טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

‏הצגת רשומות עם תוויות תיקשוב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תיקשוב. הצג את כל הרשומות

תפקיד הספרייה בטיפוח אוריינות מידע בבתי ספר

1.      בתי הספר הדתיים מציעים לתלמידיהם מגוון רב יותר של פעילויות שאינן תלויות במשאבים הפיזיים, ובמיוחד פעילויות לעידוד הקריאה.
2.      לעומת זאת, בתי ספר ממלכתיים מעניקים לתלמידים הזדמנויות לפתח את אוריינות התקשוב תוך שימוש עצמי בקטלוג הממוחשב.
3.      השימוש בתקליטורים במחשבים הוא רחב, ואילו ניצול המשאבים המקוונים התלויים בתשלום הוא מצומצם בשני המגזרים.
4.      לא גילינו יחס עקבי בין גודל בית הספר ומספר המחשבים העומדים לרשות התלמידים. יש בתי ספר גדולים עם מעט מחשבים ויש בתי ספר קטנים עם מחשבים רבים.
5.      ישנן עדיין ספריות שאינן מחוברות לרשת האינטרנט (בשני המגזרים) ואף אינן מצוידות במחשבים כלל (במגזר הדתי).
6.      מצאנו כי בבתי הספר הממלכתיים, התלמידים תלויים יותר בספרניות למציאת מידע מאשר בבתי הספר הדתיים.
7.      ניתן להסביר זאת בפער המשמעותי במתכונת ההדרכה בין שני הזרמים: בתי הספר הדתיים נוטים בחוזקה לתת לתלמידיהם הדרכה יסודית ומעמיקה יותר להתמצאות בספרייה מאשר בתי הספר הממלכתיים.
8.      יש חשיבות רבה לשלב את הספרניות בצוות הפדגוגי. ראינו כי בבתי ספר בהם הדבר נעשה, הספרניות פעילות מאוד בקרב צוות המורים ומסייעות רבות בעיצוב ובהעשרה של תוכניות הלימודים. הדוגמה החיובית שמשמשות בתי ספר דתיים, על פי ממצאי הסקר, צריכה להתרחב גם לשאר בתי הספר.

Facebook כפלטפורמה דידקטית להוראת העיצוב 2012

רשת הפייסבוק הוא עובדה קיימת והיא מונה בעת כתיבת שורות אלה )מאי 2011( קרוב ל-700
מיליון משתמשים. בישראל רשומים 3.5 מיליון משתמשים. %57 מתוכם, 1.8 מיליון משתמשים,
הם בגילאי 18-31. זוהי קבוצת האוכלוסיה שאני מלמד . ישראל מונה כיום 7.75 מיליון תושבים,
מתוכם - 1.6 מיליון תושבים בגילאים שבין 18-31.
קיים אם כן מתאם גדול בין שתי הקבוצות המראה שלכל קבוצת הגיל הזו יש דף בפייסבוק.
הפייסבוק, אם כן, הוא אמצעי נגיש לכל אחד מבני הקבוצה, ובהשלכה גם לכל הסטודנטים.
לפייסבוק, יתרון משמעותי על פני פלטפורמת אי לרנינג אחרת. הכניסה לפייסבוק היא על
בסיס הרצון של הסטודנטים להתעדכן במה החברים שלהם עשו/חשבו/העלו היום, מה
הסטטטוס שלהם? מה הם מתכוננים לעשות מחר וכדומה. התנועה בפייסבוק היא וולונטרית,
אימפולסיבית, טבעית. לא צריכה להיות סיבה כדי להכנס לפייסבוק, עבור קבוצת הגילאים
אותה אני מלמד, הפייסבוק הוא טבע שני ועבור אחדים הוא אף סוג של התמכרות. בהשוואה:
לכיתת אי לרנינג יש צורך להיכנס במיוחד על פי הנחייה "מלמעלה" של המורה או צורך למלא
אחר מטלה/פעילות מסויימת המתרחשת בה.
יהיו מי שיטענו כי יש לראות באימפולסיביות הזו תכונה שלילית - אך זהו אינו הנושא לדיון.
נהפוך הוא: אני מבקש לג ייס אותה לצרכים דידקטיים בדיוק בשל כך: הסטודנטים ממילא
נמצאים בפייסבוק, מדוע אם כך לא להפוך את דף הפייסבוק ל"כיתה"? המהלך יוצר תנאים
אידיאליים להוראה: לא צריך לבקש מהתלמידים להכנס לכיתה... הם נכנסים בעצמם!
וה"שהייה" בכיתה כל כך חיובית בעינהם עד כי צריך ממש להתחנן בפניהם לצאת ממנה!
במילים אחרות: הבחירה בפייסבוק מציגה פוטנציאל גדול כיוון שכל אוכלוסיית היעד נמצאת בו
ממילא ומכיוון שהוא הסביבה הטבעית עבורם.
ייחודיות נוספת היא בכך שהפעילות מתקיימת בתווך דיגיטאלי המונע על ידי הסטודנטים
עצמם, על פי חוקיות שהם אחראים לה, מתוך סדר פנימי שלהם, על פי רצונם החופשי וכפי
שגם נראה, בהתאם למאפיינים הייחודיים של הרשת בכלל והרשת החברתית בפרט.
לעומת הרפליקה הדיגיטלית של הכיתה כדוגמת מּודל המשתמשת בדיגיטאליות כאמצעי
טכנולוגי, הרשת החברתית מתבססת על הדיגיטאליות כקונספט. הרשת היא עמוד תווך בשיח
הדיגיטאלי ולא אמצעי טכנולוגי. ההבדל הוא מהותי ומשמש ציר מרכזי בעבודתי.
ייחודיות נוספת למחקר זה היא כי ההוראה באמצעות הרשת החברתית יוצרת מציאות פדגוגית
חדשה שיש לה השלכות משמעותיות על מעמד המורה. ההוראה הופכת מפרונטלית לשיתופית
והמורה מודח מהסטטוס של ה"סובייקט היודע" לזה של ה"סובייקט המסייע", סיטואציה
המשנה בקוטביות את האופן בו הוא נדרש לתפקד ואת פוליטיקות הכוח המניעות אותו ואת
הכיתה.

להמשך.....

סמינריון בחינוך: עמדות סטודנטים להוראת אנגלית כלפי מאפיינים שונים של למידה שיתופית בסביבה מתוקשבת

למידה שיתופית היא מושג שהיה קיים עוד לפני עידן האינטרנט, והרבה לפני עידן הלמידה המתוקשבת. למושג זה חשיבות רבה בכל הדיסציפלינות ובמיוחד בחינוך, מאחר והוא מתייחס לאינטראקציה בין האינדיבידואל לסביבה. למידה שיתופית מאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים עם אותה קבוצה בו זמנית.

שילוב למידה שיתופית בסביבה מתוקשבת הוא פריצת דרך בעידן הלמידה המתוקשבת מאחר והוא מעצים את איכות הלמידה מרחוק
ועשוי ומנוגד לטענות כי למידה מרחוק מחלישה את האינטראקציה של הלומד עם הסביבה עד כדי גרימה להתנתקות הלומד מהחיים החברתיים. 

בסמינריון זה נחקרה עמדת הסטודנטים כלפי למידה שיתופית בסביבה מתוקשבת. המחקר בדק האם למידה מתוקשבת תורמת ללומד מבחינה לימודית רגשית ואישית.

אוכלוסיית המחקר כללה שמונה סטודנטים להוראת אנגלית הלומדים במכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע, לקראת B.Ed, בקורס הבעה בכתב. הסטודנטים השיבו לשאלון שניתן להם במהלך לימודיהם בשנת הלימודים תשס"ב.

מן המחקר עולים ממצאים שונים, ביניהם, חשיבותו של תפקיד המנחה בלמידה שיתופית בסביבה מתוקשבת.   

נמצא גם כי הסטודנטים עדיין אינם רגילים ללמידה בסביבה מתוקשבת וכי לוקחים חלק בשיעור מאחר וזה חלק מדרישות הקורס. יתרה מזאת, הם אינם רואים את הלמידה בסביבה מתוקשבת כבסיס ללמידה האישית שלהם.