סמינריון: שולי המגדר והלאום וחוק השלטון- מיהו ה"תוקפן" במשפט הישראלי?

כמי שנושא עבירות מין קשור אליה באופן ישיר ובעקיפין, וכמי שחשוב לה העלאת רף הענישה למי שעושה מעשה שיש בו מעין פגיעה בגוף, בכבוד ובנפש של כל אישה ואדם, הערכים שמנחים אותי, הם אלה ששאבתי מביתי, ממודלי החיקוי, מספרים ומכותבים שונים, שעליהם חונכתי. הכיוון שלי בעבודה מונחה על ידי הפרקטיקה של הזהות, כי לא חשוב איך נסתכל על זה, גם הזהות הקווירית שלי וגם הזהות הפלסטינית שלי מעצימות את הראיה הביקורתית לגבי הקונטקסט הרב תרבותי בו אני חיה. מכאן, חשוב לי קידום נושא שיח זכויות האדם במערכת החוק, הן כאישה, הן כקווירית ובראש ובראשונה כפלסטינית. אני תוהה פעמים רבות מדוע קורבנות אלימות מסתתרות ונמצאות במקלטים בעוד הנאשמים מסתובבים חופשי אחרי ריצוי עונש, פעמים רבות מבלי שעברו תהליך של שיקום. מנגד, אני מכירה בכך שנאשם הינו חף מפשע עד שהוכחה אשמתו "מעל ספק סביר", ושמטרות הענישה הפלילית היא לא רק הגנה על 1 לדעתי, מונחים כמו, סבירות, אדם מן היישוב, האישה הקורבנות, אלא גם שיקום הנאשם ומיגור הפשע. הסבירה, בחינת כל מקרה לגופו, מסתמכים על נורמה מסוימת והסכמה חברתית כלשהי, לכן מי קובע נורמות אלו ומי הם השותפים למוסכמות החברתיות?2 בין ערכיה של מדינת ישראל מצויים אותם ערכים המשקפים את אופייה הדמוקרטי, כגון שוויון, צדק, מוסר, הפרדת רשויות, חופש ביטוי, תהלוכה, עיסוק, טוהר שיפוט, כבוד האדם, תום לב, צדק טבעי, הגינות, סבירות, 3 אלה הם ערכי יסוד שכל מדינה דמוקרטית נאורה מתברכת בהם. ערכי היסוד של אי ניגוד עניינים וכיוצא בהם. השיטה אינם מהווים רשימה סגורה. אין הם קבועים ועומדים, אלא משתנים. בהתאם לשינוי בהווייתו של העם, עקרונות יסוד שהיו מקובלים בעבר מאבדים מחשיבותם. עקרונות יסוד חדשים נולדים בכור ההיתוך של 4 המציאות החברתי.

להמשך...............