שימוש בסמים הזיוניים בקרב תרמילאים וכניסה למצבים פסיכוטיים בעקבות זאת

בשני( האחרונות יוצאי( הרבה צעירי( ישראלי( לטיול תרמילאי( לאחר השרות הצבאי. השימוש בסמי( בכלל ובסמי( הזיוניי( בפרט במהל# הטיול נתפס בעיני רבי( מה( כחלק בלתי נפרד מחוויות הטיול. כתוצאה משימוש בסמי( הזיוניי( נית לראות צעירי( רבי( החוזרי( לאר& במצבי( פסיכוטיי( קשי(. תופעה זו זכתה לחשיפה תקשורתית רחבה, א# מספר המחקרי( שעסקו בה היה מזערי . מטרת מחקר זה היא לתאר את החוויה הסובייקטיבית של תרמילאי( ביחס( לשימוש בסמי( הזיוניי( במהל# הטיול שלה(, חוויית המשבר הפסיכוטי שחוו בעקבות השימוש ותהלי# ההחלמה והטיפול אותו עברו. המחקר מתמקד בסיפוריה( האישיי( של עשרה תרמילאי( שעברו התק+ פסיכוטי לאחר שהשתמשו בסמי( הזיוניי( וטופלו ב"כפר איזו ". ייחודיות המחקר היא בעצ( הצגת תופעה שמתרחבת בשני( האחרונות, א# הידע המחקרי אודותיה עדיי מצומצ(. זהו ניסיו להאיר תחו( זה מזווית ראיית( של התרמילאי( שחוו משבר, במטרה להבי יותר את התופעה ולעזור באפשרויות הטיפול המוצעות לאוכלוסייה זו . בחלקו הראשו של המחקר, בסקירת הספרות, מוצגות התיאוריות הבאות א: . התיאוריה האקסיסטנציאליסטית, המסבירה את התהוותו של האד( ואת בחירותיו בחיי( ומנסה לתאר את המציאות כפי שהאד( חווה אותה ב. . תיאורית הלוגותרפיה של ויקטור פראנקל, המסבירה את שאיפתו של האד( בחיפוש משמעות ופשר לחיים.

להמשך.............. 

עמדותיו של המטפל כגורם באבחנה ובטיפול הפסיכיאטרי

במדינות המורכבות מפסיפס של קבוצות לאומיות, דתיות ואתניות, עשויה להיווצר התנגשות בין מודלים דיאגנוסטיים וטיפוליים בזירה הרפואית. במקרה של הפסיכיאטריה, מדובר בהבדלי תפיסות אטיולוגים, פנומנולוגים, ותרפויטים. בהתאם לזאת, המחקר בוחן אם, ובאיזה אופן, משפיעה מערכת סכמות של קליטה, הערכה ופעולה שהוטמעה במטפל במהלך שלב החיברות, על ההמשגה הקלינית )הדיאגנוסטית והטיפולית(, הפתרונות המוצעים ומידת מעורבותו ביישומם, כלומר, אם, ובאיזה אופן, משפיעות עמדותיו הפוליטיות והחברתיות של הפסיכיאטר על האבחון והטיפול המוצע. המחקר מתבסס על עשרה ראיונות עומק עם פסיכיאטרים בעלי עמדות שונות הבאים במגע יומיומי עם אוכלוסיות מתרבויות שונות בחברה בישראל. העבודה סוקרת את ההתפתחות שעברה החברה האנושית והקהילה המקצועית מראשית הכרתה בתופעות המוגדרות כפסיכופתולוגיה ועד לגישות המגוונות והמתקדמות המקובלות היום, דנה במוראות הטיפול בפגועי הנפש בראשית דרכו, בהטיה הנובעת מפרשנות רשויות השלטון, החוק, המשפט והטיפול, ובחוסר היכולת של פגועי הנפש להתגונן מפניה, ולאורם במחויבות ובאחריות הרבה הרובצת לפתחו של המטפל, בצורך בירידה לדקויות בהבנת נפש האדם, בבחינה זהירה של שיטות הטיפול, בהקפדה על רגולציה מגוננת, ובחתירה המתבקשת להמשך לימוד והתפתחות.

להמשך............

טרנסג'נדריות – סיפורי חיים, סיפורי הצלחה גורמים מקדמי תחושת הצלחה בסיפורי חיים של טרנסג'נדריות/ים בישראל

מחקר זה מבקש לבחון בשיטה איכותנית נרטיבית ולהאיר את הגורמים המקדמים תחושה של הצלחה בחייהן/ם של טרנסג'נדרים/ות, ולענות בכך על שלוש שאלות העומדות בבסיסו. מהי הצלחה בעיני טרנסג'נדרים/ות?; מהם הגורמים המסייעים לתחושת הצלחה לא/נשים מהקהילה הטרנסג'נדרית?; והאם ומה בחוויית המפגש עם אנשי/נשות טיפול קידם תחושה של הצלחה? סקירת הספרות של דו"ח זה מחברת את הקורא/ת אל שני המושגים העומדים בבסיסו של המחקר: הזהות הטרנסג'נדרית והצלחה. הצגת המושגים הללו מאפשרת הבנה עמוקה של זהות זו, מורכבות החיים של הטרנסג'נדר/ית בישראל, על המכשולים והקשיים העומדים בפניה/ו, כמו גם את עולם המושגים והחשיבה הפוליטית שמקיפים אותה/ו. בנוסף, בשילוב עם ידע זה, הצגת מודלים שונים הבוחנים את תפישת ההצלחה בחייו/ה של הפרט והמשמעות של קיומה של תחושת הצלחה, מאפשרת לקורא להתחבר לפרספקטיבת המחקר, המבקשת להאיר את חשיבות תפיסת ההצלחה בחייהן/ם של טרנסג'נדרים/ות. מחקר זה מבוסס על סיפורי חיים שסיפרו שבעה טרנסג'נדרים וחמש טרנסג'נדריות, תוך התמקדות במשמעות המונח "הצלחה" בחייהן/ם. הסיפורים נאספו באמצעות ראיונות עומק פתוחים, לאחר הצגת שאלת פתיחה משותפת בצורת הבקשה: "ספר/י לי את סיפור חייך בהקשר של הזהות הטרנסג'נדרית ומקומה של המילה הצלחה". בשלב הראשון, לאחר שיקלוט וניתוח הוליסטי של כל ראיון בנפרד, הוצאו תמות מרכזיות סביב שאלות המחקר; בשלב השני נפגשתי שנית עם 88 מתוך 82 משתתפי/ות המחקר וביקשתי לשתפם/ן בניתוח, ולאפשר להן/ם שליטה בממצאים באמצעות אישור הניתוח או תיקונו על פי ראות עיניהם/ן. השלב השלישי כלל ניתוח קטגוריאלי של כלל הראיונות, בו הושוו התכנים המרכזיים בכל הראיונות ביחד, ואותרו התמות המציגות את המסמנים השונים להצלחה בעיני משתתפי/ות המחקר, גורמים המקדמים או מעכבים תחושה של הצלחה בחייהן/ם, וכן המלצותיהם/ן לפרקטיקה הטיפולית ולעוסקים/ות בה.

להמשך............

תיזה בתקשורת: הקשר בין השימוש באינטרנט לבין עוצמת תסמיני החרדה והתסמונת הבתר-חבלתית (PTSD)

הפרעת הדחק הבתר חבלתית, מוגדרת ב- (American Psychiatric Association, (DSM-IV-TR
(2000) כתגובה ממושכת לטראומה חד פעמית או לחילופין לטראומה מצטברת. ביטויה כוללים,
בין היתר, שחזור והחייאה מחדש של הזיכרון הטראומטי שוב ושוב בחלומות, בהקיץ ובמציאות
היומיומית. הימנעות מגירויים או מאזכורים שיש בהם בכדי להזכיר את הטראומה ומכלול
סימפטומים של חרדה ועוררות רגשית שהופיעו מאז הטראומה ולא היו קודם לכן. התסמינים
נוכחים בקרב אלו שחוו את האירוע הטראומטי, התסמינים נמשכים יותר מחודש ימים מהחשיפה
לטראומה. אם כך, שלוש קבוצות עיקריות של תסמינים מאפיינות את הסובלים מהפרעת הדחק
הבתר חבלתית: חוויה מחודשת של הטראומה, המכונה חודרנות (re-experiencing , ) תגובת
הימנעות (avoidance , ) ועוררות יתר (Dunitz ,2000) (hyperarousal). בבסיסה של הפרעת הדחק
הבתר חבלתית עומדת תחושת החרדה.
 ביטויי החרדה מתחלקים לביטויים סומטיים (גופניים) וביטויים פסיכיים (נפשיים ).

להמשך..........

תיזה: "טיול במחוזות הנפש" - טיפול יונגיאני באמצעות אומנות במטופל מטדון

עבודה זו הינה תאור מקרה טיפולי בבחור בשם מחמד המכור לסמים שנים רבות. מזה מספר שנים נמצא במרכז לטיפול בנפגעי סמים בצפון הארץ. הוא מקבל מינון קבוע של מטדון. אולם לעיתים מזומנות "מועד" ומשתמש בסמי רחוב. מחמד הופנה לטיפולי כמטפל באומנות. במסגרת לימודי הפרקטיקום באומנות חזותית. במהלך הטיפול שערך 8 חודשים הוא הגיע בהתמדה לפגישה שבועית.

הגישה שהחלטתי להשתמש בעבודתי עם מחמד הייתה הגישה היונגיאנית. כמטפל באומנות בגישה היונגיאנית בחרתי לתת לאומנות על סמליה לבוא לידי ביטוי  בהתערבות מינימאלית שלי.  לשמחתי, עבודותיו של מחמד היו מרובות סמלים: סמלים מהלא- מודע האישי יחד עם סמלים מהלא-מודע הקולקטיבי וארכיטיפים רבים. עבודתו התפתחה בהתמדה והובילה לחשיפת אירוע נסתר בעברו.

מחמד היה "הגיבור" של מסעו במחוזות הנפש ואני נושא כליו ומגנו הנאמן.

הסוגיות שבחרתי לברר בעבודת מחקר זו, באמצעות התהליך הטיפולי שמחמד עבר עד כה, היו שתיים: הראשונה, לנסות לערוך הבחנה בין הסמלים מהלא- מודע האישי לאילו מהלא מודע הקולקטיבי. זאת תוך כדי בדיקת דינאמיקת היחסים ביניהם במהלך הטיפול.

השנייה, לבדוק איזה שינוי, אם בכלל, עברו הסמלים במהלך הטיפול. האם הם התקדמו והתפתחו יחד, צעד אחר צעד, עם מהלך הטיפול.

התוצאה הייתה כמצופה. הצלחתי, למיטב הבנתי, לקבוע אילו מהסמלים הם מהלא-מודע האישי ואלו מהקולקטיבי. כמו כן, נמצא שהתקיימה דינאמיקה מעניינת בין הסמלים לפני חשיפת האירוע ולאחריו.

באשר להתפתחות הסמלים, גם כאן התשובה היא חיובית. הסמלים התפתחו לאורך כל הטיפול ויצגו נאמנה את השינוי שמחמד עבר.

אני שמח להוסיף שגם במצבו של מחמד חל שיפור משמעותי. "המעידות" בסמי רחוב פחתו במידה ניכרת. יתרה, מחמד פנה לרופא המרכז בבקשה להפחית במינון המטדון. גם ביחסיו עם סביבתו חל שיפור ניכר.

להמשך..........

עבודת גמר .M.A בקרימינולוגיה: תסמונת ליקויי קשב ריכוז והיפראקטיביות בעיני הנוגעים בדבר - אפיון קוגניטיבי ואישיותי

תסמונת ליקוי קשב ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder = ADHD) מסווגת כהפרעת ילדות והתבגרות הנוגעת לכ-5% מכלל האוכלוסייה ובשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. התסמונת מוגדרת כליקוי התפתחותי בשליטה עצמית הפוגע בטווח הקשב. התסמונת מקורה בליקוי נוירולוגי במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. תסמונת אשר באה לידי ביטוי בקושי בשליטה עצמית ובוויסות רגשות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, ליקוי ביכולת התכנון, קושי בלימוד ושימור כללי התנהגות מקובלים ודימוי עצמי נמוך. הדימוי העצמי הנמוך מוביל לתפיסה עצמית נמוכה ותחושת דחייה, האמורות להשתקף במה שמכונה בהקשר הנוכחי 'סכימת דחייה'. לצורך הפקת נתונים על סכימת דחייה הורכב שאלון ניסויי שנבנה על פי מתודת המדידה הפונקציונלית. השאלון בנוי על פי מסגרת תכנונית תלת-גורמית ודו-דרגתית (סך הכל 8 צירופים שונים:
 2 * 2 * 2 = 8 ): היפראקטיביות (HA), אימפולסיביות (IMP) ותכנון וסדר (PL). הסכימה תייצג תפיסה קוגניטיבית של דחייה חברתית באישיות הפרט.

שלושה ממדים מרכיבים את תורת האישיות של אייסנק המייצגים את הפרופיל הפסיכו-ביולוגי של האישיות: אקסטרוברטיות – הממד הביולוגי המבחין בין יכולת הלמידה של פרטים שונים. ממד הנוירוטיסיזם – ממד המייצג את השפעת הסביבה על האישיות וממד הפסיכוטיסיזם – ממד המייצג סטייה ויכולת לפתח קשרי אובייקט.

במחקר השתתפו 20 סטודנטים הלוקים ב-ADHD ו-20 סטודנטים משתתפי ביקורת ללא עדות ללקות למידה.

בהתאם להשערה הראשונה נמצא פרופיל דחייה אופייני ללוקים בתסמונת לקות קשב ריכוז והיפראקטיביות, אשר מהווה אינטגרל של היסודות: תנועתיות יתר, אימפולסיביות וסדר ותכנון. כמו-כן, נמצא כי המשקל היחסי אשר מעניקים משתתפי קבוצת המחקר לשלושת היסודות שונה מהמשקל היחסי אשר העניקו משתתפים נורמטיביים לשלושת היסודות. כן נמצא, כי למשתנה 'שימוש בריטלין' השפעה על תחושת הדחייה החברתית ועל המשקל היחסי המוקנה ליסודות בהם התרופה מטפל. בהתאם להשערה השניה נמצא כי הלוקים ב-ADHD הינם בעלי מאפייני אישיות ייחודיים המתבטאים בנטייה לאקסטרוברטיות ולחוסר יציבות בממדי הנוירוטיסיזם והפסיכוטיסיזם. בהתאם להשערה השלישית , על פי הנוסחה של אדד לניבוי עבריינות, נמצא כי הלוקים בתסמונת הם בעלי פוטנציאל טבעי גבוה יותר לביצוע עבירות. כן נמצא, כי ככל שהפרט מאובחן מאוחר יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו גבוהה יותר. בהתאם להשערה הרביעית נמצא כי ככל שהפרט חש דחוי יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו הייתה גבוהה יותר.

 להמשך......

עבודת גמר .M.A: טיפול בחרדה ובהפרעות חרדה באמצעות פעילות גופנית 2006

למרות שמזה זמן רב ידוע שפעילות גופנית תורמת לבריאות הנפשית, רק במהלך שלושים השנים האחרונות החלו לבחון בשיטתיות את ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית. רוב המחקרים שנעשו עד כה בדקו את ההשפעה של פעילות גופנית על נבדקים נורמלים, ורק מיעוטם נערכו על נבדקים קלינים. סקירה זו כוללת הצגה של הידע המחקרי שדן בהשפעה של פעילות גופנית על חרדה ועל הפרעות חרדה. בדיקת היעילות של פעילות גופנית נערכה בזיקה לטיפולוגיה של הפרעות חרדה ספציפיות כולל: הפרעת חרדה כללית, הפרעת פאניקה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית והפרעת דחק פוסט טראומטית. בגלל הסמיכות שבין מצבי חרדה ודיכאון קיימת התייחסות גם להשפעה האנטי-דפרסיבית של פעילות גופנית. הממצאים מבוססים על סקירה של מטא-אנליזות ומחקרי בקרה, שערכו השוואה בין רמת החרדה לפני ואחרי פעילות גופנית, יחידה או מתמשכת. ממצאים אלו מעידים שפעילות גופנית מפחיתה חרדה בקרב נבדקים בוגרים נורמלים וקלינים. גודל האפקט המדווח במחקר הנו פונקציה של רמת החרדה הראשונית ורמת הכושר הראשונית הכללית, כשלרוב מדובר על אפקט בסדר גודל 'בינוני' ((ES= 0.15 to 0.56. נמצא שהאפקט האנטי חרדתי של פעילות גופנית על רמת החרדה המצבית מופיע מיד לאחר סיום האימון, כשבמקרה של חרדה תכונתית והפרעות חרדה אחרות, דרוש פרק זמן של כ-12 שבועות לפחות על מנת להגיע לתוצאות מרביות. הפרעת פאניקה זו הפרעת החרדה היחידה שלגביה קימות עדויות מוצקות לגבי ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית. מנגד קיימים מחקרים ספורים בלבד שבחנו את ההשפעה של פעילות גופנית על הפרעות חרדה אחרות. מקובל לחשוב שפעילות גופנית אירובית עדיפה לצורך מניעה והפחתה של חרדה. בעבודה זו מוצגים מחקרים חלוצים המעידים שההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית אנ-אירובית (כדוגמאת אימון התנגדות) אינה נופלת בהכרח ביעילותה. מחקרים אחרים מעידים על היעילות של תרגול יוגה וטכניקות נשימה קונדלינית על נבדקים עם OCD, ממצאים אשר מהווים סוג של פריצת דרך כשמדובר בהפרעה בעלת עמידות כה גבוהה לטיפול. סעיף מסוים בעבודה מציג את המכניזמים הפסיכולוגים והפיזיולוגיים שיכולים להסביר את ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית. סעיף אחר הוקדש לברור היתרונות והחסרונות של פעילות גופנית כהשלמה או כאלטרנטיבה לשיטת הטיפול הקונוונציונאלית הפסיכולוגית והפרמקולוגית. רגישותו של האפקט האנטי חרדתי לגורמים כמו סוג האימון, מידת העצימות, המשך והתדירות הובילו לניסוח המלצות לאימון אפקטיבי. במציאות שבה קיים פער אדיר בין צרכיי הטיפול של אוכלוסייה ובין היכולת של מערכת בריאות לספק צורך זה, פעילות גופנית מתאימה, יכולה להוות סוג של השלמה, או אלטרנטיבה נוחה לשיטות הטיפול הקונבנציונאליות וכאקט של מניעה.

להמשך...........

עבודת גמר מ.א. בעבודה סוציאלית: סיפורי עוף החול - נשיות בסיפורי חיים של נשים המתמודדות עם מחלת הנפש 2010

מחקר זה בוחן את חווית הנשיות בחייהן של נשים המתמודדות עם מחלת הנפש. מטרת המחקר
הינה להעניק במה לנקודת המבט הייחודיות של הנשים עצמן כנשים המתמודדות עם המחלה.
הפרעה נפשית הינה תסמונת או תבנית התנהגותית או פסיכולוגית בעלת משמעות קלינית,
המופיעה בפרט ומלווה באופן טיפוסי בסבל (distress) או בפגימה (impairment) או בנכות
(disability) באחד או יותר משטחי תפקוד (dysfunction), או שקיימת הגברה בסיכון למוות,
לכאב, לנכות או לאיבוד ניכר של חירות (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, 2003 ). הפרעות נפש נמנות
עם הגורמים הבולטים לחולי ולמוגבלות בעולם כולו, כמו גם בישראל. כ %25 מתושבי העולם
יחלו בהפרעה נפשית במהלך החיים, וכ- %10 סובלים מהפרעה כזו בכל רגע נתון (WHO,2001).
מתוך דוח ארגון הבריאות העולמי (WHO, 2005) עולה כי נערות ונשים בגיל ההתבגרות, הבגרות
והזקנה, סובלות יותר מגברים מהפרעות של דיכאון וחרדה, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה,
דמנציה ופסיכוזה.
הספרות הקיימת בנושא הנשיות מלמדת כי הנשיות נתפסת כהוויה מסתורית ורופפת המוגדרת
ביחס לגבר (דה בובואר, 2001), אך היא גם מוגדרת בנוקשות כסט של צווים, התנהגויות, מראה
ומסרים המצופים מנשים בחברה המרכיבים את מה שנתפס כנשיות ההגמונית (Collins, 2004).
במשך ההיסטוריה ניתנו מספר הסברים לכך שנשים רגישות יותר לסבול ממחלות נפש:
הסברים מהותניים רואים קשר בין נשים למחלות נפש כקשר "טבעי", המבוסס על תכונות
ביולוגיות. לעומתן, הגישות הפמיניסטיות רואות במחלות הנפש ערוץ דרכו באות לידי ביטוי
המשמעויות השונות שמעניקות נשים לגבי נשים ונשיות בחברה. ע"פ גישה זו מחלת הנפש יכולה
להיתפס כביטוי של מרד של נשים כנגד התפיסות המגבילות אותן.
המחקר הנוכחי נערך ע"פ עקרונות הגישה הפנמונולוגית ברוח הגישה הפמיניסטית, באמצעות
ראיון סיפורי חיים. איתור המשתתפות נעשה על ידי שימוש באינטרנט ובאמצעות טכניקת כדור
שלג. שמונה נשים בטווח הגילאים 23-49 הסכימו להשתתף במחקר, כולן מתמודדות לפחות חמש
שנים עם המחלה ומנהלות אורח חיים עצמאי. שיטת הניתוח שנבחרה שילבה בין ניתוח הוליסטי
של סיפור החיים ביחס לנשיות וניתוח תמתי של כל הראיונות.
המשתתפות הגדירו ואפיינו את הנשיות וחוויותיהן כנשים באמצעות התייחסות לאלמנטים שונים
בחייהן המתקשרים לנשיות: מערכות יחסים, אמהות, מראה חיצוני, מיניות וכן ענו לשאלה
"מיהי האישה שעבורכן היא מודל נשי?".

להמשך..........

תיזה בבריאות הנפש: הקשר בין סטיגמה מופנמת לבין תחושת הנטל המשפחתי ודרכי התמודדות בקרב הורים לילדים עם מחלות נפש קשות 2010

רקע: מחלות נפש קשות (Severe Mental Illness-SMI) הכוללות בדרך כלל את מחלת
הסכיזופרניה, ההפרעה הדו- קוטבית, צורות חריפות של דיכאון וההפרעה האובססיבית- כפייתית,
מובילות לפגיעה בתפקוד היומיומי והינן תופעה הרווחת באוכלוסייה ומגיעה ל-%8 אחוזים
בקרב האוכלוסייה הבוגרת.
 בעשורים האחרונים תועדה חשיבותם של בני המשפחה כמקור השפעה, חיובית כמו גם
שלילית, על מהלך המחלה וההחלמה של בן משפחה עם מחלת נפש קשה. בספרות המחקרית
מתוארות מגוון השלכות של מחלה פסיכיאטרית על המשפחה ובהן בעיות נפשיות וגופניות,
קשיים במקום העבודה ומצוקה כלכלית, מגבלות בפעילויות פנאי, אובדן תמיכה חברתית,
מתחים בתוך המשפחה, ותחושות עצב ואובדן.
ההשפעות השונות הקיימות על חברי המשפחה עקב הטיפול בבן משפחה המתמודד עם
מחלה נפשית, נחקרות בספרות תחת המושג 'נטל משפחתי' (Family Burden). לאחרונה מוזכר
גם כ'השפעה משפחתית' (Family Impact). על הנטל המשפחתי, האובייקטיבי והסובייקטיבי,
מתווספת, הן ברמת הכאב והן ברמת המתח והדאגה, הסטיגמה המשפחתית (Family Stigma)
המיוחסת למשפחת המתמודד, שמקורה טמון בתפיסת המשפחה כהרחבת חריגותו של המתמודד
ובייחוס האחריות לפרוץ המחלה לבני משפחתו. סטיגמה זו עלולה להיות מופנמת בקרב בני
המשפחה ולהוות נטל נוסף. הפנמת הסטיגמה המשפחתית מכונה 'סטיגמה מופנמת' או 'סטיגמה
עצמית' (Self Stigma). במקרים רבים הסטיגמה כלפי המתמודד עם מחלת נפש ובני משפחתו
מגבירה את הנטל שחווים בני המשפחות. יכולת ההתמודדות של בני המשפחות מושפעת לא רק
מחוויית הסטיגמה והנטל המשפחתי, אלא הינה גם פונקציה של דרכי התמודדות שונות ( Coping
strategy), הממוקדות בבעיה (Problem-focused coping), ו/או הממוקדות ברגש (-Emotion
focused coping), אשר מאפשרות לאדם המתמודד להסתגל ללחץ שחווה, תוך מאמץ ליצור
שינוי, עקב חוסר איזון שנוצר בין דרישות הסביבה לבין המשאבים הנתונים אצלו.

להמשך.......

תיזה במדעי רווחה ובריאות: חווית המעבר ממתמודד עם מוגבלויות פסיכיאטריות ממושכת לצרכן נותן שירות 2010

מחקר  זה יתמקד  בהיבט אחד  של  הפעילות הצרכנית בבריאות הנפש והיא פעילות של  מתמודדים
(אנשים  המאובחנים  עם  מחלה/הפרעה  נפשית  ממושכת) העובדים  כנותני  שירות  עבור  אנשים
המשתמשים בשירותים במערך בריאות הנפש. מחקר זה בוחן את החוויה הסובייקטיבית של המעבר
ממתמודד לצרכן נותן שירות בבריאות הנפש (להלן: צנ"ש). נעשו מחקרים בודדים בעולם שבדקו את
החוויה הסובייקטיבית של צרכנים נותני שירות אך לא בדקו באופן ממוקד את נושא המעבר. הבנת
המורכבות והגיוון של חווית המעבר היא בעלת השלכות הן לפרקטיקה השיקומית והן לעיצוב מדיניות,
מבחינת האופנים  שבהם  ניתן  לתמוך  בתהליך  המעבר. כמו כן, ידע  על  המעבר  מנקודת מבטם של
מתמודדים עשוי לעזור למתמודדים אחרים השוקלים לממש מעבר כזה.
  המחקר הינו מחקר אקספלורטיבי ובשל כך נבחר השימוש בשיטת מחקר איכותנית של סיפורי חיים.
איסוף הנתונים נעשה דרך ראיון נרטיבי, אשר  מאפשר  למרואיין לספר  את סיפור  המעבר לפי דרכו
ובחירתו. ניתוח הנתונים נעשה עפ"י מקטעים בשלבים לפי גישתו של שקדי (2003).

 ממצאי  המחקר  כוללים  9 נושאים  מרכזיים  המתייחסים  לחוויה  הסובייקטיבית של  המעבר  לצנ"ש.
במחקר  תיאור  הנושאים  כפי  שהם  באו  לידי  ביטוי  בניתוח: הנושאים  הם: משמעות  המניע  המוביל
למעבר  לצנ"ש;  תפקידה  של  החשיפה/אי  חשיפה  בתהליך  המעבר  לצנ"ש;  בריאות  וחולי  במעבר
לצנ"ש;  ידע  מניסיון  אישי  של  צרכן  נותן  שירות    במעבר  ;  המעבר  בין  זהויות  בתהליך;  משמעות
הקורס בתהליך  המעבר  לצנ"ש;  תחושת הביטחון במעבר  לצנ"ש; המעבר  לצנ"ש והחיבור  לתהליך
ההחלמה; צנ"ש שהוא איש מקצוע- הזדמנות שנייה.
לאור ממצאי המחקר והספרות המקצועית הקימת נערך דיון לגבי  ההשלכות לפרקטיקה המקצועית
ולמדיניות בהקשר לתהליכי מעבר ל"צרכן נותן שירות". כמו כן המחקר מביא מספר המלצות לנושא.

להמשך.......

תיזה בעבודה סוציאלית: פרספקטיבה של בן זוג לגבי האשפוז הפסיכיאטרי הראשון של בן הזוג השני 2005

להמשך.......