בעולם של היום, המונח גלובליזציה תופס יותר ויותר מקום. נראה כי במציאות החדשה הזאת
נוצרים מדי יום איחודים בינ"ל של ארגונים, כלכלות, בעיות, והאדם נהיה גלובלי גם הוא, כמו
גם הבעיות. השאלה שנשאלת כאן היא היכן עומדת המדינה בסיפור הזה. הגלובליזציה היא הרי
יותר ממעבר של מוצרים, כסף, בני אדם, טכנולוגיה ורעיונות שחוצים גבולות לאומיים בקצב גדל
והולך, שהרי מדובר פה גם בתמורה פוליטית מהותית שמשנה את בסיסי כוחה של המדינה
המודרנית. אחת המשמעויות העיקריות של שינוי זה היא הפחתת החשיבות של הגבולות
הלאומיים ושל ממשלות ומדינות ריבוניות (פרידמן, 2005 ). בהקשר זה, נראה כי ניתוח תופעת
הגלובליזציה מנבא שני תרחישים אפשריים: התרחיש האופטימי, שהוא תולדה של התיאוריה
הניאו ליברלית חוזה שריבונות המדינות תידחק וייווצרו אזרחים גלובליים שנאמנים
לאינטרסים משותפים של כל העמים (הלד, 1998 ). והתרחיש הפסימי שבו נטען שתיווצר תחרות
מסוימת ולעיתים קטלנית בין המדינות שלא יהיו מעוניינות באיבוד זהותן התרבותית
בעולם של היום, המונח גלובליזציה תופס יותר ויותר מקום. נראה כי במציאות החדשה הזאת
נוצרים מדי יום איחודים בינ"ל של ארגונים, כלכלות, בעיות, והאדם נהיה גלובלי גם הוא, כמו
גם הבעיות. השאלה שנשאלת כאן היא היכן עומדת המדינה בסיפור הזה. הגלובליזציה היא הרי
יותר ממעבר של מוצרים, כסף, בני אדם, טכנולוגיה ורעיונות שחוצים גבולות לאומיים בקצב גדל
והולך, שהרי מדובר פה גם בתמורה פוליטית מהותית שמשנה את בסיסי כוחה של המדינה
המודרנית. אחת המשמעויות העיקריות של שינוי זה היא הפחתת החשיבות של הגבולות
הלאומיים ושל ממשלות ומדינות ריבוניות . בהקשר זה, נראה כי ניתוח תופעת
הגלובליזציה מנבא שני תרחישים אפשריים: התרחיש האופטימי, שהוא תולדה של התיאוריה
הניאו ליברלית חוזה שריבונות המדינות תידחק וייווצרו אזרחים גלובליים שנאמנים
לאינטרסים משותפים של כל העמים (הלד ). והתרחיש הפסימי שבו נטען שתיווצר תחרות
מסוימת ולעיתים קטלנית בין המדינות שלא יהיו מעוניינות באיבוד זהותן התרבותית.
להמשך..............
נוצרים מדי יום איחודים בינ"ל של ארגונים, כלכלות, בעיות, והאדם נהיה גלובלי גם הוא, כמו
גם הבעיות. השאלה שנשאלת כאן היא היכן עומדת המדינה בסיפור הזה. הגלובליזציה היא הרי
יותר ממעבר של מוצרים, כסף, בני אדם, טכנולוגיה ורעיונות שחוצים גבולות לאומיים בקצב גדל
והולך, שהרי מדובר פה גם בתמורה פוליטית מהותית שמשנה את בסיסי כוחה של המדינה
המודרנית. אחת המשמעויות העיקריות של שינוי זה היא הפחתת החשיבות של הגבולות
הלאומיים ושל ממשלות ומדינות ריבוניות (פרידמן, 2005 ). בהקשר זה, נראה כי ניתוח תופעת
הגלובליזציה מנבא שני תרחישים אפשריים: התרחיש האופטימי, שהוא תולדה של התיאוריה
הניאו ליברלית חוזה שריבונות המדינות תידחק וייווצרו אזרחים גלובליים שנאמנים
לאינטרסים משותפים של כל העמים (הלד, 1998 ). והתרחיש הפסימי שבו נטען שתיווצר תחרות
מסוימת ולעיתים קטלנית בין המדינות שלא יהיו מעוניינות באיבוד זהותן התרבותית
בעולם של היום, המונח גלובליזציה תופס יותר ויותר מקום. נראה כי במציאות החדשה הזאת
נוצרים מדי יום איחודים בינ"ל של ארגונים, כלכלות, בעיות, והאדם נהיה גלובלי גם הוא, כמו
גם הבעיות. השאלה שנשאלת כאן היא היכן עומדת המדינה בסיפור הזה. הגלובליזציה היא הרי
יותר ממעבר של מוצרים, כסף, בני אדם, טכנולוגיה ורעיונות שחוצים גבולות לאומיים בקצב גדל
והולך, שהרי מדובר פה גם בתמורה פוליטית מהותית שמשנה את בסיסי כוחה של המדינה
המודרנית. אחת המשמעויות העיקריות של שינוי זה היא הפחתת החשיבות של הגבולות
הלאומיים ושל ממשלות ומדינות ריבוניות . בהקשר זה, נראה כי ניתוח תופעת
הגלובליזציה מנבא שני תרחישים אפשריים: התרחיש האופטימי, שהוא תולדה של התיאוריה
הניאו ליברלית חוזה שריבונות המדינות תידחק וייווצרו אזרחים גלובליים שנאמנים
לאינטרסים משותפים של כל העמים (הלד ). והתרחיש הפסימי שבו נטען שתיווצר תחרות
מסוימת ולעיתים קטלנית בין המדינות שלא יהיו מעוניינות באיבוד זהותן התרבותית.
להמשך..............