הפרעת הדחק הבתר חבלתית, מוגדרת ב- (American Psychiatric Association, (DSM-IV-TR
(2000) כתגובה ממושכת לטראומה חד פעמית או לחילופין לטראומה מצטברת. ביטויה כוללים,
בין היתר, שחזור והחייאה מחדש של הזיכרון הטראומטי שוב ושוב בחלומות, בהקיץ ובמציאות
היומיומית. הימנעות מגירויים או מאזכורים שיש בהם בכדי להזכיר את הטראומה ומכלול
סימפטומים של חרדה ועוררות רגשית שהופיעו מאז הטראומה ולא היו קודם לכן. התסמינים
נוכחים בקרב אלו שחוו את האירוע הטראומטי, התסמינים נמשכים יותר מחודש ימים מהחשיפה
לטראומה. אם כך, שלוש קבוצות עיקריות של תסמינים מאפיינות את הסובלים מהפרעת הדחק
הבתר חבלתית: חוויה מחודשת של הטראומה, המכונה חודרנות (re-experiencing , ) תגובת
הימנעות (avoidance , ) ועוררות יתר (Dunitz ,2000) (hyperarousal). בבסיסה של הפרעת הדחק
הבתר חבלתית עומדת תחושת החרדה.
ביטויי החרדה מתחלקים לביטויים סומטיים (גופניים) וביטויים פסיכיים (נפשיים ).
להמשך..........
(2000) כתגובה ממושכת לטראומה חד פעמית או לחילופין לטראומה מצטברת. ביטויה כוללים,
בין היתר, שחזור והחייאה מחדש של הזיכרון הטראומטי שוב ושוב בחלומות, בהקיץ ובמציאות
היומיומית. הימנעות מגירויים או מאזכורים שיש בהם בכדי להזכיר את הטראומה ומכלול
סימפטומים של חרדה ועוררות רגשית שהופיעו מאז הטראומה ולא היו קודם לכן. התסמינים
נוכחים בקרב אלו שחוו את האירוע הטראומטי, התסמינים נמשכים יותר מחודש ימים מהחשיפה
לטראומה. אם כך, שלוש קבוצות עיקריות של תסמינים מאפיינות את הסובלים מהפרעת הדחק
הבתר חבלתית: חוויה מחודשת של הטראומה, המכונה חודרנות (re-experiencing , ) תגובת
הימנעות (avoidance , ) ועוררות יתר (Dunitz ,2000) (hyperarousal). בבסיסה של הפרעת הדחק
הבתר חבלתית עומדת תחושת החרדה.
ביטויי החרדה מתחלקים לביטויים סומטיים (גופניים) וביטויים פסיכיים (נפשיים ).
להמשך..........