מילת הגברים פופולארית בישראל ובמקומות אחרים בעולם, היא אינה מעוררת מחלוקת ואף מוצדקת
מבחינה רפואית. ההתייחסות למנהג מילת הגברים כבלתי נסבל ומעורר שאט נפש נחשבת בעיני רבים
כמגוחכת.
מנגד, קיימת דעה רווחת של זעזוע ממילת בנות והסברה היא שעל המדינה להגן על הבנות מן
ההתעללות הזאת. מילת גברים - למרות שהיא אותה ההתעללות עצמה - אינה נתפסת ע"י רובנו ככזאת,
וזאת על אף הדמיון בינה לבין מילת הבנות הסונית. בשני המקרים כורתים רקמה: את הדגדגן או את
ערלת הפין.
באפריקה מילת הבנים והבנות נתפסה מאז ומעולם כעניין סימטרי עם הנמקות זהות.
החלטתי לערוך השוואה בין המילות החלה לאחר צפיית בסרט "פרח המדבר" בו מתואר סיפור חייה של
ואריס דירי שנולדה למשפחת רועי צאן נוודים בסומליה ומתמודדת עם השלכות המילה שעברה בילדותה.
הסרט גרם לי להיות מודעת להיקפה הרחב של מילת הנשים ובאופן טבעי התחלתי לחשוב על הדמיון
והשוני בינה לבין ברית המילה ביהדות. בחרתי להתמקד בנקודת המבט התרבותית הליברלית, מאחר וחברה
זו מתמודדת עם מתח בין חבריה הנובע מהשתייכותם לתרבויות השונות. אך, ייחודה הוא בהעמדת
האדם החופשי- גבר או אישה- במרכז כזכאי למערך של זכויות יסוד )חירויות יסוד(, ללא קשר למקום
הולדתו או השתייכותו הקבוצתית.
מילת גברים ונשים כאחד גורעות מהיכולות האוטונומיות של
הנימולים ולכן ממלאות את עקרון הנזק של נוסבאום בו אדון בעבודתי. קיימים ההבדלים כמותיים ואף
הקבלות איכותיות בין מנהג מילת הנשים והגברים בהקשר של: אופן ביצוע המילה, שליטה מינית ונזק
מיני, בחינה רפואית, כאב, טראומה וכפייה פיזית, כפייה חברתית המובילה לחוסר הבחירה, דיכוי
מגדרי ומחויבות דתית. ולכן על הליברלים לגלות עקביות ביחסם למילת הנשים והגברים, אחרת,
האוניברסאליות של הליברליזם והיכולת של הליברלים לאתגר מסורת של אחרים תתערער. בכל אלה אדון
בעבודתי.
מבחינה רפואית. ההתייחסות למנהג מילת הגברים כבלתי נסבל ומעורר שאט נפש נחשבת בעיני רבים
כמגוחכת.
מנגד, קיימת דעה רווחת של זעזוע ממילת בנות והסברה היא שעל המדינה להגן על הבנות מן
ההתעללות הזאת. מילת גברים - למרות שהיא אותה ההתעללות עצמה - אינה נתפסת ע"י רובנו ככזאת,
וזאת על אף הדמיון בינה לבין מילת הבנות הסונית. בשני המקרים כורתים רקמה: את הדגדגן או את
ערלת הפין.
באפריקה מילת הבנים והבנות נתפסה מאז ומעולם כעניין סימטרי עם הנמקות זהות.
החלטתי לערוך השוואה בין המילות החלה לאחר צפיית בסרט "פרח המדבר" בו מתואר סיפור חייה של
ואריס דירי שנולדה למשפחת רועי צאן נוודים בסומליה ומתמודדת עם השלכות המילה שעברה בילדותה.
הסרט גרם לי להיות מודעת להיקפה הרחב של מילת הנשים ובאופן טבעי התחלתי לחשוב על הדמיון
והשוני בינה לבין ברית המילה ביהדות. בחרתי להתמקד בנקודת המבט התרבותית הליברלית, מאחר וחברה
זו מתמודדת עם מתח בין חבריה הנובע מהשתייכותם לתרבויות השונות. אך, ייחודה הוא בהעמדת
האדם החופשי- גבר או אישה- במרכז כזכאי למערך של זכויות יסוד )חירויות יסוד(, ללא קשר למקום
הולדתו או השתייכותו הקבוצתית.
מילת גברים ונשים כאחד גורעות מהיכולות האוטונומיות של
הנימולים ולכן ממלאות את עקרון הנזק של נוסבאום בו אדון בעבודתי. קיימים ההבדלים כמותיים ואף
הקבלות איכותיות בין מנהג מילת הנשים והגברים בהקשר של: אופן ביצוע המילה, שליטה מינית ונזק
מיני, בחינה רפואית, כאב, טראומה וכפייה פיזית, כפייה חברתית המובילה לחוסר הבחירה, דיכוי
מגדרי ומחויבות דתית. ולכן על הליברלים לגלות עקביות ביחסם למילת הנשים והגברים, אחרת,
האוניברסאליות של הליברליזם והיכולת של הליברלים לאתגר מסורת של אחרים תתערער. בכל אלה אדון
בעבודתי.