תיזה בתקשורת: כינון ערוץ טלוויזיה לענייני דת ומסורת בישראל : המקרה של ערוץ תכלת 2006

החברה הישראלית עברה במהלך העשורים האחרונים תהליך של מעבר מחברה לאומית לחברה א-לאומית,
חברה שאינה הומוגנית המורכבת מקבוצות שונות. בשנים האחרונות חלו שינויים גם בכל מרכיבי הסביבה
התקשורתית בישראל: צמיחת משאבים, שינוי בעלות ושליטה, גידול וגיוון בקבוצות השונות של צרכני
התקשורת ועוד. השינויים החברתיים והתקשורתיים הללו הובילו להתפתחותם של אמצעי תקשורת
מקומיים, מגזריים, אתניים ודתיים אשר מסייעים בהתפתחות מרחב ציבורי פלורליסטי המאופיין
בסקטוריאליות מחודשת, רב תרבותית (שנער, 2000 .)
השינויים בסביבה התקשורתית האלקטרונית בישראל באים לידי ביטוי באמצעי השידור האלקטרונים
בכלל ובטלוויזיה בפרט. שינוי משמעותי חל בעשור האחרון בערוצי הטלוויזיה בישראל, המונופול רב
השנים של רשות השידור הממלכתית נשבר, והטלוויזיה החד ע- רוצית בישראל הייתה לרב- ערוצית
(טוקטלי, 2000 ).

להמשך.............

תיזה בתקשורת: המדיום הוא המסר?! השימוש שעושות קבוצות טרור ותנועות חברתיות באינטרנט 2007

חשיבותם של המדיה השונים להעלאת רמת הידע והמודעות האזרחית של הציבור הינה ראשונה במעלה. עוד במאה התשע עשרה, פרה העידן האלקטרוני, נעשה שימוש במדיה המודפסים אשר היוו כלי להעברת מידע לתנועות החברתיות שביקשו לפרסם עצמן בקרב הציבור. במאה העשרים חברו לתהליך זה הטלוויזיה והרדיו ואלו הגבירו את יחסי התלות בין המדיה לארגונים השונים. קבוצות טרור, בעקבות התפתחות זו, היו מודעות לאפקט שיצרה התמונה הויזואלית על הקהל, שהיה עמוק וארוך טווח יותר מזו שיצרה המילה המדוברת או המודפסת (הרמן, 1995; Nacos, 2006; Koopmans, 2004).

וולפספלד (Wolfsfeld, 1997) הציג זאת באמצעות בחינת קבוצות מחאה אשר התנגדו לתהליך אוסלו. תנועות אלה היו ברובן חסרות לגיטימציה ומשאבים ארגוניים. חוסרים אלו הקשו מאוד על ייצוגם ההולם בבמה המרכזית – אמצעי התקשורת. אלו שימשו כלי ביטוי נגיש להעברת מידע שוטף ויציב לכלל הציבור, מחד גיסא, אך מאידך גיסא, המידע שנמסר היה נתון לשיקוליהם הבלעדיים, שהושפעו בין השאר מהאליטות השליטות. תלות זו השתנתה כאשר לזירה נכנסו טכנולוגיות תקשורת חדישות (Wolfsfeld, 1984). כך קרה שבתחילת המאה העשרים ואחת, תנועות חברתיות וקבוצות טרור אימצו טכנולוגיות תקשורת חדשות לפעולות ארגוניהן ולקידום מטרותיהן. יתרונותיה של הטכנולוגיה במקרה זה שלפנינו, רשת האינטרנט, מסתכמים באפשרות קלה יחסית לתיאום בין הפעילים, עלויות נמוכות בתפעול המערכת, טווח גאוגרפי רחב המביא עימו חשיפה בינלאומית, גיוס תומכים, העברת מידע וגיוס מממנים. זאת ועוד, באינטרנט ניתן למצוא שפע של מידע על התנועות ופעולותיהן, אין גורם אחד המנהל את הרשת ומקטעים שלה יכולים להמשיך לפעול גם אם חלקים אחרים נפגעו. עבור ארגונים שונים הכמהים באופן תמידי לפרסום מאפשרת טכנולוגיה זו ליצור פונקציה המייצגת את התקשורת האלטרנטיבית כך שהיא מהווה תחליף לתקשורת הקיימת כמו גם אסטרטגיה וטקטיקה בפני עצמה לשינוי ורפורמה בקרב המדיה השייכים לזרם המרכזי. (נוסק, 2001; Atton, 2002; Brinson, 2006; Downing, 2001).

מטרת המחקר, אם כן, הינה למפות את השימוש באינטרנט הן של תנועות חברתיות (בין אם מדובר בתנועות חברתיות שתחומי פעילותן שירותים חברתיים; חוק, סנגור, פוליטיקה ונושאים בינלאומיים) והן של קבוצות טרור.

בעבר תנועות חברתיות כמו גם קבוצות טרור ביקשו לדווח על קיומן, מטרותיהן ופעולותיהן בקרב הציבור באמצעות המדיה המסורתיים. מנגד ביקשו המדיה לעשות שימוש בתנועות החברתיות, בקבוצות הטרור ובפעילותן כחומר חדשותי, כך שנרקמה מערכת יחסים של תלות הדדית שלשני הצדדים היה עניין בה, אם כי לא תמיד התלות והעניין היו שווים (Tilly, 2004; Wolfsfeld, 1997; Zald & Ash, 1966). במבט ראשון נראה כי הבדלי הכוחות הללו אינם קיימים באינטרנט, המהווה כלי רב חשיבות לארגונים אלה, המבקשים להגיע לקהל בינלאומי, לגייס חברים נוספים, להמשיך בקשר רציף עם ארגונים אחרים ולשלוט על ייצוגם התקשורתי (Gerstenfeld, Grant & Chiang, 2003).

להמשך......

סמינריון במדעי המדינה: קולנוע טוטליטארי - "אולימפיה" כמקרה בוחן לתפיסת הגוף בראיית העולם הנאצית 2006

"פשיזם כאסתטיזציה של הפוליטיקה הופך את העולם לאובייקט ויזואלי" . משפט זה מרכזי להבנת מקומו של הקולנוע בכלל ו"אולימפיה" בפרט בגרמניה הנאצית בשנות ה-30 של המאה העשרים. הנאצים בנו דת פוליטית חדשה על ידי חילון מונחים דתיים, כמו "גאולה" מחד ומאידך גיסא, על ידי קידוש הפוליטיקה כדרך של העלאת ה"מדינה", ה"אומה" וה"פיהרר" לדרגת חשיבות עליונה. הקולנוע היה מרכיב חשוב ביצירת דת חדשה זו. לפי שפר, היטלר עצמו העדיף בידור קליל, כמו סרטי אהבה. סרטי ספורט ו"סרטי הרים", לא עניינו אותו .
אם כן, מדוע "אולימפיה" של ריפנשטאל (Helene Bertha Amalie "Leni" Riefenstahl) הפך להיות מרכזי כל כך עבור הנאצים בכלל והיטלר בפרט? מדוע היטלר תמך באופן נמרץ ב"אולימפיה"? מה הייתה חשיבותו עבור היטלר, שלא התעניין בסרטי ספורט בעבר?
בעבודה זו אבקש לבחון כיצד באה לידי ביטוי ראיית העולם הנאצית  בסרטה של ריפנשטאל "אולימפיה"? אם לחדד את השאלה, אני מתעניין בצורה, שבה הנאצים ממצבים את הגוף כמוטיב מרכזי בהשקפת עולמם, ובדרך שבה ראיית עולם זו משתקפת ב"אולימפיה".
השערתי היא, שה"גוף" כמוטיב מרכזי, כחלק אינטגרלי מהפיכתו של הפרט הגרמני מגוף מובס  במלחמת העולם הראשונה לפאר היצירה של הרייך השלישי, יוצג בסרטה של ריפנשטאל על פי כל הסטריאוטיפים המתאימים ל"תורת הגזע" בפרט ולראיית העולם הנאצית בכלל.

להמשך.......