העבודה להלן עוסקת במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ובפרט בשכר הלימוד.
אני מתחיל בבחינה של המניעים של השחקנים השונים לרכישת השכלה ("פרק 1- מי צריך
השכלה גבוהה?"). בהמשך אני מנסה לבחון מה מצב המערכת בישראל ביחס לעולם וביחס
למצבה בעבר ("פרק 2- ההשכלה הגבוהה בישראל") . לאור המסקנות של פרק זה, אני דן
במנגנונים שונים להקצאת השכלה על יתרונותיהם וחסרונותיהם ("פרק 3- מהן האפשרויות
שלפנינו?").
בהתבסס על מדדים מקובלים אני מראה שהמערכת בישראל בדאיכה אל מול עברה וגם אלמלא
הדאיכה ניתן לייעל אותה באופן שישפר את מצבה במובן הגדלת הרווחה החברתית.
השיפור הנדון בעבודה אינו חדש ונשען על תחרות בין המוסדות האקדמיים לצד פיצוי על פערי
אינפורמציה וסיכונים שבגללן שוק ההשכלה וההון עלולים להיכשל.
בדרך אני מנסה להתמודד עם טיעונים מקובלים בנושא ובפרט על שיוויון.
העבודה דנה במישור הכלכלי של הנושא ואינה דנה במספר נושאים משיקים. ואלו הם:
- החינוך התיכוני.
- השפעת השירות הצבאי.
- המחקר האקדמי.
- שוק העבודה לאקדמאים.
- אפליה (יהודים ושאינם יהודים, גברים ונשים,...).
להמשך.......
אני מתחיל בבחינה של המניעים של השחקנים השונים לרכישת השכלה ("פרק 1- מי צריך
השכלה גבוהה?"). בהמשך אני מנסה לבחון מה מצב המערכת בישראל ביחס לעולם וביחס
למצבה בעבר ("פרק 2- ההשכלה הגבוהה בישראל") . לאור המסקנות של פרק זה, אני דן
במנגנונים שונים להקצאת השכלה על יתרונותיהם וחסרונותיהם ("פרק 3- מהן האפשרויות
שלפנינו?").
בהתבסס על מדדים מקובלים אני מראה שהמערכת בישראל בדאיכה אל מול עברה וגם אלמלא
הדאיכה ניתן לייעל אותה באופן שישפר את מצבה במובן הגדלת הרווחה החברתית.
השיפור הנדון בעבודה אינו חדש ונשען על תחרות בין המוסדות האקדמיים לצד פיצוי על פערי
אינפורמציה וסיכונים שבגללן שוק ההשכלה וההון עלולים להיכשל.
בדרך אני מנסה להתמודד עם טיעונים מקובלים בנושא ובפרט על שיוויון.
העבודה דנה במישור הכלכלי של הנושא ואינה דנה במספר נושאים משיקים. ואלו הם:
- החינוך התיכוני.
- השפעת השירות הצבאי.
- המחקר האקדמי.
- שוק העבודה לאקדמאים.
- אפליה (יהודים ושאינם יהודים, גברים ונשים,...).
להמשך.......