עבודת גמר M.Ed בניהול ומנהיגות במערכות חינוך: מה בין 'משחק' ל'למידה'? הפדגוגיה המשחקית בבית הספר "עין הים" 2012

מחקר זה עוסק בסוגיה מרכזית בחינוך והיא הובלת שינויים פדגוגיים משמעותיים בבית ספר יסודי וציבורי  וכן בבדיקת ההשלכות של הטמעת השינויים הפדגוגיים, על חיי ביה"ס, האקלים, הלימודי והחינוכי, שהתפתח בו והקהילה אשר סביבו. ידוע, שלבצע שינויים, כמעט בכל תחום, זה קשה מפני שבמהות שלנו אנו נרתעים משינויים. לערוך שינויים בארגון שמרני כמו בית הספר, קשה אף יותר והובלת שינוי מטעם  מנהל המוסד היא מלאכת מחשבת. השינוי שעבר בית הספר "עין הים" בחיפה הינו שינוי יסודי. שינוי שיטת ההוראה לפדגוגיה משחקית, הצריך מהלכים מתוכננים מראש, מבוססים, יסודיים ומבוקרים תמידית. שינוי מהסוג הנ"ל מתואר בספרות המחקרית כ"שינוי מן המעלה השנייה" (Cuban,1996). מחקר זה הינו פוסט-פוזיטיביסטי, איכותני-נרטיבי (ספקטור-מרזל,2010) המבוסס על חקר מקרה, העוסק בסיפורו של בית הספר עין הים" בדגש על השינוי הפדגוגי שנערך בו. הבסיס למחקר זה נשען על תיאוריה המעוגנת בשדה. מטרות המחקר הן, האחת כיצד להוביל תהליך של שינוי פדגוגי בבית ספר יסודי ציבורי והשנייה לבדוק את השפעת שינוי זה בהיבטים נוספים בחיי בית הספר. אוכלוסיית המחקר מונה שבע מורות ומורה, מנהל והורה. כלי המחקר הוא נרטיב. נרטיב הוא סיפור חיים המתייחס לכל חקירה המבוססת על שיח, ראיון ועל דיווחים מילוליים, של האוכלוסייה הנבדקת, אודות התנסויותיה (ספקטור-מרזל,2010). השימוש בנרטיב כמתודולוגיה מחקרית, מאפשר ללמוד על חיי בית הספר, השינויים והאווירה השרויה בו ואפשר בהחלט להשליכו או חלקים ממנו על בסיס אינדוקטיבי. הממצאים העיקריים של המחקר מצביעים על כך שבכדי לערוך שינוי יסודי מן המעלה השנייה בבית ספר יסודי ציבורי דרושים מספר תנאים אשר תומכים זה בזה ובהם מנהל- מנהיג מסוג מעצב-יוזם (פופר,1994;Tucker-Ladd, Merchant, Thurston,1992 ) חדור אמונה בדרכו וחזונו, יצירתי, מאפשר, ערני אשר תומך במוריו. צוות המגויס באופן מלא למשימה, העומד מאחורי המנהל וחזונו ויוצר עבודת עמיתים משובחת ותמיכה בלתי מסויגת, אמונה ואורך רוח של משרד החינוך והקהילה. תרומתו העיקרית של מחקר זה היא שגם בבית ספר יסודי ציבורי ניתן לבצע שינויים משמעותיים המשפיעים לא רק על בית הספר,האווירה החיובית השרויה בו ועל הישגי תלמידים וערכיהם. אלא גם על הסביבה הגיאוגרפית והכלכלית במקומות הנחשבים לחלשים או כושלים. הישג תודעתי זה היא סמן חיוני וחיובי לקברניטי המדינה. צריך לתת אמון באנשים,תמיכה מתאימה,אנשי צוות נבחרים, מנהל איכותי, וחופש פעולה  והדרך להצלחה כמעט ומובטחת. 

להמשך.............

שיפור והגברת הבקרה בתהליכים: עזיבת עובד, שינוי שיוך ארגוני וחופשות ארוכות באמצעות מחשוב "טופס טיולים" ממוחשב והידוק הממשקים בין משאבי אנוש לאגפים 2013

נושא העבודה: שיפור והגברת הבקרה בתהליכים: עזיבת עובד, שינוי שיוך ארגוני
וחופשות ארוכות באמצעות מחשוב "טופס טיולים" ממוחשב והידוק הממשקים
בין משאבי אנוש לאגפים.
טיעונים מרכזיים: הרעיון לביצוע הפרויקט נולד לאור מקרים רבים בהם עובדים
אשר סיימו את עבודתם בעירייה או עברו מאגף לאגף, ולהם נשק עירוני
שהאחריות אגף חרום וביטחון, המשיכו ללא ידיעת האגף להחזיק בנשק
ובהרשאות כניסה לבנייני העירייה שלא בהתאם לתפקידם החדש – כלומר אגף
הביטחון אינו חלק מתהליך החתימות – טופס טיולים.
למצב זה השלכות כגון: חוסר שליטה על מערכות בקרת הכניסה )כרטיסים
מגנטיים ומפתחות למבנים ולמחלקות השונות( וחוסר תאום למערכת הנשק
ולציוד המיגון, כלומר אפשרות ליצירת בעיה ביטחונית / בטיחותית בכל פעם
שעובד עוזר, עובר תפקיד או יוצא לחופשה ארוכה.
אנו באגף חרום ובטחון נתקלים במקרים רבים של עובדים שסיימו את שירותם
בעירייה מסיבות פרישה ומסיבות אחרות אשר מגיעים לבניני העירייה ונכנסים
ללא כל מפריע דרך מערכות בקרת הכניסה השונות לבניינים ולמחלקות השונות.
בנוסף ישנם מקרים בהם עובדים החתומים על נשק עירוני ימשיכו לשאת אותו
לאחר סיום שירותם / בעת מעבר לתפקיד אחר אשר אינו מצריך נשק עירוני מבלי
שאגף חרום וביטחון יידע על כך.
לאחר שחקרנו את הנושא ונכנסנו לעובי הקורה גילנו שהנושא אותו אנו רוצים
לשפר חוצה אגפים נוספים אשר לדעתנו אמורים להיות בעלי עניין בתהליך ואינם
מופעים בו, במקרים אלו ההשפעות המידיות לארגון הוא אובדן ציוד יקר, ומנהל
לא תקין.

להמשך........

דוקטורט בפילוסופיה: שותפות קהילתית בתהליכי הנהגת שינויים בקיבוץ 2003

עבודה זו מציגה חקר מקרה של שותפות בתהליכי קבלת החלטות, בקהילה קיבוצית העוסקת בשינוי אורחות
חייה.
שותפות קהילתית הינה מערכת יחסים הדדית , רצונית ומוסכמת המתקיימת בין חברי קהילה למען קידום נושא
משותף. בכל קהילה היא תאופיין בדרך ייחודית, כתוצר של השותפים בה, של יחסי הגומלין ביניהם וההקשר בו
היא מתקיימת. עשויים לקחת בה חלק הקהילה בשלמותה או חלקים ממנה. בשותפות זו יכולים להיכלל גורמים
פנים-קהילתיים כמו: חברי קהילה מן-השורה, נציגי הקהילה, מנהיגים בלתי פורמאליים , קבוצות מיעוט ואנשי
מקצוע מהקהילה. יכולים גם להיכלל בה גורמים חוץ-קהילתיים כגון: אנשי מקצוע, מתנדבים ונציגי ארגונים.
השותפות כוללת רמות מעורבות שונות, מהשתתפות ישירה עד השתתפות נציגותית. בנוסף, ממד הזמן
בהתקשרות בין השותפים אינו קבוע ואחיד. יש אשר יתמידו ויש שיצטרפו לפעילות אד- הוק .
יחסי השותפים מאופיינים בנכונות וביכולת לחלוק זה עם זה (to share) רעיונות, מידע, תהליכי קבלת החלטות,
משימות, מיומנויות ואחריות לתוצאות. על מנת לחלוק בכל אלה נדרשים השותפים להתארגן כדי לעגן יחדיו
נורמות עבודה, זכויות וחובות של השותפים (Buchanan, 1994; Calder, 1995 . )
בדרך כלל, ערך הכבוד ושוויון ערך האדם מנחים את מערכת יחסי השותפות. כיבוד האדם והכלל באשר הם
מהווה תנאי לביסוס מערכת יחסים המאפשרת חופש פעולה וביטוי מרבי. ביחסי שותפות, על השותפים לכבד זה
את שונותו של זה, אך אין משמעות הדבר הימנעות מניסיונות להשפיע זה על זה או מלהתמודד עם עימותים.
נהפוך הוא, תהליכי הדיאלוג ויצירת ההסכמות הם תנאי לקיום שותפות מוצלחת .
יחסי הכוחות בין השותפים אינם בהכרח שווים והם אף עשויים להשתנות בעוצמתם ובהשפעתם זה על זה לאורך
חיי השותפות. מכאן, תרומת השותפים והרווח שלהם מהשותפות אינם אחידים .
לשותפות ממדים גלויים וישירים של עוצמה המתבטאים באופן מפורש בשותפות היומיומית בקהילה ( למשל
באמצעות התנהגות, חוקים, מבנה ארגוני), אך היא גם מושפעת מיחסי עוצמה בלתי ניראים ובלתי מודעים.
ממדים אלה של עוצמה עלולים להיות קשים לזיהוי, במיוחד לאלה המושפעים מהם , כיוון שהם מאופיינים
בשותפות סמלית הכוללת את הפעילות שלא התקיימה בשותפות, הנושאים שלא עלו על סדר יומה והאנשים שלא
שותפו. הם גם כוללים תהליכים מופנמים ומושרשים המשפיעים על התודעה של השותפים ונתפסים כ"מובנים
מאליהם", כמו סוציאליזציה, שפה וערכים. תהליכים בלתי מודעים אלה עלולים להשפיע על השותפים כך שיפעלו
כנגד האינטרסים של עצמם.

להמשך........

דוקטורט בפילוסופיה: פיתוח תפיסה אקולוגית להנחיית תהליכי שינוי בית ספריים - שני חקרי מקרה 2006

המחקר עוסק בהבניית תפיסה חלופית לתפישה המסורתית של יעוץ ארגוני - הבניית תפיסה אקולוגית. על פי תפיסה זו לא ניתן להסתפק בתפיסות יעוציות שביסודן הפרדיגמה הפוזיטיביסטית: תפיסות הרואות ארגונים, בכלל זה בתי ספר, כמערכות סגורות. תפיסות המכתיבות שימוש במודלים יעוציים אוניברסליים ודטרמיניסטיים, המניחים תלות בין תשומות יעוציות לתפוקות ארגוניות ותהליכיות.

התפיסה היעוצית אקולוגית, תוצר מחקר זה, מתבססת על תפיסת ארגונים כמערכות פתוחות, בהן המציאות הארגונית הינה דינמית ודיפרנציאלית. על פי תפיסה זו היועצ/ת הינו חלק מתוך המציאות הארגונית, כשמציאות זו נבנית ומשתקפת באינטראקציות השונות בין השותפים השונים לעשייה, בזמן נתון. מכאן, כל עוד קיימת שונות בין מנהיגים/ות, שותפים/ות לעשייה ובין יועצים/ות, תתעצב בכל ארגון מציאות ייחודית. המציאות תתעצב מתוך אותן אינטראקציות פרטיקולריות שאינן ניתנות לניבוי ו/או העתקה. משמע, לא קיימת גישה אחת שיש בה בכדי להציע אמת אולטימטיבית עבור יועצים/ות ארגוניים/יות בכלל. על כל יועצ/ת לחקור את פעולתו, להמשיגה ולהבנות ממנה את גישתו הייחודית האפשרית והרצויה עבורו כסובייקט, המקיים יחסי גומלין עם שותפים/ות בקונטקסט בעל איפיונים יחודיים. על פי תפישה זו יבנה היועצ/ת את תפיסתו הייחודית ואת הפרקטיקה הנלווית לה על בסיס התבוננות, רפלקסיה והמשגה של פעילותו, כשהוא פועל ובעת ובעונה אחת גם מתבונן על פעולותיו.

לשם כך, נדרשים יועצים/ות לחשיבה חדשה - חשיבה אקולוגית, הגורסת כי המציאות אינה ייצוג של העולם, אלא פרי תפיסתו של האדם. הידע אינו ישות חיצונית אוביקטיבית אלא סוביקטיבית הניבנית על ידי כל פרט, ו/או באינטראקציה קבוצתית (Keiny, 1995, 2001 ; Schon, 1983).

להמשך.......