דוקטורט ברפואה: מחקר טרום בתר-התערבותי על שביעות רצון הורים ומדדי איכות במיון הילדים "הדסה" עין-כרם 2003

היחסים בין החולה לרופא עוברים תמורות רבות מספור. לכאורה, תם עידן הרפואה
הפטרנליסטית, ומידת מעורבותו של המטופל בהליך קבלת החלטות הטיפוליות לגביו נמצאת
בעליה מתמדת [1,2]. מבחינה מסוימת המטופל הפך ל"צרכן" של מערכת הבריאות. כמו כל
צרכן מצוי הוא מחלק לה ציונים, אשר לעיתים קרובות תואמים את איכות התפקוד של
מערכת הבריאות.
 בסקר השוואתי שנערך מטעם שירותי בריאות כללית בתחילת 2002 ובחן את שביעות
הרצון של הלקוחות, נאמדה שביעות רצונם של המטופלים מתפקוד הצוותים הרפואיים
בחדרי מיון, במחלקות אשפוז, ובמרפאות חוץ של בתי חולים שונים בארץ [3].
 מתוך הסקר עולה שמלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) ילדים של "הדסה" עין-כרם דורגה
אחרונה (ראה נספחים). זאת בניגוד לדירוג הגבוה בו זכתה מחלקת הילדים של "הדסה" עין-
כרם. נתון זה תמוה שכן אותם צוותי רופאים מאיישים הן את מחלקת הילדים והן את
המלר"ד.

להמשך.............

תיזה בבריאות הנפש: הקשר בין סטיגמה מופנמת לבין תחושת הנטל המשפחתי ודרכי התמודדות בקרב הורים לילדים עם מחלות נפש קשות 2010

רקע: מחלות נפש קשות (Severe Mental Illness-SMI) הכוללות בדרך כלל את מחלת
הסכיזופרניה, ההפרעה הדו- קוטבית, צורות חריפות של דיכאון וההפרעה האובססיבית- כפייתית,
מובילות לפגיעה בתפקוד היומיומי והינן תופעה הרווחת באוכלוסייה ומגיעה ל-%8 אחוזים
בקרב האוכלוסייה הבוגרת.
 בעשורים האחרונים תועדה חשיבותם של בני המשפחה כמקור השפעה, חיובית כמו גם
שלילית, על מהלך המחלה וההחלמה של בן משפחה עם מחלת נפש קשה. בספרות המחקרית
מתוארות מגוון השלכות של מחלה פסיכיאטרית על המשפחה ובהן בעיות נפשיות וגופניות,
קשיים במקום העבודה ומצוקה כלכלית, מגבלות בפעילויות פנאי, אובדן תמיכה חברתית,
מתחים בתוך המשפחה, ותחושות עצב ואובדן.
ההשפעות השונות הקיימות על חברי המשפחה עקב הטיפול בבן משפחה המתמודד עם
מחלה נפשית, נחקרות בספרות תחת המושג 'נטל משפחתי' (Family Burden). לאחרונה מוזכר
גם כ'השפעה משפחתית' (Family Impact). על הנטל המשפחתי, האובייקטיבי והסובייקטיבי,
מתווספת, הן ברמת הכאב והן ברמת המתח והדאגה, הסטיגמה המשפחתית (Family Stigma)
המיוחסת למשפחת המתמודד, שמקורה טמון בתפיסת המשפחה כהרחבת חריגותו של המתמודד
ובייחוס האחריות לפרוץ המחלה לבני משפחתו. סטיגמה זו עלולה להיות מופנמת בקרב בני
המשפחה ולהוות נטל נוסף. הפנמת הסטיגמה המשפחתית מכונה 'סטיגמה מופנמת' או 'סטיגמה
עצמית' (Self Stigma). במקרים רבים הסטיגמה כלפי המתמודד עם מחלת נפש ובני משפחתו
מגבירה את הנטל שחווים בני המשפחות. יכולת ההתמודדות של בני המשפחות מושפעת לא רק
מחוויית הסטיגמה והנטל המשפחתי, אלא הינה גם פונקציה של דרכי התמודדות שונות ( Coping
strategy), הממוקדות בבעיה (Problem-focused coping), ו/או הממוקדות ברגש (-Emotion
focused coping), אשר מאפשרות לאדם המתמודד להסתגל ללחץ שחווה, תוך מאמץ ליצור
שינוי, עקב חוסר איזון שנוצר בין דרישות הסביבה לבין המשאבים הנתונים אצלו.

להמשך.......

דוקטורט ברפואה: מחקר איכותני אודות הליצנים הרפואיים באגף הילדים שבהדסה עין-כרם 2006

שילובם של ליצנים רפואיים בעבודה בבתי חולים מהווה תופעה חדשה יחסית. מטרתו של מחקר איכותני זה, הייתה לבדוק את אופן שילובם של ליצנים רפואיים מקבוצת "רופאי החלום" באגף הילדים של הדסה עין כרם, תוך התמקדות ביחסים המתהווים בין הצוות לליצן. המחקר בדק את התפישות והעמדות כלפי הנושא, כמו גם את צורת העבודה בפועל. מקורות המידע היו ראיונות שנערכו עם אנשי מפתח בצוות ועם הליצנים עצמם וכן דיווחים לפורום סגור באינטרנט של הליצנים מ"הדסה" עין כרם ומבתי חולים אחרים.
ניתוח הנתונים העלה, כי מטרתם הראשית של הליצנים הרפואיים היא תמיכה בילדים, על ידי יצירת קשר אישי עמם, בעוד התמיכה במשפחות הילדים ובצוות היא משנית. הליצנים הציגו עצמם כמי שמנסים להתרחק מדימוי "הליצן הפורימי", זה המנפח בלונים ומחלק מתנות, אותו הם מוצאים כממעיט מערכם ומיכולותיהם. תפישותיו של הצוות באשר לליצנים הרפואיים, תפקידיהם והמשמעות המיוחסת להם, חלוקות. יש הרואים בו "בדרן" לעומת אחרים, הרואים בו "מטפל". חילוקי דעות אלו, יחד עם חוסר בהירות לגבי מקומו של הליצן במערך ביה"ח, ליוו את קליטתם של הליצנים בביה"ח, שהיתה כרוכה לעיתים בחיכוכים עם הצוות.
בדרך כלל, מרבית עבודתו של הליצן מתבצעת באופן עצמאי, עם זאת, חלק ממנה מתבצע בצמוד ובשיתוף פעולה עם הצוות, תוך סיוע להם במהלך ביצוע הליכים רפואיים ובדיקות גופניות. מערכת היחסים עם הצוות מושפעת גם מתנאי הסביבה ואופיין של המחלקות השונות באגף.
הליצנים משתמשים במאפייניהם הייחודיים ובטכניקות שונות על מנת להביא להשפעות חיוביות בקרב הילדים, בין השאר הגברת היענות לטיפול, הפחתת פחד וכאב, השבת תחושת השליטה והביטחון העצמי וסיוע בפיזיותרפיה. המחקר מביא דוגמאות לתגובותיהם של ילדים והורים לעבודתו של הליצן, כפי שהיא מדווחת ע"י הליצנים. כמו כן מתייחס המחקר להשפעות העבודה על הליצנים עצמם.
הסוגיה המרכזית הנדונה במחקר היא שאלת היותו של הליצן חלק מהצוות על משמעויותיה התפישתיות, הארגוניות והכלכליות. חלק גדול מהתשובה כרוך בחשיבות המיוחסת לעבודה המשותפת. נראה כי ככל שמצטבר ניסיון בעבודה השוטפת, לומדים אנשי הצוות להעריך את היתרונות הגלומים בשימוש בליצן, הן עבור הילדים והן עבור הצוות עצמו.

להמשך.....