פוטנציאל הולך וגדל להטעייה צרכנית, עקב העירבוב בין פרסומות ותוצאות חיפוש טבעיות
)3 חשש מהתערבות משפטית פשטנית בנושאים טכניים מורכבים כמו תגי מטא והסוואה
)4 יישום משפטי שגוי של דיני סימני המסחר, הפוגע בתחרות החופשית

מסקנות עבודה זו הן כי למרות שחיפוש מקוון היא הפעולה הנפוצה ביותר ברשת, המורכבות
הטכנולוגית של תחום מהפכני זה פוגעת בטיב הפעילות המשפטית סביבה. הדבר מתבטא, מחד,
בהיעדר הגנה ראויה על הצרכן בכל מה שנוגע לפרסום במנועי חיפוש; ומאידך, בקשיי התמודדות
של שופטים עם המציאות הדיגיטלית החדשה .

לאור האתגרים המצוינים לעיל, המסקנות המתבקשות הן :
)1 יש להימנע מלהחיל את דיני סימני המסחר הקיימים כפשוטם על מנועי חיפוש
)2 יש להפעיל מדיניות שיפוטית ליברלית, ולאפשר לכוחות השוק לפתח פתרונות טכנולוגיים
)3 יש לבצר את מעמדם החוקתי של מנועי החיפוש במסגרת הזכות לחופש הביטוי
)4 יש להגביר את ההגנה על הצרכן בכל הנוגע לפרסום במנועי חיפוש, ולדרוש אכיפה רצינית של
כללי גילוי נאות, שקיפות ואתיקה מקצועית

להמשך.......

סמינריון בדיני העבודה: מהו המבחן אותו על בתי הדין לעבודה להפעיל לשם קביעת מיהו "עובד" לעניין פטנטים ויצירות שפותחו ע"י עובדים? 2010

בחוק הפטנטים ובחוק זכות יוצרים מופיעות הוראות בדבר זכות הבעלות בתוצר הרוחני שפיתח עובד במסגרת יחסי עבודה.
מבחינה מספרית, תוצרים רוחניים אשר נוצרים במסגרת יחסי עבודה מהווים חלק ניכר מהתוצרים הרוחניים אשר נוצרים במשק. לכן, עולה הנחיצות הרבה במענה על השאלה "מיהו עובד" לעניין חוקים אלו.
מי הוא "עובד", היא שאלה מורכבת וסבוכה ודעות רבות בה. קל להגדיר דבר שהוא עצמו אינו אלא יציר ההגדרה. קשה מאוד להגדיר תופעה מורכבת הקיימת בזכות עצמה שאין קיומה תלוי בהגדרה. לשם מחקר זה אתבסס על שתי הנחות יסוד: האחת, כפי שנקבע בפרשת סרוסי היא שלמונח "עובד" אין מובן אחד ויחיד החל בכל חלקי משפט העבודה אלא מובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר החקיקתי בו הוא מופיע.
הנחת היסוד השנייה, אשר במידת מה שלובה בהנחה הראשונה, היא שפירוש מדויק של המונח "עובד" יעשה לפי ההקשר החקיקתי, והקשר זה יקבע לפי שיטת הפרשנות התכליתית.
בעבודה אתחיל בסקירת תכליות משפט העבודה ותכליות דיני הקניין. על בסיס תכליות אלו, אדון ואגבש את התכלית הספציפית של הוראות חוק הפטנטים וחוק זכות יוצרים אשר מקנות את זכות הבעלות בתוצר הרוחני למעביד. בחלק המרכזי של העבודה אנסח את הטיעון המרכזי שעניינו מתן מענה לשאלת המחקר- מהו המבחן אשר ישרת את תכלית החקיקה הספציפית בצורה הטובה ביותר לשם הגדרת "עובד" לצורך חוק הפטנטים וחוק זכות יוצרים. את חלקה האחרון של העבודה אקדיש להתמודדות עם ביקורת אפשרית ולעמידה על טיב השינוי בפועל של הפתרון המוצע אל מול המצב המשפטי הקיים.

להמשך......