סמינריון בסוציולוגיה: הצטמקותו של מעמד הביניים, האומנם? 2012

מעמד הביניים עורר עניין רב בקרב חוקרים רבים במהלך השני העשורים האחרונים. לאור ההתעוררות החברתית בקיץ שעבר, בחרנו לשים במוקד את התנאים הכלכליים-חברתיים אשר קדמו למחאה והיוו לטענת המוחים סיבה לאותה "יצאה המונית לרחובות".

בעבודה זאת, ברצוננו לבדוק את המצב החברתי-כלכלי של האוכלוסייה בישראל בעשור האחרון על פי מספר פרמטרים שונים מן המקובל, ולבדוק מהי נקודת המבט שמציע פילוח וניתוח מעמדי מחודש שאיננו מתבצע על פי משתנה הכנסה הרווח כיום, וזאת על מנת להאיר באור נוסף את המרקם החברתי בישראל ואת מידת אי השוויון בארץ.

לצורך כך, אתגרנו את הטענה הרווחת בדבר היות מדד ההכנסה, המדד המהימן והמשקף ביותר את הרווחה של משק בית ובחנו כיצד אמצעי מדידה אחרים שופכים אור על המצב הכלכלי חברתי היחסי בישראל ומי באמת נכלל במעמד הנושא על גבו את  מירב הנטל- מעמד הביניים. לצורך כך, בחרנו שני פרמטרים נוספים, שישמשו אותנו במחקר זה והם: משתנה ההוצאה למשק בית ומשתנה יחס אותו כינינו "שיעור צריכה"  המשקף את היחס הוצאה למשק בית חלקי הכנסתו. כיוון שמטרתנו במחקר זה הינה בחינת השינויים שעבר מעמד הביניים במהלך 10 השנים האחרונות, מידת הרווחה בה הוא  חי ואת אי השוויון  הקיים בישראל בהשוואה לשאר המעמדות, שאלות המחקר שלנו הן:

1.      האם מעמד הביניים הצטמק בעשר השנים האחרונות, כאשר הוגדר על פי הוצאה בהשוואה להגדרתו על פי משתנה הכנסה?

2.      מה היא החלוקה של מעמד הביניים על פי הוצאה במגזר הערבי?

3.      מהו היחס הוצאה- הכנסה של מעמד הביניים וכיצד הוא השתנה לאורך זמן, והאם הוא שופך אור חדש על גודלו ואופיו של מעמד הביניים בישראל?

להמשך................

תיזה בתקשורת: ייצוג מיעוטים בשידור הציבורי 2007

המחקר מבקש לבחון את האופן שבו מיוצגות קבוצות המיעוט בישראל בחדשות הטלוויזיה של הערוץ
הראשון הממלכתי. ייצוג שוויוני של קבוצות מיעוט מימש הלכה למעשה את חופש הביטוי, אחד
מעקרונות הדמוקרטיה. תקשורת שמאפשרת גישה למדיה ושכל קבוצות המיעוט בחברה זוכות בה
לייצוג מדגישה את הפלורליזם החברתי ונותנת לו לגיטימציה. מכאן עולות שאלות המחקר: מהו
היקף הייצוג של קבוצות מיעוט במהדורת החדשות של הערוץ הראשון בטלוויזיה ביחס לגודלן
באוכלוסייה? מהו אופי הסיקור של קבוצות המיעוט? ומהם יחסי הגומלין בין קבוצות המיעוט
לקבוצות הרוב על פי הצגתן בחדשות הערוץ הראשון ?
האם הטלוויזיה הממלכתית, אשר אמורה לייצג שווה בשווה את כל המגזרים באוכלוסייה, ממלאת
אחר מחויבותה? רשות השידור, כערוץ ציבורי בעל מכוונות חברתית, מחויבת לפעול "למתן ביטוי
מתאים למגוון התרבותי של החברה הישראלית ולהשקפות השונות הרווחות בציבור", מתוקף חוק
רשות השידור התשכ"ה (ה כספי ולימור, 1998). דווקא בערוץ הממלכתי טרם נבדק הנושא, ולכן למחקר
חשיבות רבה.

להמשך......

סמינריון במשפטים: "מעצר ימים" - האם קיימת סימטריה צודקת בענישה בדיון מעצר ימים בבית המשפט הנכבד בין יהודים לערבים?

אכן הוצהר על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". בהמשך להכרזת
העצמאות במגילה זו, נוסף נדבך חשוב שבו הבטיחה מדינת ישראל לקיים "שוויון זכויות חברתי
ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", תוך קריאה מפורשת לכלל אזרחי המדינה
הערבים "ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה
בכל מוסדותיה".
למרות האמור לעיל, מבחינה אובייקטיבית שיווין זה לא קיים במציאות היומיומית הישראלית,
קרי, מעשית ברור לכל כי מדינת ישראל לא מתייחסת באופן שוויוני לאזרחיה הערבים, גם אם
חוקי המדינה הבטיחו שוויון פורמאלי בזכויות האזרחיות – פשוט הערבים אינם זוכים לשוויון
הזדמנויות בתחומים רבים. ביטוי בולט הוא הקצאת המשאבים הלא שוויונית למגזר הערבי
1 .P בתחומי הרווחה, החינוך והדת, כאשר התירוץ הכמעט תמידי הוא "חוסר במשאבים"P0F
הכלל הוא חירות האדם והמעצר הינו בבחינת החריג. על כן מעצר ללא משפט בטרם הגשת כתב
האישום צריך להתקיים רק במקרים חריגים ומיוחדים.
בעבודה זו אבחן את סוגיית האי-שיווין בין היהודים לערבים, דרך פריזמת התייחסות בית
המשפט בשעה שנדרש הוא להחליט במעצר ימים כנגד חשודים בעבירות אלימות, סמים ורכוש,
ובשאלה המתבקשת כאן האם שורר השוויון במערכת המשפט של מדינתנו או שמא ישנה מגמת
של הפליה ואי צדק במעצרי ימים וערבים נעצרים יותר מאשר יהודים, דהיינו:
האם קיימת סימטריה צודקת בענישה בין יהודים לערבים, בהתייחסות בית המשפט בבואו
להחליט על קביעת מספר ימי מעצר לחשוד בעבירות של אלימות סמים ורכוש ?
את הסימטריה, בהתייחסות בית המשפט ליהודים ולערבים, אבחן באמצעות בחינת יחסו של בתי
המשפט לערבים מול יהודים בשלב הבקשה למעצר ימים כנגד חשוד.
בנוסף אבחן את סוגיית אי השוויון בממצאים המצביעים על התייחסות נוקשה יותר כלפי ערבים
שנמצאו במחקרם של חאג, יחיא, טייכמן ורהב (1994) אשר בדקו 852 תיקים בין השנים -1982
 .1983
פערים לטובת יהודים נמצאו הן בסוג העונש שנגזר על ידי בתי המשפט והן באורך עונשי המאסר.
מכאן התמונה הברורה של מציאות לא שוויונית המצביעה באופן עקבי על פערים בין יהודים
וערבים בבתי במשפט בישראל.

להמשך........