Rachael Robinson, אישה עיוורת, עבדה במחלקת שירות הלקוחות של Bancorp וביצעה את עבודתה לשביעות רצונם של הממונים עליה. לצורך ביצוע המטלות שדרשו שימוש במחשב היא נעזרה בתוכנה ובתצוגת ברייל דינמית שאיפשרו לה למלא באופן עצמאי את מרבית המטלות שהוטלו עליה. לאחר רכישתה של Bancorp על-ידי חברה אחרת שונתה מערכת ההפעלה בה השתמשו במחשבי החברה, ובוצע מעבר מסביבת DOS ל-Windows NT. השינוי יצר בעיה עבור רובינסון שכן באותו זמן לא היו תוכנות עזר שיכלו לאפשר לה להשתמש במחשבים עליהם מותקנת מערכת הפעלה מסוג Windows NT. רובינסון נשלחה לחופשה בתשלום, במהלכה נעשה נסיון לשלבה בתפקיד זוטר יותר מזה בו עבדה לפני השינוי. הנסיון נכשל, ובסופו של דבר נשלח לרובינסון מכתב פיטורים קצר, שהסביר כי הסיבה לפיטוריה היא:
"The technology for your position has changed and enhancements do not exist that would enable you to perform your job duties ."
סיפורה של רובינסון ממחיש כי בצד היתרונות הרבים שטומנת בחובה ההתקדמות הטכנולוגית עבור אוכלוסיית האנשים עם ליקויי הראיה, קיימים גם סיכונים משמעותיים. הסיכון המרכזי הוא התרחבותו של "הפער הדיגיטלי" (("Digital Divide" כלומר, הרחבת הפערים בין מי שיש לו גישה ויכולת לנצל את המידע המצוי בעולם המקוון, לבין מי שנעדר יכולת גישה לעולם זה .
החשיבות שיש לביסוס זכותם של אנשים עם ליקויי ראיה לנגישות לשרותים מקוונים גוברת לנוכח שינויים חברתיים המתרחשים בשנים האחרונות ובהם, הפרטה ודחיקתה לשוליים של מדינת הרווחה, גלובליזציה ושינוי משמעותי במערכת יחסי העבודה שהופכת להיות פחות קיבוצית ויותר אינדיווידואלית . השינויים הללו מובילים לחברה בה האימרה "אם אין אני לי מי לי" הופכת למציאות בשטח, ואם אוכלוסיית האנשים הסובלים מליקויי ראיה לא תקבל כלים שיאפשרו לה להתמודד באופן עצמאי בשוק העבודה בפרט ובחברה בכלל, ספק אם יהיה מי שיספק להם רשת בטחון חלופית.
במסגרת עבודה זו אבחן האם ראוי והאם ניתן להטיל בישראל חובת נגישות לאתרים ברשת האינטרנט, אשר תתבסס על אימוץ סטנדרטים בין-לאומיים ותחול גם על אתרי אינטרנט שנמצאים בבעלות פרטית. הדיון יתמקד ברשת האינטרנט שמהווה כיום את הזירה מרכזית בעולם המקוון, אך את המסקנות שיעלו ממנו ניתן יהיה להחיל גם על שירותים מקוונים אחרים.
"The technology for your position has changed and enhancements do not exist that would enable you to perform your job duties ."
סיפורה של רובינסון ממחיש כי בצד היתרונות הרבים שטומנת בחובה ההתקדמות הטכנולוגית עבור אוכלוסיית האנשים עם ליקויי הראיה, קיימים גם סיכונים משמעותיים. הסיכון המרכזי הוא התרחבותו של "הפער הדיגיטלי" (("Digital Divide" כלומר, הרחבת הפערים בין מי שיש לו גישה ויכולת לנצל את המידע המצוי בעולם המקוון, לבין מי שנעדר יכולת גישה לעולם זה .
החשיבות שיש לביסוס זכותם של אנשים עם ליקויי ראיה לנגישות לשרותים מקוונים גוברת לנוכח שינויים חברתיים המתרחשים בשנים האחרונות ובהם, הפרטה ודחיקתה לשוליים של מדינת הרווחה, גלובליזציה ושינוי משמעותי במערכת יחסי העבודה שהופכת להיות פחות קיבוצית ויותר אינדיווידואלית . השינויים הללו מובילים לחברה בה האימרה "אם אין אני לי מי לי" הופכת למציאות בשטח, ואם אוכלוסיית האנשים הסובלים מליקויי ראיה לא תקבל כלים שיאפשרו לה להתמודד באופן עצמאי בשוק העבודה בפרט ובחברה בכלל, ספק אם יהיה מי שיספק להם רשת בטחון חלופית.
במסגרת עבודה זו אבחן האם ראוי והאם ניתן להטיל בישראל חובת נגישות לאתרים ברשת האינטרנט, אשר תתבסס על אימוץ סטנדרטים בין-לאומיים ותחול גם על אתרי אינטרנט שנמצאים בבעלות פרטית. הדיון יתמקד ברשת האינטרנט שמהווה כיום את הזירה מרכזית בעולם המקוון, אך את המסקנות שיעלו ממנו ניתן יהיה להחיל גם על שירותים מקוונים אחרים.