טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

עבודת גמר מ.א. במדעי הבריאות: השפעת מתן חד פעמי של Ritalin) methylphenidate) על מדדי שיווי משקל בקרב קשישים (מחקר קליני) 2013

מטרה: לבדוק השפעת מתן חד פעמי של Ritalin ) methylphenidate) על מדדי שיווי משקל
בעמידה ובהליכה בקרב קשישים במצב של משימה בודדת ומשימה קוגניטיבי ת בו זמנית .
שיטות: במחקר רנדומאל י כפול סמויות חולקו 30 נבדקים בריאים בטווח גילאים 65-85 ( ממוצע
74.8 שנים) באופן אקראי לקבוצת מחקר (ריטלין) וקבוצת ביקורת (פלסבו - ריטלין). כל הנבדקים
עברו בדיקת שיווי משקל בעמידה ובהליכה לפני ושעתיים אחרי נטילה חד פעמית של ריטלין.
הבדיקות כללו: 1) בדיקת יציבות פוסטורלית ( postural stability) שכלל עמידה על גבי פלטת
כוח למשך 30 שניות ללא תזוזה, ניסוי זה חזר על עצמו 7 פעמים ברציפות. הנבדקים שהתבקשו
לעמוד יציב ככל שרק יכולים, נבדקו בשני תנאי ניסוי: I) ללא משימה קוגניטיבית כאשר עיניהם
מכוסות; -ו II) כמו I) עם משימת זיכרו -ן קוגניטיבית. מדדי יציבות פוסטורלית הינם: . 1
Postural sway velocity – מהירות מסלול תזוזת מרכז הלחצים במ"מ בשניה . AP Sway .2 -
טווח תנודת ה-COP במישור קדמי-אחורי במ"מ (ML Sway .3 . (Anterior-Posterior Sway -
טווח תנודת ה-COP במישור צידי במ"מ (4 (Medio-Lateral sway . השטח האליפטי במ"מ
בריבוע של ה-COP Elliptical Area) COP). בבדיקות הליכה הנבדקים נדרשו ללכת במסלול
הליכה צר שאורכו 6 מטרים וגבולותיו תחומים ע"י שטיחים. רוחבו של המסלול נורמל לרוחב
האגן של הנבדק + רוחב הנעל לחלק ל שניים. בניסוי זה נמדדו חמישה משתנים; מספר צעדים,
זמן הביצוע, מהירות הליכה, מספר טעויות דריכה במהלך הליכה (מספר הפעמים שדרך מחוץ
למסלול ההליכה ו) מספר הטעויות במטלה הקוגניטיבית. הניסוי חזר על עצמו 6 פעמים בשני
מצבים, ללא מטלה קוגניטיבית ועם מטלה קוגניטיבית בו זמנית .
סטטיסטיקה: התבצע מבחן 2 X 2 ANOVA לשתי קבוצות המחקר (קב' ריטלין מול קב' פלצבו
ריטלין) ושני זמני הבדיקה (פרה-טסט מול פוסט טסט). מובהקות סטטיסטית התקבלה כשה - -P
 . value<0.05
תוצאות: קבוצת הריטלין הראתה שיפור מובהק במדד מספר טעויות דריכה במהלך הליכה ,
במדד זה הנבדקים בקבוצת הניסוי (שנטלו ריטלין) שיפרו את מספר טעויותיהם בהליכה באופן
משמעותי לעומת קבוצת הביקורת, בשיווי משקל הסטטי לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת
הניסוי לקבוצת הביקורת .
מסקנות: ריטלין משפר אספקטים מסוימים בתפקודי הליכה בקרב קשישים; נראה כי זהו חלק
משיפור בקשב וריכוז מכיוון שקשב, ריכוז ותפקודים ניהוליים תורמים ליציבות בהליכה במיוחד
במצבים של משימה קוגניטיבי ת בו זמנית בעוד ששיווי משקל בעמידה דורש הרבה פחות קשב
וריכוז. תוצאותינו מצביעות על כך שהשיפור שנמצא בקרב קבוצת הריטלין אינו נובע מהשפעה
ישירה על מוח הקשורים לתפקודים מוטוריים אחרת היינו מצפים לשינויים הן בהליכה והן
בעמידה .מחקר זה מציע שטיפול בריטלין ייתכן כאפשרות טיפולית להפחתת הסיכון לנפילות
בקרב קשישים.

להמשך.....