מחקר זה עוסק בעמדות ובאמונות של מחנכות- מטפלות בכיתת תינוקות במעון יום לגבי שהייתם
של תינוקות בקבוצת השווים ולגבי היחסים החברתיים המתפתחים ביניהם .
בישראל נמצאים ילדים במסגרות קבוצתיות מגיל צעיר יחסית, תינוקות נכנסים למסגרות אלה
החל מגיל שלושה חודשים , גת( 2004). במסגרת המעון הם נמצאים לעיתים עם 16 - 24 תינוקות
נוספים .
מחקרים על התפתחות הקומפטנטיות החברתית מראים שלתינוקות יש יכולות חברתיות
המתפתחות מגיל צעיר ובעצם כבר מלידתם (Howes, 1987) .
הדמות המשפיעה על תינוקות במסגרת המעון היא המחנכת- מטפלת שנמצאה כמשפיעה על
התנהגות התינוקות בכל המישורים ובתוכם גם המישור החברתי (NICHD, 1997). מאחר
והמחנכות-מטפלות נמצאו כבעלות השפעה רבה, מחקר זה ביקש לבדוק את עמדותיהן
ואמונותיהן בנוגע לשהיית התינוקות בקבוצה באופן כללי ובאופן ממוקד יותר האם לדעתן יש
יחסים חברתיים בין תינוקות? מה לדעתן משפיע על יחסים אלה? ואיך הן רואות את תפקידן
והשפעתן בהקשר זה ?
המתודולוגיה שנבחרה למטרת מחקר זה היא המתודולוגיה האיכותנית כיוון שהמניע היה הרצון
להבין את נקודת מבטן הסובייקטיבית של המחנכות-מטפלות .
למטרות המחקר נבחרו 10 מחנכות מט- פלות המשתייכות לחברה העירונית באשדוד המפעילה
מעונות יום ברחבי העיר. נערכו ראיונות חצי מובנים עם המחנכות-מטפלות בהם הן נשאלו באופן
כללי על המשמעות שנותנת המחנכת- מטפלת לעצם שהיית התינוקות בקבוצה ובנוסף להבין יותר
לעומק את המשמעות, אם ישנה, לדעתן ליחסים החברתיים בין התינוקות. בניתוח הנתונים
התבססתי "על התיאוריה המעוגנת בשדה" (grounded theory) בהתאם לה, בניתי קו סיפורי
והמשגה של התופעה שהוא פרי הניתוח של ראיונות המחנכות- מטפלות במחקר זה (שקדי, 2003 ).
ניתוח הראיונות התבסס על קידוד וקטגוריזציה, הממצאים הצביעו על המורכבות בה המחנכות-
מטפלות תופשות את עבודתן בכיתת התינוקות וכן על העובדה כי העמדות והאמונות של
המחנכות-מטפלות משפיעות באופן משמעותי על התנהגותן כלפי התינוקות בכלל ובהקשר
החברתי בפרט.
להמשך......
של תינוקות בקבוצת השווים ולגבי היחסים החברתיים המתפתחים ביניהם .
בישראל נמצאים ילדים במסגרות קבוצתיות מגיל צעיר יחסית, תינוקות נכנסים למסגרות אלה
החל מגיל שלושה חודשים , גת( 2004). במסגרת המעון הם נמצאים לעיתים עם 16 - 24 תינוקות
נוספים .
מחקרים על התפתחות הקומפטנטיות החברתית מראים שלתינוקות יש יכולות חברתיות
המתפתחות מגיל צעיר ובעצם כבר מלידתם (Howes, 1987) .
הדמות המשפיעה על תינוקות במסגרת המעון היא המחנכת- מטפלת שנמצאה כמשפיעה על
התנהגות התינוקות בכל המישורים ובתוכם גם המישור החברתי (NICHD, 1997). מאחר
והמחנכות-מטפלות נמצאו כבעלות השפעה רבה, מחקר זה ביקש לבדוק את עמדותיהן
ואמונותיהן בנוגע לשהיית התינוקות בקבוצה באופן כללי ובאופן ממוקד יותר האם לדעתן יש
יחסים חברתיים בין תינוקות? מה לדעתן משפיע על יחסים אלה? ואיך הן רואות את תפקידן
והשפעתן בהקשר זה ?
המתודולוגיה שנבחרה למטרת מחקר זה היא המתודולוגיה האיכותנית כיוון שהמניע היה הרצון
להבין את נקודת מבטן הסובייקטיבית של המחנכות-מטפלות .
למטרות המחקר נבחרו 10 מחנכות מט- פלות המשתייכות לחברה העירונית באשדוד המפעילה
מעונות יום ברחבי העיר. נערכו ראיונות חצי מובנים עם המחנכות-מטפלות בהם הן נשאלו באופן
כללי על המשמעות שנותנת המחנכת- מטפלת לעצם שהיית התינוקות בקבוצה ובנוסף להבין יותר
לעומק את המשמעות, אם ישנה, לדעתן ליחסים החברתיים בין התינוקות. בניתוח הנתונים
התבססתי "על התיאוריה המעוגנת בשדה" (grounded theory) בהתאם לה, בניתי קו סיפורי
והמשגה של התופעה שהוא פרי הניתוח של ראיונות המחנכות- מטפלות במחקר זה (שקדי, 2003 ).
ניתוח הראיונות התבסס על קידוד וקטגוריזציה, הממצאים הצביעו על המורכבות בה המחנכות-
מטפלות תופשות את עבודתן בכיתת התינוקות וכן על העובדה כי העמדות והאמונות של
המחנכות-מטפלות משפיעות באופן משמעותי על התנהגותן כלפי התינוקות בכלל ובהקשר
החברתי בפרט.
להמשך......