השפעתם של שינויים טכנולוגים על החברה האנושית נמצאת במוקד הדיון הסוציולוגי מראשיתו. לנגד עיניהם של ראשוני התאורטיקנים עמדו המהפכה התעשייתית, תהליכי העיור שבעקבותיה והשלכותיהם על אופי ההתקשרויות החברתיות, המוסדות החברתיים והמבנים הקהילתיים בחברה העירונית המתהווה. השינויים מרחיקי הלכת וחוסר הבהירות שנלווה להם, הולידו ראייה קוטבית של טיפוסים אידיאליים מנוגדים: מחד, תפיסה רומנטית של החברה המסורתית, המאופיינת בסולידריות מכנית וביחסים חברתיים ראשוניים על פי מודל הגמיינשפט, ולמולה תיאור קודר של החברה העירונית, המאופיינת בסולידריות אורגנית וביחסים חברתיים משניים, על פי מודל הגזלשפט.
החל ממחצית המאה העשרים התגבשו מודלים נוספים לבחינת תופעת הקהילה העירונית המודרנית, שאינם קוטביים ושיפוטיים כקודמיהם. ההתקדמות המשמעותית שחלה בעשורים האחרונים בטכנולוגיות התחבורה והתקשורת, סייעה להסיר את החסמים המרחביים שהגבילו את הפרט לקיום יחסים חברתיים במרחב גיאוגרפי תחום ומצומצם. לאור התפתחויות אלה, מציעים המודלים המאוחרים לחקר קהילות שלא לראות את הקהילה כתופעה מרחבית אלא כתופעה חברתית, וככזו לנתחה במושגים השאולים מתיאוריית הרשתות החברתיות.
השיח הציבורי והאקדמי בן זמננו העוסק בהשפעותיהן של טכנולוגיות המידע והתקשורת על החברה, מתאפיין בעמדות קוטביות ולא ריאליסטיות, בדומה לדיון בחקר הקהילות בימיו הראשונים. שתי הגישות נשענות על ההנחה כי התקשורת מתווכת המחשב (CMC) עתידה להחליף לחלוטין את אופני ההתקשרות המסורתיים (FTF), וטענותיהם נגזרות מכך. מחד, טוענים האוטופיסטים כי טכנולוגיות המידע יביאו להגברת ההשתתפות האזרחית וליצירת חברה שוויונית ודמוקרטית יותר. מאידך, המסתייגים מטכנולוגיית המידע חוששים כי התקשורת מתווכת המחשב תחליף את מערך הקשרים הישירים של הפרט, תגרום לבידודו החברתי ותביא להיווצרות חברה מנוכרת ומקוטבת.
ניתוח השיח הציבורי בסוגייה בעזרת מודל הפער התרבותי בהטמעת טכנולוגיה של Ogburn, מלמד כי שני הזרמים לוקים בדטרמיניזם טכנולוגי ונוקטים בדימויים לא ריאליסטיים של חברת המידע העתידית. עבודה זו מאמצת את הנחת המוצא של הפלג הטכנו-ריאליסטי בספרות, הטוען כי הקשרים מתווכי המחשב משתלבים במערך הקשרים המסורתי של הפרט, ולא מחליפים אותם. מהנחה זו נגזרת התפיסה כי הטכנולוגיה היא כלי רב עוצמה המאפשר לפרט ולקהילה להדגיש תכונות המאפיינות אותם, אך אין ביכולתה לשנות את טבעם של מושאי השינוי מן היסוד.
השפעתן של טכנולוגיות המידע על מבנה הקהילה ומערך הקשרים החברתיים של הפרט, נבחנה בשתי רשימות תפוצה בדוא"ל הפועלות בשדה קהילתי-מקומי, האחת במודיעין והשנייה בבית שמש. שתי רשימות התפוצה צמחו מתוך הקהילה באופן וולונטרי, ללא יוזמה או מעורבות של גורם חיצוני, ומהוות קהילה וירטואלית-מקוונת המאוגדת סביב מגורי המשתתפים במרחב גיאוגרפי תחום ומוגדר.
עבודה זו עוסקת בקשרי הגומלין בין המימד הפיזי של הקהילות הנדונות: גיאוגרפית, דמוגרפית וקהילתית, לבין המימד הוירטואלי-מקוון של קהילות אלה, כפי שבא לידי ביטוי בפעילות רשימות התפוצה. לשם כך, נאספו נתונים בשתי רמות. ראשית, נערך ניתוח תוכן ל- 1190 מסרים שהועברו במהלך חודש אחד בשתי הרשימות. בנוסף, בהסתמך על ממצאי הניתוח ועל ראיונות מקדימים, נבנה והופץ סקר לבחינת עמדות המשתתפים ודפוסי השימוש ברשימה. הסקר נבנה כאתר אינטרנט והפנייה לנחקרים נשלחה בדוא"ל, דרך הרשימה. על הסקר השיבו 153 משתתפים משתי הרשימות, המהווים כ- 38% מאוכלוסיית המחקר המוערכת.
ממצאי המחקר מחזקים את הנחת המוצא של העבודה לפיה אין לראות בטכנולוגית המידע גורם המשפיע באופן חד כיווני וקבוע על השדה בו היא מיושמת: בין אם דפוסי ההתקשרות החברתית של הפרט ובין אם מוסדות ומאפיינים קהילתיים. במקום זאת, יש לראותה ככלי רב עוצמה המאפשר ליחידים ולקבוצות חברתיות להתגבר על אילוצים ומגבלות טכניים, ובכך להעצים ולהדגיש תכונות שאפיינו אותם עוד בטרם החשיפה לטכנולוגיה. תנאי מקדים למימוש האפשרויות הטמונות בטכנולוגיה הוא שליטה במיומנויות הנדרשות להפעלתה.
נמצא כי משתתפים המרבים להשתמש בדוא"ל ובאינטרנט, חשים בטחון בהפעלת הטכנולוגיה, ושולטים בשפה בה מתנהלות הרשימות (אנגלית), ינצלו מגוון רחב יותר של המשאבים אותם מאפשרת הרשימה, ביחס למשתתפים שאינם שולטים במיומנויות השפה והטכנולוגיה.
כמו כן, נמצא כי משתתפים המתאפיינים במעורבות חברתית בחיי הקהילה, ינצלו את הכלים הטכנולוגיים על מנת להגדיל את מעגל ההיכרות שלהם ביישוב, ובכך לחזק את דפוסי ההתנהגות המאפיינים אותם במישור הפיזי. גם כאן נמצא, כי שליטה במיומנויות השפה והטכנולוגיה מסייעת לפרט לממש את האפשרות ליצירת קשרים חברתיים נוספים באמצעותה.
ממצאי ניתוח התוכן מצביעים על מגמה דומה ברמת הקהילה. קהילות המאופיינות בחיי קהילה פעילים, מוסדות חברתיים חזקים, אמון הדדי, מעורבות ומחויבות – ינצלו את הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותם על מנת ליעל ולהעצים את המימדים המאפיינים את פעילותן. כמו כן, נמצא כי כמעט ולא קיימת אבחנה בין התכנים המועברים ברשימות לבין הפעילות הקהילתית הפיזית, ואלו משמשות ערוץ תקשורת נוסף להעברת מסרים הנוגעים למגוון פעילויות ונושאים, בדומה לאמצעי תקשורת מסורתיים יותר.