עבודת גמר .M.A בקרימינולוגיה: תסמונת ליקויי קשב ריכוז והיפראקטיביות בעיני הנוגעים בדבר - אפיון קוגניטיבי ואישיותי

תסמונת ליקוי קשב ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder = ADHD) מסווגת כהפרעת ילדות והתבגרות הנוגעת לכ-5% מכלל האוכלוסייה ובשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. התסמונת מוגדרת כליקוי התפתחותי בשליטה עצמית הפוגע בטווח הקשב. התסמונת מקורה בליקוי נוירולוגי במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. תסמונת אשר באה לידי ביטוי בקושי בשליטה עצמית ובוויסות רגשות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, ליקוי ביכולת התכנון, קושי בלימוד ושימור כללי התנהגות מקובלים ודימוי עצמי נמוך. הדימוי העצמי הנמוך מוביל לתפיסה עצמית נמוכה ותחושת דחייה, האמורות להשתקף במה שמכונה בהקשר הנוכחי 'סכימת דחייה'. לצורך הפקת נתונים על סכימת דחייה הורכב שאלון ניסויי שנבנה על פי מתודת המדידה הפונקציונלית. השאלון בנוי על פי מסגרת תכנונית תלת-גורמית ודו-דרגתית (סך הכל 8 צירופים שונים:
 2 * 2 * 2 = 8 ): היפראקטיביות (HA), אימפולסיביות (IMP) ותכנון וסדר (PL). הסכימה תייצג תפיסה קוגניטיבית של דחייה חברתית באישיות הפרט.

שלושה ממדים מרכיבים את תורת האישיות של אייסנק המייצגים את הפרופיל הפסיכו-ביולוגי של האישיות: אקסטרוברטיות – הממד הביולוגי המבחין בין יכולת הלמידה של פרטים שונים. ממד הנוירוטיסיזם – ממד המייצג את השפעת הסביבה על האישיות וממד הפסיכוטיסיזם – ממד המייצג סטייה ויכולת לפתח קשרי אובייקט.

במחקר השתתפו 20 סטודנטים הלוקים ב-ADHD ו-20 סטודנטים משתתפי ביקורת ללא עדות ללקות למידה.

בהתאם להשערה הראשונה נמצא פרופיל דחייה אופייני ללוקים בתסמונת לקות קשב ריכוז והיפראקטיביות, אשר מהווה אינטגרל של היסודות: תנועתיות יתר, אימפולסיביות וסדר ותכנון. כמו-כן, נמצא כי המשקל היחסי אשר מעניקים משתתפי קבוצת המחקר לשלושת היסודות שונה מהמשקל היחסי אשר העניקו משתתפים נורמטיביים לשלושת היסודות. כן נמצא, כי למשתנה 'שימוש בריטלין' השפעה על תחושת הדחייה החברתית ועל המשקל היחסי המוקנה ליסודות בהם התרופה מטפל. בהתאם להשערה השניה נמצא כי הלוקים ב-ADHD הינם בעלי מאפייני אישיות ייחודיים המתבטאים בנטייה לאקסטרוברטיות ולחוסר יציבות בממדי הנוירוטיסיזם והפסיכוטיסיזם. בהתאם להשערה השלישית , על פי הנוסחה של אדד לניבוי עבריינות, נמצא כי הלוקים בתסמונת הם בעלי פוטנציאל טבעי גבוה יותר לביצוע עבירות. כן נמצא, כי ככל שהפרט מאובחן מאוחר יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו גבוהה יותר. בהתאם להשערה הרביעית נמצא כי ככל שהפרט חש דחוי יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו הייתה גבוהה יותר.

 להמשך......

סמינריון ברפואה סינית: הפרעת קשב ורכוז (ADHD)

הפרעה בקשב  ADHD- Attention Deficit and Hyperactivity Disorder היא הפרעה מולדת, תורשתית, המורכבת מגרעין אורגני, סביבו מתפתחות עם השנים שכבות של תגובות פסיכולוגיות וחברתיות. מבנה זה מהוה בסופו של דבר את המבנה השלם של ההפרעה. אנו מניחים כי הפרעת הקשב היא בעצם תכונה מוקצנת, המבוססת על היכולת לראות בו זמנית גרויים רבים ולהגיב לכולם. תכונה זו מהווה יתרון,אלא שיש בצידה חיסרון, והוא חוסר היכולת לבודד גרוי יחיד ולהתיחס אליו לבד,.תוך התעלמות מגרויים אחרים. תכונה זו מאפשרת אמנם לנושא אותה להיות צייד טוב יותר, אך היא מקשה עליו מאד לשבת לאורך זמן בכיתה ולהקשיב למורה, תוך מחיקת כל הגרויים האחרים בכיתה. כמו , היא מקשה על כל פעילות מונוטונית או חד-גירויות כמו קריאת ספר, ישיבה פסיבית מול מרצה וכדומה, שכולן דורשות התמקדות בגירוי אחד תוך מחיקת הגירויים הסובבים. כל מצב בו יש גירויים רבים, גירויי ממקד כמו טלויזיה או מסך מחשב, עוקף את הקושי בקשב ומאפשר ריכוז. לפיכך הפרעת קשב, גם עם התפתחות מרכיביה הנלווים, היא הפרעה הקרובה מאוד לתפקודו הנורמלי של הילד, אך עם זאת היא עלולה לגרום סבל רב לילד עצמו ולסביבה. שילוב זה הוא ההופך את הפרעה זו לקשה כל כך, הן לאבחון והן לטיפול.

להמשך...... 

עבודת גמר מ.א. במדעי הבריאות: השפעת מתן חד פעמי של Ritalin) methylphenidate) על מדדי שיווי משקל בקרב קשישים (מחקר קליני) 2013

מטרה: לבדוק השפעת מתן חד פעמי של Ritalin ) methylphenidate) על מדדי שיווי משקל
בעמידה ובהליכה בקרב קשישים במצב של משימה בודדת ומשימה קוגניטיבי ת בו זמנית .
שיטות: במחקר רנדומאל י כפול סמויות חולקו 30 נבדקים בריאים בטווח גילאים 65-85 ( ממוצע
74.8 שנים) באופן אקראי לקבוצת מחקר (ריטלין) וקבוצת ביקורת (פלסבו - ריטלין). כל הנבדקים
עברו בדיקת שיווי משקל בעמידה ובהליכה לפני ושעתיים אחרי נטילה חד פעמית של ריטלין.
הבדיקות כללו: 1) בדיקת יציבות פוסטורלית ( postural stability) שכלל עמידה על גבי פלטת
כוח למשך 30 שניות ללא תזוזה, ניסוי זה חזר על עצמו 7 פעמים ברציפות. הנבדקים שהתבקשו
לעמוד יציב ככל שרק יכולים, נבדקו בשני תנאי ניסוי: I) ללא משימה קוגניטיבית כאשר עיניהם
מכוסות; -ו II) כמו I) עם משימת זיכרו -ן קוגניטיבית. מדדי יציבות פוסטורלית הינם: . 1
Postural sway velocity – מהירות מסלול תזוזת מרכז הלחצים במ"מ בשניה . AP Sway .2 -
טווח תנודת ה-COP במישור קדמי-אחורי במ"מ (ML Sway .3 . (Anterior-Posterior Sway -
טווח תנודת ה-COP במישור צידי במ"מ (4 (Medio-Lateral sway . השטח האליפטי במ"מ
בריבוע של ה-COP Elliptical Area) COP). בבדיקות הליכה הנבדקים נדרשו ללכת במסלול
הליכה צר שאורכו 6 מטרים וגבולותיו תחומים ע"י שטיחים. רוחבו של המסלול נורמל לרוחב
האגן של הנבדק + רוחב הנעל לחלק ל שניים. בניסוי זה נמדדו חמישה משתנים; מספר צעדים,
זמן הביצוע, מהירות הליכה, מספר טעויות דריכה במהלך הליכה (מספר הפעמים שדרך מחוץ
למסלול ההליכה ו) מספר הטעויות במטלה הקוגניטיבית. הניסוי חזר על עצמו 6 פעמים בשני
מצבים, ללא מטלה קוגניטיבית ועם מטלה קוגניטיבית בו זמנית .
סטטיסטיקה: התבצע מבחן 2 X 2 ANOVA לשתי קבוצות המחקר (קב' ריטלין מול קב' פלצבו
ריטלין) ושני זמני הבדיקה (פרה-טסט מול פוסט טסט). מובהקות סטטיסטית התקבלה כשה - -P
 . value<0.05
תוצאות: קבוצת הריטלין הראתה שיפור מובהק במדד מספר טעויות דריכה במהלך הליכה ,
במדד זה הנבדקים בקבוצת הניסוי (שנטלו ריטלין) שיפרו את מספר טעויותיהם בהליכה באופן
משמעותי לעומת קבוצת הביקורת, בשיווי משקל הסטטי לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת
הניסוי לקבוצת הביקורת .
מסקנות: ריטלין משפר אספקטים מסוימים בתפקודי הליכה בקרב קשישים; נראה כי זהו חלק
משיפור בקשב וריכוז מכיוון שקשב, ריכוז ותפקודים ניהוליים תורמים ליציבות בהליכה במיוחד
במצבים של משימה קוגניטיבי ת בו זמנית בעוד ששיווי משקל בעמידה דורש הרבה פחות קשב
וריכוז. תוצאותינו מצביעות על כך שהשיפור שנמצא בקרב קבוצת הריטלין אינו נובע מהשפעה
ישירה על מוח הקשורים לתפקודים מוטוריים אחרת היינו מצפים לשינויים הן בהליכה והן
בעמידה .מחקר זה מציע שטיפול בריטלין ייתכן כאפשרות טיפולית להפחתת הסיכון לנפילות
בקרב קשישים.

להמשך.....