טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

אחווה בין נשים? דיון במוטיבים בסרט (1996)Foxfire, חיות בסרט: האישה החדשה בקולנוע הפופולארי העכשווי 2013

סרטה של אנט הייווד- קרטר (Annette Haywood- carter),  Foxfire(1996),  מבוסס על רומנה של ג'ויס קרול אוטס (Joyce Carol Oates)  Foxfire: Confessions of a Girl Gang, המגולל את מעלליהן של כנופיית נערות מרדניות בשנות ה- 50 אשר חיות בעיירה דמיונית במדינת ניו יורק (1993(. הנרטיב בסרט[1]  מגולל את סיפורה האישי של מדי (Maddie),[2] תיכוניסטית בשנתה האחרונה ללימודים. מדי היא נערה נורמטיבית, תלמידה טובה אשר נמצאת בזוגיות מאושרת עם בן כיתתה. עתידה צופן לה הצלחה והגשמה ופניה מועדות אל לימודי האמנות הנחשקים בקולג'''. יציבות חייה של מדי מתערערים עם הופעתה של  לגס (Legs),[3] נערה סוררת, אשר להבדיל ממדי, לחייה אין ממד יחיד של יציבות או כיוון ואף לא מקום מגורים. לגס, היא דמות כריזמטית, רוויית אידיאולוגיה פמיניסטית (גם אם הדבר לא נאמר מפורשות בסרט). נוכחותה ורוח המנהיגות והמרדנות שבה יוצרים את החבורה הנשית של FOXFIRE, אשר מתאחדת לראשונה תחת יוזמת פעולת התנגדות למורה לביולוגיה אשר נהג כדרך קבע להטריד מינית את תלמידותיו ריטה וויולט.[4] בעת העימות עם המורה, מצטרפת החוליה האחרונה לכנופיה הנשית, גולדי.[5] העימות האלים עם המורה הוא המעשה המכונן את האחווה הנשית, והנו המעשה הראשון מבין שרשרת פעולות שבהם הנשים קוראות תיגר על השיטה ומחזקות את קשריהן הנשיים. הקריאה לעיל ממחישה את שתי התמות המרכזיות העומדות בלב סרט זה. הראשונה היא סוגיית האחווה בין נשים והשנייה היא סיפור ההתנגדות של נערות למשבצת המגדרית והחברתית שבה החברה משימה אותן. הסרט הופק והופץ על ידי בית הפקות עצמאי, The Samuel Goldwyn Company, וניתן להבחין שתכניו אינם מיועדים עבור הזרם המרכזי בקולנוע (הוליווד וצופיו). בצורה זו, הסרט תופס שבמודע עמדה מתנגדת וחתרנית לתרבות והחברה הפטריארכלית אשר מדכאת נשים. עמדותיה הפמיניסטיות של לגס משקפות את עמדת הסרט אשר מעורר שיח פעיל בסוגיות פמיניסטיות של הטרדה מינית, אחווה בין נשים וערעור על תפקידים מגדריים. על אף הניסיון הברור להיות סרט פמיניסטי (כפי שיודגם בהמשך העבודה),לטענתי הוא אינו ממצה יכולת זו עד תום. הדיון שלהלן יציע את ניתוחי לסרט דרך השאלה האם הסרט מאפשר או מסכל את האפשרויות הפמיניסטיות עבור נערות לאור רוח התקופה. התשובה היא אינה חד משמעית ואמביוולנטיות זו תעמוד בגוף העבודה. על מנת להראות כיצד הסרט אכן מייצג ובכך מאפשר שיח פמיניסטי ביקורתי נאמן לתקופה, אציג ואנתח את המוטיבים, סוגיות ותפיסות פמיניסטיות שהוא במודע מעורר- בחינת המסגרת התרבותית היסטורית של הסרט (פרק 1), היפוכי תפקידים מגדריים (פרק 2), יצירה של מרחב נשי (פרק 3), דיון באומנות הגוף של קעקועים (פרק 4) ויצירת אחווה נשית (פרק 5). כמו כן, לאורך פרקים אלו יודגשו ממדי ההתנגדות ופעלתנות של הנערות. לאחר הדיון באלו,  הייתי רוצה להציע שעל אף הפריזמה הפמיניסטית והאלטרנטיבית המוצגת במהלך הסרט, סופו נכנע לתכתיבים של ההגמוניה הפטריארכלית, כאשר הוא נמנע מהצגה מכוונת של יחסים לסביים וכינון אופק נשי נפרד (פרק אחרון). הסרט שלפנינו הוא סרט אשר מנהל משא ומתן על מקומו של הפמיניזם והצלחתו אל מול מערכת גברית נרחבת.