בשני העשורי האחרוני התגבשו בארצות רבות פרמטרי המגדירי את הדרישות
המקצועיות בעבודת של מתורגמני בית משפט. פרמטרי אלה, הנתמכי על ידי מחקרי
אקדמיי , נמצאו חשובי לצור מת תרגו תקי , מדויק ומלא, הנחשב לתנאי לירידה לחקר
האמת, לעשיית צדק ולהבטחת זכויות האד של תלויי התרגו . הפרמטרי כוללי הגדרה של
תפקיד המתורגמ , מעמדו ואופ השתלבותו במערכת המשפט, קודי אתיקה וכללי התנהגות
מקצועית ה, כשרה מקצועית והסמכה, סוגיות של שכר, תנאי עבודה ומסלולי קריירה, סוגיות של
איכות במתורגמנות בתי משפט, עקרונות לפתרו דילמות המתעוררות במהל התרגו , סוגיות
!בי תרבותיות, סוגיות טכניות כגו אקוסטיקה, מיקו בחלל בית המשפט ושימוש בציוד
אלקטרוני, וסוגיות הקשורות לתחומי אחריות של הנהלת בתי המשפט, ספקי התרגו לבתי
המשפט, השופטי , עורכי הדי , המתורגמני עצמ וגורמי אחרי .
עבודה זו מפרטת את הפרמטרי הנזכרי לעיל ומנסה לבדוק באיזו מידה עומדת בה
מתורגמנות בתי המשפט בישראל, שהמדינה מספקת על פי חוק, בעיקר בדיוני פליליי . לצור
זה רואיינו שמונה מתורגמני העובדי בבתי המשפט בישראל, וכ התקיימו שיחות וראיונות ע
שניי מהאחראי על התרגו בהנהלת בתי המשפט וע שני מנהלי של החברה הזכיינית
המספקת את שירותי התרגו . כמו כ נאספו נתוני סטטיסטיי בסיסיי ממקורות שוני .
הנחת המחקר היתה כי יימצא חוסר מקצועיות אצל מתורגמני בית המשפט בישראל. אול
בפועל מצא מחקר זה כי העדר המקצועיות הוא מערכתי. נושא מתורגמנות בתי המשפט אינו
מטופל למעשה על ידי גו" מקצועי כלשהו, ומחוסר מקצועיות סובלי כל הגורמי העוסקי בו –
כותבי המכרזי לאספקת שירותי המתורגמנות, הנהלת בתי המשפט, החברה הזכיינית,
המתורגמני עצמ וא" חלק מהשופט .י
ממצאי המחקר מצביעי על הפגמי הבאי במער המתורגמנות בבתי המשפט: העדר
מודעות לפרמטרי המקצועיי ולסוגיות המורכבות הכרוכות במתורגמנות בתי משפט, העדר
הגדרה של תפקיד המתורגמ ושל מעמדו בבית המשפט, העדר הדרכה, הכשרה ייעודית והסמכה
למתורגמני בית משפט, שכר נמו ותנאי עבודה ארעיי ובלתי נאורי , חוסר פיקוח, מכרזי
שהקשר בינ לבי הצרכי רופ", הפרה עקיבה של חלק מתנאיו של מכרז 2003 על ידי הזכיינית,
ואי נקיטת אמצעי לשיפור המקצועיות. כמו כ ו, בניגוד למקובל בארצות שונות בעול המערבי, 6
אי המתורגמני מחויבי לקוד אתי כלשהו, וא" אינ מודעי לעצ קיומ של קודי אתיי
מקצועיי ם.
להמשך......
המקצועיות בעבודת של מתורגמני בית משפט. פרמטרי אלה, הנתמכי על ידי מחקרי
אקדמיי , נמצאו חשובי לצור מת תרגו תקי , מדויק ומלא, הנחשב לתנאי לירידה לחקר
האמת, לעשיית צדק ולהבטחת זכויות האד של תלויי התרגו . הפרמטרי כוללי הגדרה של
תפקיד המתורגמ , מעמדו ואופ השתלבותו במערכת המשפט, קודי אתיקה וכללי התנהגות
מקצועית ה, כשרה מקצועית והסמכה, סוגיות של שכר, תנאי עבודה ומסלולי קריירה, סוגיות של
איכות במתורגמנות בתי משפט, עקרונות לפתרו דילמות המתעוררות במהל התרגו , סוגיות
!בי תרבותיות, סוגיות טכניות כגו אקוסטיקה, מיקו בחלל בית המשפט ושימוש בציוד
אלקטרוני, וסוגיות הקשורות לתחומי אחריות של הנהלת בתי המשפט, ספקי התרגו לבתי
המשפט, השופטי , עורכי הדי , המתורגמני עצמ וגורמי אחרי .
עבודה זו מפרטת את הפרמטרי הנזכרי לעיל ומנסה לבדוק באיזו מידה עומדת בה
מתורגמנות בתי המשפט בישראל, שהמדינה מספקת על פי חוק, בעיקר בדיוני פליליי . לצור
זה רואיינו שמונה מתורגמני העובדי בבתי המשפט בישראל, וכ התקיימו שיחות וראיונות ע
שניי מהאחראי על התרגו בהנהלת בתי המשפט וע שני מנהלי של החברה הזכיינית
המספקת את שירותי התרגו . כמו כ נאספו נתוני סטטיסטיי בסיסיי ממקורות שוני .
הנחת המחקר היתה כי יימצא חוסר מקצועיות אצל מתורגמני בית המשפט בישראל. אול
בפועל מצא מחקר זה כי העדר המקצועיות הוא מערכתי. נושא מתורגמנות בתי המשפט אינו
מטופל למעשה על ידי גו" מקצועי כלשהו, ומחוסר מקצועיות סובלי כל הגורמי העוסקי בו –
כותבי המכרזי לאספקת שירותי המתורגמנות, הנהלת בתי המשפט, החברה הזכיינית,
המתורגמני עצמ וא" חלק מהשופט .י
ממצאי המחקר מצביעי על הפגמי הבאי במער המתורגמנות בבתי המשפט: העדר
מודעות לפרמטרי המקצועיי ולסוגיות המורכבות הכרוכות במתורגמנות בתי משפט, העדר
הגדרה של תפקיד המתורגמ ושל מעמדו בבית המשפט, העדר הדרכה, הכשרה ייעודית והסמכה
למתורגמני בית משפט, שכר נמו ותנאי עבודה ארעיי ובלתי נאורי , חוסר פיקוח, מכרזי
שהקשר בינ לבי הצרכי רופ", הפרה עקיבה של חלק מתנאיו של מכרז 2003 על ידי הזכיינית,
ואי נקיטת אמצעי לשיפור המקצועיות. כמו כ ו, בניגוד למקובל בארצות שונות בעול המערבי, 6
אי המתורגמני מחויבי לקוד אתי כלשהו, וא" אינ מודעי לעצ קיומ של קודי אתיי
מקצועיי ם.
להמשך......