טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

‏הצגת רשומות עם תוויות פלסטינים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פלסטינים. הצג את כל הרשומות

גבולות הכיבוש - נדירותו של אונס צבאי בסכסוך הישראלי-פלשתיני 2006


מחקר זה עוסק בתופעה שכיחה בהיסטוריה האנושית, אונס צבאי, מציע מודל הסברי לתופעה ומתמקד בנדירות אונס צבאי בסכסוך הישראלי-פלשתיני כמקרה בוחן. המחקר מתבסס על מודל לפיו אונס צבאי הנו פועל יוצא של מצבם של גבולות קבוצתיים. כלומר הוא תוצר של מצב חברתי בו גבולות חברתיים : השתייכות לקבוצה ויחסי הכוח בין קבוצות, גבולות פיזיים-מרחביים, וגבולות התנהגותיים: מקצוענות ומוסריות, הנם מעורפלים - ובו בזמן, הגבולות המגדריים ברורים ואיתנים. על פי מודל זה ניתן לראות שני טיפוסי אונס צבאי. הראשון, אונס צבאי מכוון, הוא אקט שנועד להשיג מטרות פוליטיות, הבהרת הגבולות שהיטשטשו ומתבצע בסיועה או הנחייתה של יד מכוונת. השני, אונס צבאי סימפטומטי, הוא אקט שנועד להשגת מטרות אישיות, ומתבצע כסימפטום של חולשת גבולות חברתיים ויכולות פיקוח.
המחקר מתמקד במקרה בוחן יחיד: נדירות האונס בסכסוך הישראלי פלשתיני. הטענה הבסיסית הנה שמקרי האונס הצבאי שהתרחשו בעבר וייתכן שמתרחשים בהווה, על ידי חיילים ישראלים, בסכסוך הישראלי פלשתיני, משתייכים לטיפוס האונס הצבאי הסימפטומאטי, ולא המכוון. פרקי הניתוח מתארים עד כמה ברורים גבולות ההשתייכות לקבוצות השונות ועד כמה ברורים יחסי הכוחות ביניהן, את הדרכים בהם מובנים, מונחלים ומפוקחים גבולות ההתנהגות המקצועיים והמוסריים את הפרקטיקות בעזרתן מנוהלים ומתוחזקים גבולות המרחב. בו בזמן, ניתן לראות כיצד מטושטשים ומעורפלים הגבולות המגדריים.
טענה חשובה העולה מן המחקר היא שבשל עמימותו של הגבול המרחבי בסכסוך הישראלי-פלשתיני, הגבולות האתנו לאומיים נחקקים בתוככי תוכם, בגופם של החיילים וחציית הגבולות נדחית באופן פיזי, כמעין מנגנון משמוע עצמי המלווה אותם לכל מקום אליו יפנו.
טענה נוספת הנה שהעדרו של אונס צבאי מכוון מהווה דרך חלופית למימוש אותן מטרות פוליטיות. בסכסוך הישראלי-פלשתיני ניתן לראות כי נדירות האונס הצבאי אך מחזקת את הגבולות האתניים ומבהירה את האבחנות הבין אתניות, כפי שאונס צבאי מכוון היה עושה זאת.
הטענה המרכזית היא שבעוד העדרו של אונס צבאי מכוון מהווה דרך חלופית למימוש אותן מטרות פוליטיות, העדרו של אונס צבאי סימפטומאטי אינו מהווה דרך חלופית למימוש אותן מטרות אישיות, אלא מעיד על מדיניות ברורה הדוחה אותו ופועלת במרץ למניעתו. הווה אומר, העדרות מצהרת של אונס צבאי סימפטומאטי משיגה את המטרות הפוליטיות שהעדר אונס מכוון משיג.


להמשך..............

התרככות בקרב ההנהגה הפלסטינית: מזכויות להט""ב לפתרון מדיני

מחקר זה מציג מגמה של שינוי בשתי סוגיות הקשורות להתנהגות הרשות הפלסטינית: התרככות ורדיפה פחותה כלפי פלסטינים תושבי השטחים המקיימים אורח חיים הומוסקסואלי; והתגמשות של ההנהגה הפלסטינית כלפי הדרישה לשיבת פליטים במסגרת המשא ומתן להסדר קבע. בתוך כך, דן המחקר בשאלה האם השינוי בנושא הומוסקסואליות מייצג ליברליזציה של הרשות הפלסטינית והתקרבות לערכי המערב. מתוך החיבור בין שתי הסוגיות, אשר מייצגות שתיהן טאבו שנמצא בתהליך שבירה הדרגתי בקרב ההנהגה הפלסטינית, מנסה המחקר להקיש על היכולת להגיע להסכם שלום בין ישראל לפלסטינים על בסיס ההתקרבות בין הצדדים: הצד הפלסטיני, חלק מהחברה הערבית ומתרבות האיסלם, אל מול הצד הישראלי, וארצות הברית כמתווכת - שתי מדינות בעלות אופי מערבי. האם השינויים הללו מסמנים את בנייתו של גשר בין התרבויות? המחקר דן בשאלה מורכבת זו ובוחן אותה בשלבים.

להמשך..............

סמינריון במדעי המדינה: "הסיכול הממוקד"- הזכות לחיים מול ביטחון המדינה 2007

בעשורים האחרונים עלתה הבולטות של הטרור בעולם כולו. האפקטיביות האימתנית של הטרור באה לידי ביטוי, בין היתר, בפעולות חיזבאללה נגד חדירת ישראל ללבנון באמצע שנות ה-80, בהתקפות החמאס בשנים 1994-1996, שהיו מכוונות לעצור את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים ובמאבקה של מפלגת העובדים הכורדית (PKK) נגד טורקיה בשנים 1995-1999 . לא ניתן להתעלם גם מהשפעת "אסון התאומים" ב-11 בספטמבר 2001, שהעלה את רף המודעות לטרור לרמה חדשה.
   טרור מתאבדים היה קיים שנים רבות לפני ש"משאיות תופת" הפכו לחלק מ"השפה הבינלאומית". כבר במאה ה-11, החשישיון , לוחמים מוסלמים בצפון פרס, אימצו טרור מתאבדים כאסטרטגיה לקידום תכלית האסלאם. עליית הטרור באה לידי ביטוי בהתנגדות מפורשת לנורמות, שרואות צורות מסוימות של אלימות כבלתי לגיטימיות . ארגוני טרור מסרבים "לשחק על פי הכללים" של הפוליטיקה הבינלאומית. זאת מכיוון שאין באפשרותם לנקוט באמצעים של מדינות. אין להם את סדר הכוחות של מדינה ולכן אין להם את האפשרות להגיב באותה צורה. אי לכך נוצר קושי רב עבור מדינות להגיב והן עלולות לחוש לחוצות לבצע פעולות באותם האמצעים.
   החל מעצמאותה ב-1948 ועד היום, ישראל נקטה במדיניות של סיכול ממוקד כדי לקדם את מטרותיה . קשה אמנם למדוד את מספר הסיכולים באופן מדויק, כיוון שישראל אינה נוהגת להצהיר על כל הסיכולים שהיא מבצעת, אך הנוהג לעולם לא נעלם.
   המונח, "סיכול ממוקד" הפך להיות שגור בפי כל. את המונח טבע היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין בכינוס הפורום למשפט וחברה . לפיו: "הריגה מונעת או 'סיכול ממוקד', היא אמצעי המשמש את המטרה להביא לחיסולו של אדם מסוים: מנהיג פוליטי או צבאי, מפקד או פעיל בארגון מחבלים או אדם שנושא באחריות (לפי מידע מודיעיני) לפעולות טרור".
   גל של "סיכולים ממוקדים" החל בנובמבר 2000 כתוצר של האינתיפאדה הפלסטינית השנייה. במובן מסוים, לא היה חדש במדיניות זו במהלך האינתיפאדה השנייה. ישראל נקטה במדיניות זו במשך כל ההיסטוריה שלה. מה שהשתנה היה היקף המאמץ. מעולם לא נהרגו מספר כה רב של לוחמים בזמן כה קצר. כמו כן, מדובר על טקטיקה חדשה, הכוללת שימוש בנשק של הליקופטרים לסיכול אנשים.

להמשך......

עבודת גמר מ.א. ביחסים בינלאומיים: חמאס - מקור סמכות, , קבלת קבלת החלטות החלטות ומדיניות ומדיניות הפיגועים הפיגועים

אחת התופעות המרכזיות המאפיינות את המערכת הבינלאומית בכלל והמזרח התיכו© בפרט היא
הפיכתו של האסלא§ הרדיקלי לגור§ דומיננטי בעל השפעה על תהליכי§ פוליטיי§, כלכליי§
וחברתיי§. מבי© התנועות האסלאמיות בולטת תנועת החמאס שהפכה תו¤ עשור שני§ לגור§
מרכזי בהשפעתו על הסכסו¤ הישראלי פלסטיני. הופעת© של תנועות וארגוני§ אסלאמיי§
בזירה הפני§ פלסטינית היא חלק מתופעה רחבה של חזרה לשורשי הדת ושימוש מניפולטיבי בה
לצרכי§ פוליטיי§. הדומיננטיות של החמאס באה לידי ביטוי בעצ§ יכולתה להשפיע על תהליכי
קבלת החלטות אצל שני מרכיבי המשוואה המרכזיי§ בסכסו¤, הישראלי והפלסטיני (ואולי א­
אצל זה האמריקאי). על א­ היות התנועה צעירה בימי§ היא הפכה לגור§ מרכזי בחברה
ובפוליטיקה הפלסטינית, כאשר דפוסי התנהגותה משפיעי§ באופ© ישיר על עניני חו¯ ופני§
הקשורי§ לע§ הפלסטיני. במקביל, הצליחה החמאס להפו¤ את הטרור כנגד מדינת ישראל
כאיו§ בעל משמעויות אסטרטגיות שכ© בכוחו להשפיע באופ© מהותי על התהלי¤ המדיני ועל
מערכת היחסי§ בי© מדינת ישראל לישות הפלסטינית .

המונח "אסלא§ רדיקלי" מתייחס בעבודה זו לזרמי§, ארגוני§ ותנועות בתו¤ מדינות
אסלאמיות, או קבוצות בתו¤ קהילות אסלאמיות במדינות לא מוסלמיות, אשר המשות­ לה§
הוא קריאת§ לחזור לערכי האסלא§ וההלכה האסלאמית, תו¤ קיראת תיגר על המערב ונסיו©
מת© מענה כלכלי, פוליטי, חברתי ותרבותי לכל גילויי המודרניות, כפי שהוחדרו על ידי המערב.
המ טרה היא להציב את האסלא§ במעמדו ההיסטורי ולהביא בסופו של דבר למצב שבו יוכל
האסלא§ להמשי¤ במאבקו למיגור הכופרי§.

הצלחתו של כל ארגו© תלויה ביכולת של מנהיגיו להשיג את המטרות אות© הציב לעצמו. מקבלי
ההחלטות בארגו© מפעילי§ מגוו© אמצעי§, הנתפסי§ על יד§ כאפקטיביי§ ביותר למימוש
האינטרסי§ התנועתיי§ – ארגוניי§. לנקודה זו חשיבות מיוחדת בבואנו לבחו© התנהגות של
תנועה המבוססת על אידיאולוגיה דתית קיצונית, שבה ה© המטרה וה© האמצעי§ להשגתה נובעי§
מתו¤ אמונה ופרשנות של כתבי הקודש. מצב שכזה מעמיד את מקבלי ההחלטות בדילמה
וקונפליקט קבוע במטרה לגשר בי© מציאות לאידיאולוגיה, ומחייב לעיתי§ קרובות סטייה מהקו
הפורמאלי והרשמי של הארגו©. במקרה שכזה הצלחתה של הנהגה היא ביכולתה לגבש אסטרטגיה
מורכבת של "ללכת ע§ ולהרגיש בלי".

להמשך