התרככות בקרב ההנהגה הפלסטינית: מזכויות להט""ב לפתרון מדיני

מחקר זה מציג מגמה של שינוי בשתי סוגיות הקשורות להתנהגות הרשות הפלסטינית: התרככות ורדיפה פחותה כלפי פלסטינים תושבי השטחים המקיימים אורח חיים הומוסקסואלי; והתגמשות של ההנהגה הפלסטינית כלפי הדרישה לשיבת פליטים במסגרת המשא ומתן להסדר קבע. בתוך כך, דן המחקר בשאלה האם השינוי בנושא הומוסקסואליות מייצג ליברליזציה של הרשות הפלסטינית והתקרבות לערכי המערב. מתוך החיבור בין שתי הסוגיות, אשר מייצגות שתיהן טאבו שנמצא בתהליך שבירה הדרגתי בקרב ההנהגה הפלסטינית, מנסה המחקר להקיש על היכולת להגיע להסכם שלום בין ישראל לפלסטינים על בסיס ההתקרבות בין הצדדים: הצד הפלסטיני, חלק מהחברה הערבית ומתרבות האיסלם, אל מול הצד הישראלי, וארצות הברית כמתווכת - שתי מדינות בעלות אופי מערבי. האם השינויים הללו מסמנים את בנייתו של גשר בין התרבויות? המחקר דן בשאלה מורכבת זו ובוחן אותה בשלבים.

להמשך..............

סמינריון בסוציולוגיה: הצטמקותו של מעמד הביניים, האומנם? 2012

מעמד הביניים עורר עניין רב בקרב חוקרים רבים במהלך השני העשורים האחרונים. לאור ההתעוררות החברתית בקיץ שעבר, בחרנו לשים במוקד את התנאים הכלכליים-חברתיים אשר קדמו למחאה והיוו לטענת המוחים סיבה לאותה "יצאה המונית לרחובות".

בעבודה זאת, ברצוננו לבדוק את המצב החברתי-כלכלי של האוכלוסייה בישראל בעשור האחרון על פי מספר פרמטרים שונים מן המקובל, ולבדוק מהי נקודת המבט שמציע פילוח וניתוח מעמדי מחודש שאיננו מתבצע על פי משתנה הכנסה הרווח כיום, וזאת על מנת להאיר באור נוסף את המרקם החברתי בישראל ואת מידת אי השוויון בארץ.

לצורך כך, אתגרנו את הטענה הרווחת בדבר היות מדד ההכנסה, המדד המהימן והמשקף ביותר את הרווחה של משק בית ובחנו כיצד אמצעי מדידה אחרים שופכים אור על המצב הכלכלי חברתי היחסי בישראל ומי באמת נכלל במעמד הנושא על גבו את  מירב הנטל- מעמד הביניים. לצורך כך, בחרנו שני פרמטרים נוספים, שישמשו אותנו במחקר זה והם: משתנה ההוצאה למשק בית ומשתנה יחס אותו כינינו "שיעור צריכה"  המשקף את היחס הוצאה למשק בית חלקי הכנסתו. כיוון שמטרתנו במחקר זה הינה בחינת השינויים שעבר מעמד הביניים במהלך 10 השנים האחרונות, מידת הרווחה בה הוא  חי ואת אי השוויון  הקיים בישראל בהשוואה לשאר המעמדות, שאלות המחקר שלנו הן:

1.      האם מעמד הביניים הצטמק בעשר השנים האחרונות, כאשר הוגדר על פי הוצאה בהשוואה להגדרתו על פי משתנה הכנסה?

2.      מה היא החלוקה של מעמד הביניים על פי הוצאה במגזר הערבי?

3.      מהו היחס הוצאה- הכנסה של מעמד הביניים וכיצד הוא השתנה לאורך זמן, והאם הוא שופך אור חדש על גודלו ואופיו של מעמד הביניים בישראל?

להמשך................

סמינריון: כשלון אל מול הצלחה מפתיעה - בחינת תהליכי התכנון בדלית אל כרמל ופרדיס 2013

מחקרים רבים נכתבו אודות שיטות מוצעות ותהליכי תכנון נדרשים לשם חיבור וישום מוצלח
ומלא של תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות ו, במסגרתם נבחנו לרוב מדיניות התכנון המקומית ,
התנהלות מוסדות התכנון מול התושבים ונציגיהם, והתאמת התוכניות לאופי היישוב ותרבות
 נכתבו בישראל .(Peel and Lloyd, 2006 ;Tian and Shen, 2010 ;Aribigbolaa, 2008 ) התושבים
גם כן מחקרים רבים הסוקרים את התנהלות מוסדות התכנון הישראליים ואת התאמת התוכניות
אותן הפיקו אל מול צרכי התושבים והיישוב עצמו, וזאת לשם אבחון המשתנים אשר יכולים
להביא לאישור וישום מוצלח ומלא של התוכניות לפיתוח היישוב. במחקרים אלו מועלות תהיות
רבות אודות תהליכי התכנון הקיימים בישובים וביקורת רבה אודות מוסדות התכנון, בטענה כי
לרוב הסיבה לאי הצלחת התוכנית נעוצה בריכוזיות וסרבול המערכת התכנונית ( Alterman ,1978
.( Alfasi, Almagor and Benenson, 2012 ; Alexander and Alterman ,1983 ; and Hill
רוב המחקרים העדכניים בנושא אשר חוברו בישראל עסקו בתהליכי התכנון בכפרי המיעוטים,
כאשר כמעט כולם אינם מבדילים בין היישובים הדרוזיים והיישובים הערביים ומתייחסים
אליהם כ"יישוב הערבי " או כ"כפר הערבי . " מחקרים אלו הינם בעלי גישה ביקורתית כלפי הליכי
ומדיניות התכנון של מוסדות המדינה כלפי יישובי המיעוטים, ומפרטים לרוב אודות אי ההתאמה
בין מערכת המנהגים וההסדרים של אוכלוסיית המיעוטים לבין תפיסת התכנון המודרנית של
מוסדות התכנון במדינה. במסגרת אותם מחקרים נערכו השוואות רבות בין הליכי התכנון אשר
התבצעו ביישובים ערביים לעומת אלו שהתבצעו ביישובים יהודיים, אך מעולם לא נערכה
השוואה בין יישובים דרוזיים לבין ערביים לשם אבחנה האם קיים שוני בהתייחסות האוכלוסיות
השונות להליכי התכנון ובמדיניות מוסדות המדינה כלפי היישוב.

להמשך..................

עבודת גמר תואר שני: ייחוסים של הורים ערבים ויהודים כלפי השימוש לרעה בסמים של בניהם 2006

תקציר ...............................................................................................................IV
רשימת טבלאות ...................................................................................................VI

מבוא ...................................................................................................................1
פרק 1. רקע מדעי ..................................................................................................3
.א תיאורית הייחוס ....................................................................................................3
.ב השפעות תרבותיות על הייחוס .................................................................................5
.ג התרבות הערבית והיהודית שוני ומשמעות ..............................................................7
1ג . התרבות הערבית ....................................................................................................7
2ג . התרבות היהודית ...................................................................................................9
ד. ייחוסים על התנהגויות לא מקובלות בחברה............................................................12
ה. חשיבות ההורי בתוכניות מניעה וטיפול .................................................................13
ו. סיכום והשערות המחקר .......................................................................................15

פרק . 2 שיטה ..................................................................................................................17
.א מדגם ..................................................................................................................17
.ב כלי המחקר..........................................................................................................18
.ג הליך ...................................................................................................................19
פרק . 3 ממצאים..............................................................................................................20
.א השערה מספר 1: הבדלי בייחוסים בי הורים ערבים ויהודים במימדי "מוקד" ו
"שליטה"..............................................................................................................20
.ב השערה מספר 2: הבדלי בי הורי ערבי ויהודי ב "מידת המוכנות לעזור"
 לבניה ו "להיות מעורבי בתוכנית הטיפול" .........................................................23
.ג השערה מספר 3: הורי ערבי מייחסי אחריות לעצמ פחות מאשר הורי
 יהודי בקשר להתנהגות בנ המשתמש...................................................................26

להמשך.....

דוקטורט בפילוסופיה: חסימה והעצמה במרחב החינוכי ובמרחב הציבורי - נשים במערכת החינוך הערבית בישראל 2006

להמשך.........

סמינריון במשפטים: "מעצר ימים" - האם קיימת סימטריה צודקת בענישה בדיון מעצר ימים בבית המשפט הנכבד בין יהודים לערבים?

אכן הוצהר על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". בהמשך להכרזת
העצמאות במגילה זו, נוסף נדבך חשוב שבו הבטיחה מדינת ישראל לקיים "שוויון זכויות חברתי
ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", תוך קריאה מפורשת לכלל אזרחי המדינה
הערבים "ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה
בכל מוסדותיה".
למרות האמור לעיל, מבחינה אובייקטיבית שיווין זה לא קיים במציאות היומיומית הישראלית,
קרי, מעשית ברור לכל כי מדינת ישראל לא מתייחסת באופן שוויוני לאזרחיה הערבים, גם אם
חוקי המדינה הבטיחו שוויון פורמאלי בזכויות האזרחיות – פשוט הערבים אינם זוכים לשוויון
הזדמנויות בתחומים רבים. ביטוי בולט הוא הקצאת המשאבים הלא שוויונית למגזר הערבי
1 .P בתחומי הרווחה, החינוך והדת, כאשר התירוץ הכמעט תמידי הוא "חוסר במשאבים"P0F
הכלל הוא חירות האדם והמעצר הינו בבחינת החריג. על כן מעצר ללא משפט בטרם הגשת כתב
האישום צריך להתקיים רק במקרים חריגים ומיוחדים.
בעבודה זו אבחן את סוגיית האי-שיווין בין היהודים לערבים, דרך פריזמת התייחסות בית
המשפט בשעה שנדרש הוא להחליט במעצר ימים כנגד חשודים בעבירות אלימות, סמים ורכוש,
ובשאלה המתבקשת כאן האם שורר השוויון במערכת המשפט של מדינתנו או שמא ישנה מגמת
של הפליה ואי צדק במעצרי ימים וערבים נעצרים יותר מאשר יהודים, דהיינו:
האם קיימת סימטריה צודקת בענישה בין יהודים לערבים, בהתייחסות בית המשפט בבואו
להחליט על קביעת מספר ימי מעצר לחשוד בעבירות של אלימות סמים ורכוש ?
את הסימטריה, בהתייחסות בית המשפט ליהודים ולערבים, אבחן באמצעות בחינת יחסו של בתי
המשפט לערבים מול יהודים בשלב הבקשה למעצר ימים כנגד חשוד.
בנוסף אבחן את סוגיית אי השוויון בממצאים המצביעים על התייחסות נוקשה יותר כלפי ערבים
שנמצאו במחקרם של חאג, יחיא, טייכמן ורהב (1994) אשר בדקו 852 תיקים בין השנים -1982
 .1983
פערים לטובת יהודים נמצאו הן בסוג העונש שנגזר על ידי בתי המשפט והן באורך עונשי המאסר.
מכאן התמונה הברורה של מציאות לא שוויונית המצביעה באופן עקבי על פערים בין יהודים
וערבים בבתי במשפט בישראל.

להמשך........

דוקטורט בפילוסופיה: זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל - תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות 2006

המשפחה הערבית בישראל לא זכתה עד היום להתייחסות מחקרית מספקת בנושא
השינויים המתחוללים בתא המשפחתי. הספרות המדעית בנושא זה נסמכת ברובה על מחקרים
בלתי עדכניים או בלתי מייצגים, ובהעדר ידע אמפירי עדכני על התמורות והשינויים שחלו
במשפחה הגרעינית הערבית, היא מתוארת לעתים קרובות כפי שהייתה לפני חצי מאה.
המחקר הנוכחי מבקש למלא חלל הקיים בספרות בנוגע למשפחה הגרעינית הערבית
בישראל. הוא בודק את מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורה- ילד ואת השינויים שחלו
במאפיינים אלו לאורך שלושה דורות. בנוסף, המחקר מנסה לזהות את הגורמים אשר מקדמים
שינוי ואת אלו שתורמים לשימור המאפיינים המסורתיים של המשפחה הערבית בישראל.
המחקר מתבסס על תיאוריית המודרניזציה להסבר תהליכי שינוי, ועל תאוריית
הסולידריות הבין-דורית להסבר שימור עמדות ודפוסי משפחה. על פי הנחות היסוד של תיאוריית
המודרניזציה, שיערנו כי לאורך זמן יחולו שינויים בעמדות ובדפוסי התנהגות ביחסים הזוגיים
וביחסי הורה-ילד. באופן ספציפי, שיערנו כי היחסים הזוגיים יהיו מסורתיים פחות ושיתופיים
יותר, וכי יחסי הורה- ילד יהיו מסורתיים פחות ומתירניים יותר (א) ככל שהדור צעיר יותר (ב) ככל
שרמת ההשכלה גבוהה יותר (ג) ככל שהמגע עם האוכלוסייה היהודית הדוק יותר. כמו כן, שיערנו
כי עמדות ודפוסי יחסים במשפחה הגרעינית יהיו מסורתיים פחות ושוויוניים יותר בקרב נשים
העובדות מחוץ למשק הבית, לעומת נשים שאינן עובדות; ביישובים עירוניים בהשוואה ליישובים
כפריים; וביישובים הקרובים ליישובים עירוניים יהודיים בהשוואה ליישובים המרוחקים
מיישובים יהודיים.
השערות המחקר המתייחסות למגמות השימור בקשרים הזוגיים וביחסי הורה- ילד
במשפחה נגזרו בעיקר מתיאוריית הסולידריות הבין-דורית. שיערנו כי יימצא דמיון ותתקיים
המשכיות בעמדות ובהתנהגויות ביחסים הזוגיים וביחסי הורה- ילד, ככל שרמות הסולידריות
הרגשית, סולידריות הקשר והסולידריות ההסכמתית בין בנות לאמהותיהן גבוהות יותר. בנוסף,
על- פי תאוריית המודרניזציה, שיערנו כייהיהשימור רב יותרשל עמדות ודפוסייחסיםככל
שרמת הדתיות גבוהה יותר.
 מדגם המחקר כלל נשים ערביות משלושה דורות בקרב 179 משפחות (בסך הכול 537 נשים).
הדור הראשון (I) מכונה כאן דור הסבתות, הדור השני (II), דור האימהות, מתייחס לבנותיהן,
והדור השלישי (III) הוא דור הנכדות. הנחת המחקר הייתה שבחינת היחסים הבין-דוריים תתרום
לזיהוי מאפייני היחסים הזוגיים וההוריים במשפחה הערבית מחד, ומאידך – תלמד על מגמות
השינוי והשימור שהתחוללו לאורך השנים במאפיינים הללו. דגימת המשפחות נעשתה בארבעה
סוגי יישובים ערביים, על פי קריטריונים של גודל היישוב וקרבתו ליישוב עירוני יהודי. לצורך
הדגימה נבחרו, אפוא, יישובים ערביים עירוניים וכפריים הקרובים ליישובים עירוניים יהודיים,
ויישובים ערביים עירוניים וכפריים המרוחקים מיישובים עירוניים יהודיים. בכל סוג יישוב,
יחידת הדגימה הייתה בנות הדור הצעיר (הנכדות), והמשפחות נכללו במדגם אם האימהות
והסבתות היו בחיים וגילו נכונות להשתתף במחקר.

להמשך.....