טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

לוסי איריגריי והתנגדות המילה החרוטה: תיאוריות מתקדמות ברוח ואמנות 2013

בעת קריאה מקיפה בספרות פמיניסטית "קנונית", הקורא (או ליתר דיוק הקוראת) עלול למצוא את עצמו בלב דיון אשר נדמה שמגבלותיו שורטטו מראש. כאשר נעשה ניסיון כנה עבור יצירת מבנים חדשים של ידע, ולא רק להידרש אל מתודת הביקורת אשר אפיינה את השיח והכתיבה הפמיניסטית למן שנות השבעים, החוקרת הפמיניסטית מצויה בשאלה מתמדת בנוגע לסובייקטיביות והקול הנשי. מעבר לביקורת בדבר יצירת קול נשי אחיד ומהותני ושל מי הוא "הקול הפמיניסטי" עומדת שאלה נוקבת: האם בכלל ניתן לייצר ולנסח סובייקטיביות נשית? המגדר "הנשי" והזהות "הנשית" סומנה כהבניה חברתית אשר נוצרה במערכת יחסים של דיכוי. כשכזו ועל פי כלל "ההיגיון" השאיפה תהיה להינקות מן ההבניה. הצרה היא, שתחושה זו יכולה להוביל לניכור עצמי וזרות, אשר מייצגים לשיטתי את התממשות השלמה עבור חוסר סובייקטיביות ואי יכולת ליצירת התנגדות. פער הסברי נוצר בעת זיהוי מבני הכוח על גווניו המרובים לבין ההכרה הפמיניסטית הראשית לכינון סובייקטיביות אישית. אם התפקידים, המבט, הגוף, השפה והרגשות כולם עוצבו על ידי מבני הכוח, האינדיבידואל וכוחו רוקן מתוכן. במשך הסמסטר, נדרשנו אל טקסטים אשר יצרו אפירמציה של ידע; הקריאה בטקסטים הדגישה את הצורך הנוקב ביצירה של שפה חדשה, המשגה חדשה, הבנייה חדשה. משום מוחלטות הצורך, בחרתי להידרש אל כתביה של לוסי איריגריי ( Luce Irigaray) וזאת משום שבכתיבתה היא חותרת לא רק אל מתחת לקיים כפי שמובע בביקורותיה אודות הפסיכואנליטיקה של ז'אק לקאן (Jacques Lacan), אלא מקיימת וקוראת לקיום של המשגה חדשה. בלשונה ובמבנה התחבירי שאיריגריי בוחרת לכתוב, התנגדותה מודגשת. כמי שמייצגת את הניסיון הבולט עבור יצירת מבני המשגה חדשים, החלטתי להפעיל קטעים מטקסטים נבחרים של איריגריי על מה שאני מזהה ומכנה כזירות תרבותיות של התנגדות. על רקע זה, עבודה זו תחקור את זירות ההתנגדות של נשים אל מקומם בחברה באמצעות פעולות של שינוי גוף (Body Modification). עבודה זו תמחיש כיצד קריאותיה של איריגריי עבור יצירת שפה ואופק חדשים מקבלים פנים בשיטות של שינוי הגוף. לאור הספרות שקראתי בנושא, ולאור חווית הקיום שלי בתור אישה פעילה בעולם של אומנות ושינוי הגוף, לא יכולתי שלנתק את מושג ההתנגדות של נשים המבצעות פעולות של שינוי גוף מקריאתה של איריגריי עבור יצירה של שפה חדשה אשר משתמש בחיוניות הגוף.  הטקסט המרכזי אשר ייבחן בעבודה זו הוא ספרה של איריגריי "אתיקה של הבדל הבין- מיני" (An Ethics of Sexual Difference), והוא מהווה את ליבו של הפרק הראשון. למען השלכת הטקסט על הזירה התרבותית הנדרשת, בפרק השני אני מתבססת על קריאה פרשנית של הטקסטים אשר ממקמים את השיח בגבולות הגוף והאפשרויות הנובעות מכך. הפרק השלישי מטרתו פירוש פעולות של שינוי הגוף כזירת התנגדות המתכתבת עם חיוניות הגוף. ההתנגדות המגדרית אשר פוליטיקת שינוי הגוף מציעה חופפת במידה רבה להתנגדות קולוניאליסטית ומערבית.  על אף הקשר ההדוק בין הדברים, עיסוק בנושאים אלו הינם בגדר חריגה ממטרותיה של עבודה זו. הערה מתודולוגית נוספת היא שבעת ציון המושג "שינוי הגוף", אני מכלילה תחת מטרייה זו ניקוב (piercing), קעקוע (tattoo), צריבה branding)) וצלוק (scaring). הבדלים ניכרים קיימים בין הפעולות, אלו לעיתים יצוינו, אך למטרות עבודה זו אני מזהה אותם תחת זירה אחת של התנגדות.