הכשל התקשורתי במעבר תוצאה מהמעבדה לחולה - האם ניתן לשפר?

זיהום בדרכי השתן הנו אחד הזיהומים השכיחים ביותר באוכלוסיה. כ %50-70 מן הנשים חוות אירוע של מחלה זו במהלך חייהן. מדי יום מגיעים למיון מטופלים עם תלונות של זיהום בדרכי השתן כצריבה, דחיפות ותכיפות במתן שתן, לעיתים מלווים בחם ובכאבי בטן תחתונה. במיון נלקחת תרבית שתן למטופלים אלו, ורוב המטופלים מקבלים טיפול אנטיביוטי אמפירי עם שחרורם. המטופלים המשתחררים אמורים להתקשר למעבדה כעבור 48-72 שעות לברר את תוצאות התרבית שתימסר אליהם בפקס או בדואר או להילקח ידנית. המטופל אמור להעביר את תוצאת התרבית לרופא המשפחה ובהתאם לתוצאתה לעתים יש צורך בהמשך ,הפסקה או שינוי טיפול. יש לזכור כי לעיתים האנטיביוטיקה שניתנה בשחרור אינה מספקת, אינה מתאימה או אינה מוצדקת מפני שטווח פעולתה רחב מדי (לדוגמא מתן Quinolones, כשלמעשה המזהם השכיח ביותר הוא E. coli הרגיש לצפלוספורינים דור ראשון באחוז גבוה של המקרים). כמו כן, ישנם חולים שתרבית השתן שלהם עקרה ולמרות זאת קיבלו טיפול אנטיביוטי שיש אולי עכשיו להפסיקו. גורמים אלו תורמים ליצירת עמידות לאנטיביוטיקה עקב שימוש מיותר או רחב טווח שלא לצורך וכן גורמים לבזבוז כספים מיותר למערכת הבריאות.

 להמשך....................