"בעיקר עמדה בחלל האויר המלה "עם". איזה עם הוא העם שזה ביתו? היכן הוא? חשבתי שאותו "עם" חמקמק אמור
להיות איזושהי מהות אחידה ומוצקה שאנשי חיבת ציון הם חלק ממנה... אך יום רדף יום והעם לא בא. היכן העם?...
אף אחד לא פיקפק בכך ש"בית העם" הוא הכינוי הנכון למבנה המסתורי, ומכאן הסקתי שהוא חלק הכרחי ממבנה
הכפר, כמו בית הכנסת או הצרכנייה... האם "בית העם" הוא מין סניף של רשת בתים כאלו, המנקדים את מפת
ההתיישבות בארץ ישראל ומאפשרים לעם לעבור מאתר התכנסות אחד למשנהו?... אני מגיע למסקנה שבית העם ריק
וממתין לכך שיהיה סביבו עם שיבוא למלא את חללו."
אילו הם מילים מתוך ספרו של יורם מלצר – "חיבת ציון", שמספר בין היתר על החים בכפר ועל בית העם
שלו. הקשר בין מבנה בית העם לבין העם שבו הוא קשר שלא ניתן להתירו. כשאני מסתכל על בית העם
הנטוש בקונטקסט הנוכחי שלו אני כאילו יכול לראות שפעם הוא היה חי - המבנה המרשים ביותר בכפר
חיבת ציון.
הדבר הראשון שבחרתי לעשות כאשר התחלתי במחקר הוא לראות את בית העם, אך ראיתי לחובה לראותו
שוב לקראת סיום העבודה. בביקורי הראשון בבית העם התרשמתי רושם ראשוני מהגודל, מהטקסיות של
ההגעה, מהבמה, מהגג הגלי. אך ככל שהעמקתי במחקר ראיתי שהרבה פרטים חלפו ממני מפאת חוסר מידע.
עוד לא קישרתי בביקורי הראשון בין העם לבית. הפעם האחרונה שביקרתי בבית העם הרגישה אחרת.
פתאום מאחורי כל פרט עמד סיפור או לפחות איזושי משמעות. העובדה שבאתי טעון בהסטוריה, סיפורים
והבנה של הרקע התקופתי-תרבותי של הכפר ושל המדינה ערב הקמת בית העם, עזרה לי לראות את הבניין
באופן אחר. מעט כמו לקרוא ספר בפעם השנייה, בה אתה שם לב יותר לפרטים.
החוויה האישית שלי הדריכה אותי לכתוב את העבודה בסדר כזה שיאפשר תשומת לב לפרטים כאשר אנו
מתבוננים בהם.
בחרתי להתחיל את העבודה מהרקע של הכפר, מההסבר התרבותי והתקופתי שהביא להקמתו של בית העם,
מההיסטוריה המיוחדת של המקום והאנשים בו. אני מאמין שלקרוא את העבודה כאשר כל אלא כבר
ידועים לנו, מאפשרת לנתח את המבנה יותר לעומק, ולחבר זהות לפרטים האדריכליים שנמצאים בו.
במשך העבודה חיפשתי מידע בכל מני מקורות. חשוב לציין כי לא מצאתי מסמכים שמתעדים את שיחות
הועד – אין פרוטוקולים כתובים לישיבות הועד לפני, בזמן או אחרי בניית בית העם. מכיוון שכך, נאלצתי
להשיג את המידע הנ"ל ממקורות אחרים – רובם ראיונות של וותיקי הישוב.
חשוב לי לציין שעבודה זו, אמנם מתבססת על מידע ארכיוני, על ראיונות, ספרים, כתבות ועוד, אך הרבה
מהמסקנות שמופיעות בה הן אינטרפרטציה אישית שלי, וזה לא מחייב שכל הדברים בהכרח קרו כפי
שכתבתי.
להמשך......
להיות איזושהי מהות אחידה ומוצקה שאנשי חיבת ציון הם חלק ממנה... אך יום רדף יום והעם לא בא. היכן העם?...
אף אחד לא פיקפק בכך ש"בית העם" הוא הכינוי הנכון למבנה המסתורי, ומכאן הסקתי שהוא חלק הכרחי ממבנה
הכפר, כמו בית הכנסת או הצרכנייה... האם "בית העם" הוא מין סניף של רשת בתים כאלו, המנקדים את מפת
ההתיישבות בארץ ישראל ומאפשרים לעם לעבור מאתר התכנסות אחד למשנהו?... אני מגיע למסקנה שבית העם ריק
וממתין לכך שיהיה סביבו עם שיבוא למלא את חללו."
אילו הם מילים מתוך ספרו של יורם מלצר – "חיבת ציון", שמספר בין היתר על החים בכפר ועל בית העם
שלו. הקשר בין מבנה בית העם לבין העם שבו הוא קשר שלא ניתן להתירו. כשאני מסתכל על בית העם
הנטוש בקונטקסט הנוכחי שלו אני כאילו יכול לראות שפעם הוא היה חי - המבנה המרשים ביותר בכפר
חיבת ציון.
הדבר הראשון שבחרתי לעשות כאשר התחלתי במחקר הוא לראות את בית העם, אך ראיתי לחובה לראותו
שוב לקראת סיום העבודה. בביקורי הראשון בבית העם התרשמתי רושם ראשוני מהגודל, מהטקסיות של
ההגעה, מהבמה, מהגג הגלי. אך ככל שהעמקתי במחקר ראיתי שהרבה פרטים חלפו ממני מפאת חוסר מידע.
עוד לא קישרתי בביקורי הראשון בין העם לבית. הפעם האחרונה שביקרתי בבית העם הרגישה אחרת.
פתאום מאחורי כל פרט עמד סיפור או לפחות איזושי משמעות. העובדה שבאתי טעון בהסטוריה, סיפורים
והבנה של הרקע התקופתי-תרבותי של הכפר ושל המדינה ערב הקמת בית העם, עזרה לי לראות את הבניין
באופן אחר. מעט כמו לקרוא ספר בפעם השנייה, בה אתה שם לב יותר לפרטים.
החוויה האישית שלי הדריכה אותי לכתוב את העבודה בסדר כזה שיאפשר תשומת לב לפרטים כאשר אנו
מתבוננים בהם.
בחרתי להתחיל את העבודה מהרקע של הכפר, מההסבר התרבותי והתקופתי שהביא להקמתו של בית העם,
מההיסטוריה המיוחדת של המקום והאנשים בו. אני מאמין שלקרוא את העבודה כאשר כל אלא כבר
ידועים לנו, מאפשרת לנתח את המבנה יותר לעומק, ולחבר זהות לפרטים האדריכליים שנמצאים בו.
במשך העבודה חיפשתי מידע בכל מני מקורות. חשוב לציין כי לא מצאתי מסמכים שמתעדים את שיחות
הועד – אין פרוטוקולים כתובים לישיבות הועד לפני, בזמן או אחרי בניית בית העם. מכיוון שכך, נאלצתי
להשיג את המידע הנ"ל ממקורות אחרים – רובם ראיונות של וותיקי הישוב.
חשוב לי לציין שעבודה זו, אמנם מתבססת על מידע ארכיוני, על ראיונות, ספרים, כתבות ועוד, אך הרבה
מהמסקנות שמופיעות בה הן אינטרפרטציה אישית שלי, וזה לא מחייב שכל הדברים בהכרח קרו כפי
שכתבתי.
להמשך......