עבודת גמר מ.א. במדיניות ציבורית: המניעים לנהיגה לא נורמטיבית בקרב אנשים נורמטיביים בישראל 2007

מחקר זה בוח מדוע אנשי נורמטיביי בישראל נוהגי באופ לא נורמטיבי בכביש. המחקר כולל
שני חלקי , איכותי וכמותי. בחלק האיכותי זוהו ארבעה משתני עיקריי בגינ פרטי ינהגו
באופן לא נורמטיבי ) 1: שעת חירו ) 2 הרצו לחנ את הנהג האחר ) 3 התנהגות אגרסיבית ) 4 נוחות
הנהג. בחלק הכמותי דורגו ארבעת המשתני המרכזיי שזוהו בחלק האיכותי, בהתא למידת
ההסכמה הכללית עימ . מידת ההסכמה הכללית מוגדרת כממוצע של כל משתנה ומשמעותה
תמיכה בהתנהגות לא נורמטיבית מסוימת. ההנחה היא שהסכמה ע התנהגות לא נורמטיבית
עשויה לחזות את ביצועה של אותה התנהגות. התוצאות הראו את הדרוג הבא: במקו הראשו
מקרה חירו ב, שני חינו , אחריו אגרסיביות ולבסוף נוחות הנהג. הממצאי שעלו במחקר זה,
מעידי על כ , שבניגוד לדעה הרווחת, שלפיה אגרסיביות היא המובילה את הנהג הישראלי לנהוג
בצורה לא נורמטיבית בכביש, הרי על פי ממצאי מחקר זה המניע להתנהגות זו הוא ניסיון להתערב
באופ בו האחר נוהג מתו נטייה לגרו לו לנהוג טוב יותר, לחנכו, לצמצ את התרחשות של
טעויות בכביש ואולי ג ם מתוך מגמה להוכיחו ולהעמידו על טעותו.
לסיכו , הממצאי מראי שההתנהגות הלא נורמטיבית של הנהג הישראלי הינה ביטוי
תרבותי לפ הקולקטיביסטי של החברה הישראלית.

להמשך.....