תיזה בתקשורת: ייצוג נשים ספורטאיות במשחקים האולימפיים 1996-2000-2004 בעיתונות הישראלית 2007

הרעיון המרכזי שעיצב את המשחקים האולימפיים המודרניים מראשית דרכם היה
הדגשת הערך של שוויוניות חברתית חוצה גבולות. במהלך השנים רבו בהתמדה ענפי הספורט
לנשים במשחקים האולימפיים, ומספר המשתתפות גדל בהתאם. מגמה זו שהחלה בשנות
השמונים, נמשכה גם בשנות התשעים ובלטה במיוחד בשלושת המשחקים האולימפיים האחרונים:
 .(Fundamental Principals: Olympic Charter, 2000 ) 2004 ואתונה 2000 סידני ,1996 אטלנטה
זו הסיבה שהמשחקים האולימפיים עשויים לשמש שדה מחקר מעניין לבחינת אופן הייצוג של
נשים וגברים ספורטאים, הן משום ההשתתפות השווה יחסית של שני המינים במשחקים והן בשל
מספרם הרב של האירועים וצפיפותם - 28 ענפי ספורט המרוכזים ב - 16 ימים של תחרויות .
מטרתו של מחקר זה היא לבחון את הסיקור והייצוג של נשים ספורטאיות המשתתפות
במשחקים האולימפיים בהשוואה לגברים ספורטאים. בדיקת נושא הסיקור נעשתה בעיתונות
הספורט הישראלית. ההשערות שנבדקו במחקר זה התייחסו לשני היבטים עיקריים בסיקור
ספורטאיות לעומת ספורטאים : היקף הסיקור ואופן הייצוג והסיקור .
 בהשערת המחקר הראשונה נטען כי קיים אי-שוויון בהיקף הסיקור של הנשים לעומת
גברים במשחקים האולימפיים. -על פי השערת המחקר השנייה חלה עלייה בהיקף הסיקור של
ספורטאיות המשתתפות במשחקים האולימפיים . על פי ההשערה השלישית קיים אי-שוויון באופן
הייצוג והסיקור של ספורטאיות לעומת ספורטאים במסגרת המשחקים האולימפיים ב. השערה
הרביעית נטען כי אופן הייצוג של ספורטאיות נעשה שלילי יותר לאורך המשחקים האולימפיים
לעומת ספורטאים.

להמשך...........

דוקטורט בפילוסופיה: הקשר בין השתתפות בספורט הישגי ומאפיינים אישיותיים לבין הישגים לימודיים בקרב תלמידי תיכון 2010

הספורט במדינת ישראל קיבל תפנית משמעותית באמצע שנות התשעים של המאה העשרים עם
הקמתה של התאחדות הספורט של בתי הספר והעתקת הפעילות הספורטיבית מהאגודות
ומהמועדונים השונים אל תוך כותלי חטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים. זאת בכדי לעודד
את הנוער ליטול חלק בספורט תחרותי במסגרות מאורגנות, ולסייע לו לשלב ביעילות בין ספורט
לבין לימודים. כתוצאה ממגמה זו, מנהלים רבים הכירו בחינוך הגופני כמקצוע מוביל בבית הספר
והשידורים הישירים של משחקי ליגות העל של בתי הספר בטלוויזיה החינוכית, סייעו לחשיפה
התקשורתית ולהגברת העניין בספורט בקרב התלמידים, המורים והמנהלים.
ממחקרים עולה כי תלמידים המשתתפים בספורט תחרותי אינם נופלים בהישגיהם הלימודיים
מחבריהם שאינם נוטלים חלק בספורט תחרותי, ואף עולים עליהם, זאת למרות השעות הרבות
המוקדשות לאימון ולמשחק. לאור האמור, הציב המחקר הנוכחי שתי מטרות; הראשונה, בדיקת
הקשר בין עיסוק בספורט ומשתנים אישיותיים לבין הישגים לימודיים, והשנייה בחינת מודל
תיווך המתאר את הקשר בין העיסוק בספורט הישגי לבין העצמת תכונות וכישורים הקשורים
באופן משמעותי להישגים הלימודיים.
השערות המחקר הניחו כי ימצאו הבדלים במאפייני האישיות (ייחוס סיבתיות, שליטה עצמית,
צורך בהישג ומסוגלות עצמית) ובהישגים הלימודים בזיקה לרמת ההשתתפות בספורט, כאשר
ייחוס הסיבתיות של העוסקים בספורט יהיה פנימי ונשלט יותר מאלו שאינם עוסקים בספורט,
וכן השליטה העצמית, צורך ההישג, המסוגלות העצמית וההישגים הלימודיים יהיו גבוהים יותר
בקרב העוסקים בספורט בהשוואה לאלו שאינם עוסקים בספורט. יתרה מזאת, השערות המחקר
הניחו כי ימצא קשר חיובי בין ייחוס סיבתיות, שליטה עצמית, צורך בהישג, מסוגלות אקדמית
והישגים לימודיים. כמו כן השערות המחקר הניחו כי ייחוס סיבתיות, שליטה עצמית וצורך הישג
יתווכו בין העיסוק בספורט לבין המסוגלות העצמית וההישגים הלימודיים.

להמשך........