לידת ילד ראשון מהווה אירוע חיים משמעותי לאם הטרייה. אירוע זה כולל שינויים משמעותיים
בזהות האישה ומעלה קשיים והתמודדויות חדשות, הן במימד האישי והן בקשר הזוגי. מחקר זה,
עוסק בחווייתן של אימהות לאחר הולדת ילדן הראשון וחוויתן את הקשר הזוגי. המחקר מתייחס
לחווייתן של אימהות בשני מגזרים שונים בישראל: המגזר החילוני והמגזר החרדי .
הספרות המחקרית עוסקת בהרחבה במעבר להורות ולאימהות כאשר עיקר הספרות, מתמקדת
בשינויים הפרקטים המתחוללים במשפחה ב, שינויים בקשר הזוגי ובהסתגלותה של האם להולדת
התינוק. חלק קטן מהמחקרים, נותנים מקום למגוון הרגשות העולים אצל האם עם הכניסה לאימהות
ולהתמודדותה עם חוויה רגשית זו .
המחקר על החברה החרדית בישראל ובעולם הוא מועט ו. מספר מצומצם של מחקרים התייחסו לשלב
המעבר לאימהות ולתפיסת האימהות בקרב העדה החרדית .
מטרות מחקר זה הינן להבין את חוויתן של נשים ולתת מקום למגוון הרגשות העולים עם הכניסה
לאימהות. כמו כ , ן המחקר מנסה להבין האם קיימים שינויים בחווייתה של האם את הקשר הזוגי
לאחר לידת ילד ראשון ומה אופיים. בנוסף, ההתייחסות לשני מגזרים שונים נועדה לבחון את
ההשפעה החברתית והתרבותית על חווית האימהות .
המחקר הינו מחקר איכותני. כלי המחקר בו השתמשתי הנו ראיון חצי מובנה. מדגם המחקר כלל 16
אימהות לילד ראשון בגילאי 4-12 חודשים. מחצית מהאימהות משתייכות למגזר החילוני, מחציתן
למגזר החרדי .
ניתוח הממצאים העלה 7 תמות מרכזיות: התמה הראשונה מתייחסת למגוון הרגשות העולים בחוויה
האימהית. התמה השנייה מתייחסת לתפיסת התפקיד האימהי , התמה השלישית מתמקדת באימהות
ותפיסת העצמי, התמה הרביעית - מתייחסת לקשיים וקונפליקטים העולים בחוויה האימהית. התמות
הבאות מתייחסות לחוויית האימהות את הקשר הזוגי , אימהות בקונטקסט חברתי ולבסוף
התייחסות לאימהות בקונטקסט התרבותי - מאפייני אימהות זוגיות והורות במגזר החרדי .
ממחקר זה עולה כי במעבר לאימהות, חווית האם נמצאת באינטראקציה עם מספר מימדים
המשפיעים עליה – המעגל האישי - סובייקטיבי של האם, מעגל יחסיה הזוגיים, מעגל המשפחה,
החברים, מעגל החברה והקהילה, ומעגל התרבות אליה משתייכת האם .
מחקר זה מתאר את תהליכי האינטגרציה מול תהליכי הפיצול , הנמצאים על רצף, המתרחשים אצל
אימהות לאחר הולדת ילדן. תהליכים אלו מתרחשים במספר מישורים - במישור האישי סובייקטיבי
של האם, במישור הזוגי וביחס החברה לאם. רב האימהות במחקר זה מתארות חוויה אינטגרטיבית
במישור האישי כאשר הן מתארות יכולת להחזיק מגוון רגשות, חיובים ושלילים או אמביוולנטיים,
זה לצד זה. במישור הזוגי, רב האימהות מצליחות להגיע לחוויה אינטגרטיבית בקשר הזוגי תוך
התייחסות לקשיים העולים בקשר הזוגי לצד תהליכים חיובים המתרחשים בו. יחד עם זאת קבוצה
משמעותית של אימהות מתארות קושי בתהליך האינטגרציה ברמה הזוגית כאשר חלקן מתארות רק
את הקשיים בזוגיות שעלו לאחר הולדת התינוק וחלקן מתייחסות לצדדים חיובים בלבד, על אף
רמיזות לקושי רגשי בקשר. ברמה החברתית מחקר זה מדגיש כי מתרחשים תהליכים המתאפיינים
בפיצול כלפי האם. מצד אחד החברה מעודדת ילודה והססטוס האימהי הינו סטטוס מוערך, מאידך יכולת
אמיתית של המעגלים החברתיים לתמוך באם, צריכים לכלול גם את הקשיים בחוויה
האימהית ולא קבלה סלקטיבית של סיפור חיובי יותר בחווית האימהות .
במחקר זה עולה דמיון רב בחוויה האימהית אצל אימהות מהמגזר החילוני והחרדי . אימהות משני
המגזרים מתארות חוויה רגשית אשר הינה דומה בעיקרה. במחקר עלתה גם חוויה דומה של הקשיים
בחוויה האימהות כמו קשיי הסתגלות, הקשיים בטיפול בתינוק ודמיון בקונפליקטים העולים בחוויה
האימהית . יתכן כי הדמיון נובע מתהליכים אוניברסליים שעוברות אימהות במעבר לאימהות, כפי
שמתוארים בספרות המחקרית (Nicolson, 1999; Nelson, 2003). יחד עם זאת, יתכן כי הדימיון
נובע גם מנורמות וציפיות המשותפות לשני המגזרים כמו הציפייה מהאם לענות על מודל "האם
האידיאלית ".
מחקר זה מדגיש גם את הה בדלים בחוויה ובתפיסה האימהית הנובעים מתוך השתייכות לשתי חברות
בעלות ערכים נורמות וציפיות שונות .
בקרב אימהות חילוניות מתרחש תהליך ארוך מאד של עצמאות ונפרדות - ובתוכו האמהות מנסות
לבנות זהות של אם מול תינוקה. אצל האימהות החרדיות - תהליך עיצוב הזהות האימהית מתחיל
"מבחוץ -" מעצם הייעוד החברתי, ולכן זו חוויה מאד שונה. נראה כי בקרב אימהות חילוניות צריך
"לפנות מקום" לחוויית העצמי , צריך ליצור אותו ולכן הוא קונפליקטואלי. בקרב אימהות חרדיות -
המקום כבר קיים, כיעוד של נשים, וצריך "למלא אותו" בחוויית אמהות ממשית. נראה שאותם
הבדלים קיימים בתפיסת הזוגיות: בעוד שזוגות חילוניים בנו זוגיות, ולכן צריך "לפנות מקום"
להורות, בקרב חרדים - הזוגיות נועדה להכיל הורות, ונבנתה כך, ולכן התהליך שונה וחווית השינוי
בקשר הזוגי היא פחותה.
להמשך.....
בזהות האישה ומעלה קשיים והתמודדויות חדשות, הן במימד האישי והן בקשר הזוגי. מחקר זה,
עוסק בחווייתן של אימהות לאחר הולדת ילדן הראשון וחוויתן את הקשר הזוגי. המחקר מתייחס
לחווייתן של אימהות בשני מגזרים שונים בישראל: המגזר החילוני והמגזר החרדי .
הספרות המחקרית עוסקת בהרחבה במעבר להורות ולאימהות כאשר עיקר הספרות, מתמקדת
בשינויים הפרקטים המתחוללים במשפחה ב, שינויים בקשר הזוגי ובהסתגלותה של האם להולדת
התינוק. חלק קטן מהמחקרים, נותנים מקום למגוון הרגשות העולים אצל האם עם הכניסה לאימהות
ולהתמודדותה עם חוויה רגשית זו .
המחקר על החברה החרדית בישראל ובעולם הוא מועט ו. מספר מצומצם של מחקרים התייחסו לשלב
המעבר לאימהות ולתפיסת האימהות בקרב העדה החרדית .
מטרות מחקר זה הינן להבין את חוויתן של נשים ולתת מקום למגוון הרגשות העולים עם הכניסה
לאימהות. כמו כ , ן המחקר מנסה להבין האם קיימים שינויים בחווייתה של האם את הקשר הזוגי
לאחר לידת ילד ראשון ומה אופיים. בנוסף, ההתייחסות לשני מגזרים שונים נועדה לבחון את
ההשפעה החברתית והתרבותית על חווית האימהות .
המחקר הינו מחקר איכותני. כלי המחקר בו השתמשתי הנו ראיון חצי מובנה. מדגם המחקר כלל 16
אימהות לילד ראשון בגילאי 4-12 חודשים. מחצית מהאימהות משתייכות למגזר החילוני, מחציתן
למגזר החרדי .
ניתוח הממצאים העלה 7 תמות מרכזיות: התמה הראשונה מתייחסת למגוון הרגשות העולים בחוויה
האימהית. התמה השנייה מתייחסת לתפיסת התפקיד האימהי , התמה השלישית מתמקדת באימהות
ותפיסת העצמי, התמה הרביעית - מתייחסת לקשיים וקונפליקטים העולים בחוויה האימהית. התמות
הבאות מתייחסות לחוויית האימהות את הקשר הזוגי , אימהות בקונטקסט חברתי ולבסוף
התייחסות לאימהות בקונטקסט התרבותי - מאפייני אימהות זוגיות והורות במגזר החרדי .
ממחקר זה עולה כי במעבר לאימהות, חווית האם נמצאת באינטראקציה עם מספר מימדים
המשפיעים עליה – המעגל האישי - סובייקטיבי של האם, מעגל יחסיה הזוגיים, מעגל המשפחה,
החברים, מעגל החברה והקהילה, ומעגל התרבות אליה משתייכת האם .
מחקר זה מתאר את תהליכי האינטגרציה מול תהליכי הפיצול , הנמצאים על רצף, המתרחשים אצל
אימהות לאחר הולדת ילדן. תהליכים אלו מתרחשים במספר מישורים - במישור האישי סובייקטיבי
של האם, במישור הזוגי וביחס החברה לאם. רב האימהות במחקר זה מתארות חוויה אינטגרטיבית
במישור האישי כאשר הן מתארות יכולת להחזיק מגוון רגשות, חיובים ושלילים או אמביוולנטיים,
זה לצד זה. במישור הזוגי, רב האימהות מצליחות להגיע לחוויה אינטגרטיבית בקשר הזוגי תוך
התייחסות לקשיים העולים בקשר הזוגי לצד תהליכים חיובים המתרחשים בו. יחד עם זאת קבוצה
משמעותית של אימהות מתארות קושי בתהליך האינטגרציה ברמה הזוגית כאשר חלקן מתארות רק
את הקשיים בזוגיות שעלו לאחר הולדת התינוק וחלקן מתייחסות לצדדים חיובים בלבד, על אף
רמיזות לקושי רגשי בקשר. ברמה החברתית מחקר זה מדגיש כי מתרחשים תהליכים המתאפיינים
בפיצול כלפי האם. מצד אחד החברה מעודדת ילודה והססטוס האימהי הינו סטטוס מוערך, מאידך יכולת
אמיתית של המעגלים החברתיים לתמוך באם, צריכים לכלול גם את הקשיים בחוויה
האימהית ולא קבלה סלקטיבית של סיפור חיובי יותר בחווית האימהות .
במחקר זה עולה דמיון רב בחוויה האימהית אצל אימהות מהמגזר החילוני והחרדי . אימהות משני
המגזרים מתארות חוויה רגשית אשר הינה דומה בעיקרה. במחקר עלתה גם חוויה דומה של הקשיים
בחוויה האימהות כמו קשיי הסתגלות, הקשיים בטיפול בתינוק ודמיון בקונפליקטים העולים בחוויה
האימהית . יתכן כי הדמיון נובע מתהליכים אוניברסליים שעוברות אימהות במעבר לאימהות, כפי
שמתוארים בספרות המחקרית (Nicolson, 1999; Nelson, 2003). יחד עם זאת, יתכן כי הדימיון
נובע גם מנורמות וציפיות המשותפות לשני המגזרים כמו הציפייה מהאם לענות על מודל "האם
האידיאלית ".
מחקר זה מדגיש גם את הה בדלים בחוויה ובתפיסה האימהית הנובעים מתוך השתייכות לשתי חברות
בעלות ערכים נורמות וציפיות שונות .
בקרב אימהות חילוניות מתרחש תהליך ארוך מאד של עצמאות ונפרדות - ובתוכו האמהות מנסות
לבנות זהות של אם מול תינוקה. אצל האימהות החרדיות - תהליך עיצוב הזהות האימהית מתחיל
"מבחוץ -" מעצם הייעוד החברתי, ולכן זו חוויה מאד שונה. נראה כי בקרב אימהות חילוניות צריך
"לפנות מקום" לחוויית העצמי , צריך ליצור אותו ולכן הוא קונפליקטואלי. בקרב אימהות חרדיות -
המקום כבר קיים, כיעוד של נשים, וצריך "למלא אותו" בחוויית אמהות ממשית. נראה שאותם
הבדלים קיימים בתפיסת הזוגיות: בעוד שזוגות חילוניים בנו זוגיות, ולכן צריך "לפנות מקום"
להורות, בקרב חרדים - הזוגיות נועדה להכיל הורות, ונבנתה כך, ולכן התהליך שונה וחווית השינוי
בקשר הזוגי היא פחותה.
להמשך.....