טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

‏הצגת רשומות עם תוויות זכויות אדם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זכויות אדם. הצג את כל הרשומות

התרככות בקרב ההנהגה הפלסטינית: מזכויות להט""ב לפתרון מדיני

מחקר זה מציג מגמה של שינוי בשתי סוגיות הקשורות להתנהגות הרשות הפלסטינית: התרככות ורדיפה פחותה כלפי פלסטינים תושבי השטחים המקיימים אורח חיים הומוסקסואלי; והתגמשות של ההנהגה הפלסטינית כלפי הדרישה לשיבת פליטים במסגרת המשא ומתן להסדר קבע. בתוך כך, דן המחקר בשאלה האם השינוי בנושא הומוסקסואליות מייצג ליברליזציה של הרשות הפלסטינית והתקרבות לערכי המערב. מתוך החיבור בין שתי הסוגיות, אשר מייצגות שתיהן טאבו שנמצא בתהליך שבירה הדרגתי בקרב ההנהגה הפלסטינית, מנסה המחקר להקיש על היכולת להגיע להסכם שלום בין ישראל לפלסטינים על בסיס ההתקרבות בין הצדדים: הצד הפלסטיני, חלק מהחברה הערבית ומתרבות האיסלם, אל מול הצד הישראלי, וארצות הברית כמתווכת - שתי מדינות בעלות אופי מערבי. האם השינויים הללו מסמנים את בנייתו של גשר בין התרבויות? המחקר דן בשאלה מורכבת זו ובוחן אותה בשלבים.

להמשך..............

סמינריון: כיצד הפסיקה נתנה מעמד משפטי לזוגיות חד-מינית ואיך היא באה לביטויה בחוקי ההגירה הישראליים?

 במקומות רבים, וכמובן שזה בה לידי ביטוי גם בפסיקה הישראלית 1 מוכרת הזכות לחיי משפחה כזכות יסוד חוקתית: "הזכות לנישואין ולקיומם של חיי משפחה.... מהווה תשתית לקיומה של חברה. התא המשפחתי הוא תא היסוד של החברה האנושית, ועליו נבנית חברה ומדינה. אין פלא בדבר, אפוא, שהזכות לחיי משפחה הוכרה בקהילה הבינלאומית כזכות יסוד. כך גם במשפט ישראל....הגם שזכות זו, הזכות לנישואין ולקיום חיי משפחה, לא זכתה להימנות מפורשות עם זכויות היסוד שהוכרו מפורשות בחוקי היסוד, נסכים כולנו - נסכים ונצהיר - כי נגזרת היא, נגזרת מן הראשונות במלכות היא, מכבוד האדם. והזכות לנישואין ולקיום חיי משפחה גוזרת מעצמה, כדבר הלמד מעניינו, זכותו של אזרח ישראל להתגורר עם בני משפחתו בישראל, וחובתה של המדינה כלפי האזרח לאפשר לו לממש זכותו לחיות עם בני משפחתו בישראל. פרשת סטמקה, שם. עד כאן - הזכות לנישואין והזכות העקרונית הקנויה לאזרח ישראל לחיות עם משפחתו בישראל". לכן, ובייחוד לאור המצב החוקי הייחודי בו נמצאת מדינת ישראל באשר לכל תחום דיני המשפחה- מצאה הרשויות הישראליות- ובראשן מערכת הצדק הישראלית- דרכים להכיר בזכויות כאלו ואחרות – לרבות הזכות לחיי משפחה- בדרכים יצירתיות כאלו ואחרות.

להמשך......................

סמינריון: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו השלכות חוקתיות וחברתיות 2012

חוקי היסוד החשובים, שהתקבלו בחודש מרס 1992, מקדמים בצורה משמעותית ביותר את הליך כינון החוקה למדינה.
יתרה מזאת, חלק של אותם החוקים שהתקבלו נוגעים בנושא השנוי במחלוקת מכל, כלומר חקיקת מגילת זכויות האדם והאזרח.
ההפתעה הינה גדולה : ללא ספק היא הייתה כרוכה בניצול מתוחכם של אוירת "סוף העונה" השוררת בכנסת בימיה האחרונים. כבר בעבר הצליחו מספר חברי כנסת להעביר חוקים בעייתיים בתקופת הביניים הזאת. אך אין ספק כי הפעם הם הגדילו לעשות. בעבודה הזאת אני מתכוון להביא הערכה ראשונה לאחד מאותם החוקים - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

להמשך..........

סמינריון במשפטים: "מעצר ימים" - האם קיימת סימטריה צודקת בענישה בדיון מעצר ימים בבית המשפט הנכבד בין יהודים לערבים?

אכן הוצהר על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". בהמשך להכרזת
העצמאות במגילה זו, נוסף נדבך חשוב שבו הבטיחה מדינת ישראל לקיים "שוויון זכויות חברתי
ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", תוך קריאה מפורשת לכלל אזרחי המדינה
הערבים "ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה
בכל מוסדותיה".
למרות האמור לעיל, מבחינה אובייקטיבית שיווין זה לא קיים במציאות היומיומית הישראלית,
קרי, מעשית ברור לכל כי מדינת ישראל לא מתייחסת באופן שוויוני לאזרחיה הערבים, גם אם
חוקי המדינה הבטיחו שוויון פורמאלי בזכויות האזרחיות – פשוט הערבים אינם זוכים לשוויון
הזדמנויות בתחומים רבים. ביטוי בולט הוא הקצאת המשאבים הלא שוויונית למגזר הערבי
1 .P בתחומי הרווחה, החינוך והדת, כאשר התירוץ הכמעט תמידי הוא "חוסר במשאבים"P0F
הכלל הוא חירות האדם והמעצר הינו בבחינת החריג. על כן מעצר ללא משפט בטרם הגשת כתב
האישום צריך להתקיים רק במקרים חריגים ומיוחדים.
בעבודה זו אבחן את סוגיית האי-שיווין בין היהודים לערבים, דרך פריזמת התייחסות בית
המשפט בשעה שנדרש הוא להחליט במעצר ימים כנגד חשודים בעבירות אלימות, סמים ורכוש,
ובשאלה המתבקשת כאן האם שורר השוויון במערכת המשפט של מדינתנו או שמא ישנה מגמת
של הפליה ואי צדק במעצרי ימים וערבים נעצרים יותר מאשר יהודים, דהיינו:
האם קיימת סימטריה צודקת בענישה בין יהודים לערבים, בהתייחסות בית המשפט בבואו
להחליט על קביעת מספר ימי מעצר לחשוד בעבירות של אלימות סמים ורכוש ?
את הסימטריה, בהתייחסות בית המשפט ליהודים ולערבים, אבחן באמצעות בחינת יחסו של בתי
המשפט לערבים מול יהודים בשלב הבקשה למעצר ימים כנגד חשוד.
בנוסף אבחן את סוגיית אי השוויון בממצאים המצביעים על התייחסות נוקשה יותר כלפי ערבים
שנמצאו במחקרם של חאג, יחיא, טייכמן ורהב (1994) אשר בדקו 852 תיקים בין השנים -1982
 .1983
פערים לטובת יהודים נמצאו הן בסוג העונש שנגזר על ידי בתי המשפט והן באורך עונשי המאסר.
מכאן התמונה הברורה של מציאות לא שוויונית המצביעה באופן עקבי על פערים בין יהודים
וערבים בבתי במשפט בישראל.

להמשך........