סמינריון באמנות: יוטיוב ואמנות וידיאו 2010

תופעת היוטיוב הינה תופעה חדשה ועכשווית ,שתחילתה בשנת 2005. היותה תופעה חדשה
ועכשווית מערימה על הניסיון לכתוב עליה קשיים הנובעים מהדינאמיות של השינויים
המתחוללים בה מדי יום לצד היותה תופעה גורפת של השנים האחרונות בשיתוף וידיאו ברשת.
לצורך העניין, אלפי הקטעים הנוספים אל היוטיוב בכל יום ויום משנים את המתריה של האתר
כתופעה, ומאידך קיומם של יותר מארבעים מיליון קטעים הנמצאים בה כרגע מהווים כמות
חומרים שאינה ניתנת לסקירה מלאה. ) תופעה זאת הקשתה מאוד על אפיון הופעת הוידיאו
ארט הישראלי ביוטיוב שנעשתה בפרק השני. שכן לאורך זמן כתיבת העבודה נעשו מספר
תמורות, בכמות עבודות הוידיאו המופיעות ובזהותם של האמנים המשתפים את יצירותיהם.
הבדיקה העדכנית ביותר נעשתה בדצמבר 5993.( לכן במידה רבה העסוק בעבודה זאת תופעת
היוטיוב והקשר שלה לאמנות, נע בצורך לקטלג ומעוררת את השימוש בהכללות רחבות לצד
הצורך לבצע הבחנות עקרוניות לגבי התופעה. על כן הדוגמאות שיובאו יהיו לרוב אחדות וינסו
לשקף תופעה רחבה יותר. כמו כן יינתן דגש להגדרות האתר, מול היחס של השימוש ע"י מסות
המשתמשים, ונטייה לפנות אל ההיבטים הטכניים של האתר המשותפים לכלל הציבור
המשתמשים באתר.

להמשך........

תיזה בתקשורת: ברנשים וחתיכות בעולם הדיגיטאלי - ייצוגי "נשיות "ו" גבריות" במשחקי מחשב מסוג פעולה/הרפתקה - תמורות בעשור האחרון 2008

בעידן הנוכחי, בו התחום הדיגיטאלי הפך לאחד מאבני היסוד של אמצעי התקשורת,
משחקי המחשב הם מדיום פופולארי שלא ניתן להתעלם מכוחו ככלי לייצוג של תרבות, ערכים
ותפיסות (Wolf, 2000). על אף שמשחקי המחשב הינם עולמות בדיוניים המבוססים על דמויות
וירטואליות, הם עדיין מובנים על נורמות וציפיות חברתיות ותרבותיות מסוימות. יתר על כן,
מפתחי המשחקים עושים שימוש בסטריאוטיפים מגדריים ביצירת הדמויות, על מנת ליצור עולם
מציאותי ומוכר יותר למשתמש.

להמשך..........

תיזה בתקשורת: הקשר בין השימוש באינטרנט לבין עוצמת תסמיני החרדה והתסמונת הבתר-חבלתית (PTSD)

הפרעת הדחק הבתר חבלתית, מוגדרת ב- (American Psychiatric Association, (DSM-IV-TR
(2000) כתגובה ממושכת לטראומה חד פעמית או לחילופין לטראומה מצטברת. ביטויה כוללים,
בין היתר, שחזור והחייאה מחדש של הזיכרון הטראומטי שוב ושוב בחלומות, בהקיץ ובמציאות
היומיומית. הימנעות מגירויים או מאזכורים שיש בהם בכדי להזכיר את הטראומה ומכלול
סימפטומים של חרדה ועוררות רגשית שהופיעו מאז הטראומה ולא היו קודם לכן. התסמינים
נוכחים בקרב אלו שחוו את האירוע הטראומטי, התסמינים נמשכים יותר מחודש ימים מהחשיפה
לטראומה. אם כך, שלוש קבוצות עיקריות של תסמינים מאפיינות את הסובלים מהפרעת הדחק
הבתר חבלתית: חוויה מחודשת של הטראומה, המכונה חודרנות (re-experiencing , ) תגובת
הימנעות (avoidance , ) ועוררות יתר (Dunitz ,2000) (hyperarousal). בבסיסה של הפרעת הדחק
הבתר חבלתית עומדת תחושת החרדה.
 ביטויי החרדה מתחלקים לביטויים סומטיים (גופניים) וביטויים פסיכיים (נפשיים ).

להמשך..........

תיזה בתקשורת: המוצהר, הקיים והמתח שביניהם: בחינת יחסן ושימושן של קהילות דתיות לרשת האינטרנט 2007

עבודת המחקר עוסקת בסוגיית התמודדותן של קהילות דתיות מחמירות עם השימוש בטכנולוגיה בכלל , תוך התמקדות במחשב וברשת האינטרנט, במטרה לבחון את המשמעויות שמייחסות קהילות אלו לטכנולוגיה ולרשת האינטרנט.

תהליך כניסתה של רשת האינטרנט לקהילה החרדית הישראלית ולקהילה הבפטיסטית הנוצרית וקבלתה או דחייתה על ידי אוכלוסייה זו, משמשים מקרה בוחן מרתק לבחינת האופן שבו קהילות מובחנות אידיאולוגית מבנות את משמעותן של טכנולוגיות תקשורת חדשות, באמצעות צווים דתיים, ועל ידי כך גם את אופני השימוש בהן.

להמשך............ 

תיזה בתקשורת: ההשלכות החברתיות לחברות קבועה בפורומים באינטרנט 2008

בעולם בו רשת האינטרנט היא אמצעי תקשורת המשמש לצרכים רבים (לעבודה, לפנאי, לבידור,
לקשר, לרומנטיקה ועוד , ) הגבולות מטשטשים בי ן הבטים חיוביים והבטים שליליים. מטרת מחקר זה
לבחון את ההבט החברתי של רשת האינטרנט, תוך התמקדות בקבוצות מקוונות (קהילות/פורומים ).

מחקרים כיום מראים כי יש נטייה גדולה יותר לראות את השימוש ברשת בצורה חיובית, כמובילה
להתפתחות חברתית מפאת הגדלת המעגל החברתי, פתרונות לבדידות ועוד ( & McKenna, Green
.( Gleason, 2002; Pew Internet & American Project, 2006; Wellman & Wortley, 1990
מתו הדברים הללו עולות השאלות, האם ישנ ן השלכות חברתיות להשתתפות בפורומים בישראל?
ומה אות השלכות?

להמשך.........

תיזה בתקשורת: גולשים בתנועה - שימושים וסיפוקים באינטרנט הסלולארי 2008

להמשך..........

Facebook כפלטפורמה דידקטית להוראת העיצוב 2012

רשת הפייסבוק הוא עובדה קיימת והיא מונה בעת כתיבת שורות אלה )מאי 2011( קרוב ל-700
מיליון משתמשים. בישראל רשומים 3.5 מיליון משתמשים. %57 מתוכם, 1.8 מיליון משתמשים,
הם בגילאי 18-31. זוהי קבוצת האוכלוסיה שאני מלמד . ישראל מונה כיום 7.75 מיליון תושבים,
מתוכם - 1.6 מיליון תושבים בגילאים שבין 18-31.
קיים אם כן מתאם גדול בין שתי הקבוצות המראה שלכל קבוצת הגיל הזו יש דף בפייסבוק.
הפייסבוק, אם כן, הוא אמצעי נגיש לכל אחד מבני הקבוצה, ובהשלכה גם לכל הסטודנטים.
לפייסבוק, יתרון משמעותי על פני פלטפורמת אי לרנינג אחרת. הכניסה לפייסבוק היא על
בסיס הרצון של הסטודנטים להתעדכן במה החברים שלהם עשו/חשבו/העלו היום, מה
הסטטטוס שלהם? מה הם מתכוננים לעשות מחר וכדומה. התנועה בפייסבוק היא וולונטרית,
אימפולסיבית, טבעית. לא צריכה להיות סיבה כדי להכנס לפייסבוק, עבור קבוצת הגילאים
אותה אני מלמד, הפייסבוק הוא טבע שני ועבור אחדים הוא אף סוג של התמכרות. בהשוואה:
לכיתת אי לרנינג יש צורך להיכנס במיוחד על פי הנחייה "מלמעלה" של המורה או צורך למלא
אחר מטלה/פעילות מסויימת המתרחשת בה.
יהיו מי שיטענו כי יש לראות באימפולסיביות הזו תכונה שלילית - אך זהו אינו הנושא לדיון.
נהפוך הוא: אני מבקש לג ייס אותה לצרכים דידקטיים בדיוק בשל כך: הסטודנטים ממילא
נמצאים בפייסבוק, מדוע אם כך לא להפוך את דף הפייסבוק ל"כיתה"? המהלך יוצר תנאים
אידיאליים להוראה: לא צריך לבקש מהתלמידים להכנס לכיתה... הם נכנסים בעצמם!
וה"שהייה" בכיתה כל כך חיובית בעינהם עד כי צריך ממש להתחנן בפניהם לצאת ממנה!
במילים אחרות: הבחירה בפייסבוק מציגה פוטנציאל גדול כיוון שכל אוכלוסיית היעד נמצאת בו
ממילא ומכיוון שהוא הסביבה הטבעית עבורם.
ייחודיות נוספת היא בכך שהפעילות מתקיימת בתווך דיגיטאלי המונע על ידי הסטודנטים
עצמם, על פי חוקיות שהם אחראים לה, מתוך סדר פנימי שלהם, על פי רצונם החופשי וכפי
שגם נראה, בהתאם למאפיינים הייחודיים של הרשת בכלל והרשת החברתית בפרט.
לעומת הרפליקה הדיגיטלית של הכיתה כדוגמת מּודל המשתמשת בדיגיטאליות כאמצעי
טכנולוגי, הרשת החברתית מתבססת על הדיגיטאליות כקונספט. הרשת היא עמוד תווך בשיח
הדיגיטאלי ולא אמצעי טכנולוגי. ההבדל הוא מהותי ומשמש ציר מרכזי בעבודתי.
ייחודיות נוספת למחקר זה היא כי ההוראה באמצעות הרשת החברתית יוצרת מציאות פדגוגית
חדשה שיש לה השלכות משמעותיות על מעמד המורה. ההוראה הופכת מפרונטלית לשיתופית
והמורה מודח מהסטטוס של ה"סובייקט היודע" לזה של ה"סובייקט המסייע", סיטואציה
המשנה בקוטביות את האופן בו הוא נדרש לתפקד ואת פוליטיקות הכוח המניעות אותו ואת
הכיתה.

להמשך.....

דוקטורט בפילוסופיה: נערות ישראליות ותת תרבויות דיגיטליות, מגדר, שפה ומשחקיות בבלוגים 2010

רשת האינטרנט משמשת בתפקיד כפול לחוקרי תרבות: כאתר תרבות יצרני וכתוצר של יחסים 

חברתיים. חווית הילדות וההתבגרות בחברות מערביות כיום מתרחשת בסביבה 

רווית מדיה ואינה ניתנת להבנה ללא בחינת הקשרים בין הנוער למדיה. 

תחזיתו של קארי אודות התחזקות הפער הבין דורי על חשבון הפערים הבין-תרבותיים 

התממשה במידה מסוימת לגבי הדור שגדל על ברכי החיבור לאינטרנט: מגוון כתבות בעיתונות 

העולמית והישראלית כאחד, מתריעות השכם וערב על נורמות חדשות בקרב הנוער שדור 

המבוגרים אינו בקיא בהן על אף שגם הוא משתמש באינטרנט, על שפות חדשות שדור המבוגרים 

לא יודע כיצד לפענח, ועל הורים רבים החיים בחוסר ידיעה לגבי חייהם החברתיים, סוגי ההנאות 

ומהות העיסוקים של ילדיהם מול מסך המחשב. 

אנו חיים בעידן שבו התפיסות והפרקטיקות המקובלות בכל תחום מאותגרות על ידי הטכנולוגיות 

החדשות, דיכוטומיות וגבולות מקובלים מטשטשים, וצורות חדשות מופיעות, משתנות ו/או 

נעלמות במהירות. מאפייניה הטכנולוגיים של רשת האינטרנט מעודדים לבישת ופשיטת זהויות 

ומשחקיות בדפוסי תקשורת והשילוב בין השניים מייצר כל העת  דרכים חדשות ליצירת קשרים

ומשמעויות במרחבים הדינאמיים של רשת האינטרנט, אשר הולכים ותופסים נתח נכבד מפעילות
היומיום שלנו.

להמשך.....