חנוך נזכר בבראשית ה' כצאצא שביעי לאדם בתוך רשימת הדורות מאדם עד נח. הפרק ערוך על פי
הסכימה "ויחי...וימות...", אולם על חנוך לבדו נאמר: "ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו
אלהים" )בראשית ה', 24(. חריגה זו מרמזת כנראה לאגדות על כך שחנוך לא מת, אלא עלה לשמים
לשכון עם אלהים ועם המלאכים. מסורות מסוג זה מוכרות לנו מתוך מקורות מאוחרים יותר החל מתקופת
הבית השני המתארים את מסעותיו של חנוך בשמים ובקצות הארץ, ואת הדברים שראה שם ושמע מן
המלאכים. מתוך ספרות חנוך רחבה, הקובץ הקדום ביותר ששרד הינו ספר חנוך א', המכונה גם "ספר
חנוך האתיופי", אשר נערך על ידי חיבור של מספר מקורות קדומים יותר שלא הגיעו לידינו. "ספרי חנוך"
נוספים מתקופות מעט מאוחרות יותר נשתמרו בסלאבית )ולאחרונה נמצאו פרגמנטים שלו גם ביוונית
ובקופטית( ואף בעברית, וסביר שהם הושפעו מספר חנוך הראשון. דמותו של חנוך לא מוזכרת בספרות
1 התלמודית הקלאסית, אך רעיונות המופיעים בספרו ממשיכים להשפיע על המיסטיקה היהודית לדורותיה.
רבות נותר לחקור בשאלת דרכי השתלשלותן של מסורות אלה ובדבר שאלת מסירתו של חנוך הראשון
בקרב מלומדים יהודים בתקופה שלאחר חרבן הבית השני ועד לימי הביניים.
להמשך..............
הסכימה "ויחי...וימות...", אולם על חנוך לבדו נאמר: "ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו
אלהים" )בראשית ה', 24(. חריגה זו מרמזת כנראה לאגדות על כך שחנוך לא מת, אלא עלה לשמים
לשכון עם אלהים ועם המלאכים. מסורות מסוג זה מוכרות לנו מתוך מקורות מאוחרים יותר החל מתקופת
הבית השני המתארים את מסעותיו של חנוך בשמים ובקצות הארץ, ואת הדברים שראה שם ושמע מן
המלאכים. מתוך ספרות חנוך רחבה, הקובץ הקדום ביותר ששרד הינו ספר חנוך א', המכונה גם "ספר
חנוך האתיופי", אשר נערך על ידי חיבור של מספר מקורות קדומים יותר שלא הגיעו לידינו. "ספרי חנוך"
נוספים מתקופות מעט מאוחרות יותר נשתמרו בסלאבית )ולאחרונה נמצאו פרגמנטים שלו גם ביוונית
ובקופטית( ואף בעברית, וסביר שהם הושפעו מספר חנוך הראשון. דמותו של חנוך לא מוזכרת בספרות
1 התלמודית הקלאסית, אך רעיונות המופיעים בספרו ממשיכים להשפיע על המיסטיקה היהודית לדורותיה.
רבות נותר לחקור בשאלת דרכי השתלשלותן של מסורות אלה ובדבר שאלת מסירתו של חנוך הראשון
בקרב מלומדים יהודים בתקופה שלאחר חרבן הבית השני ועד לימי הביניים.
להמשך..............