רקע: מחלות נפש קשות (Severe Mental Illness-SMI) הכוללות בדרך כלל את מחלת
הסכיזופרניה, ההפרעה הדו- קוטבית, צורות חריפות של דיכאון וההפרעה האובססיבית- כפייתית,
מובילות לפגיעה בתפקוד היומיומי והינן תופעה הרווחת באוכלוסייה ומגיעה ל-%8 אחוזים
בקרב האוכלוסייה הבוגרת.
בעשורים האחרונים תועדה חשיבותם של בני המשפחה כמקור השפעה, חיובית כמו גם
שלילית, על מהלך המחלה וההחלמה של בן משפחה עם מחלת נפש קשה. בספרות המחקרית
מתוארות מגוון השלכות של מחלה פסיכיאטרית על המשפחה ובהן בעיות נפשיות וגופניות,
קשיים במקום העבודה ומצוקה כלכלית, מגבלות בפעילויות פנאי, אובדן תמיכה חברתית,
מתחים בתוך המשפחה, ותחושות עצב ואובדן.
ההשפעות השונות הקיימות על חברי המשפחה עקב הטיפול בבן משפחה המתמודד עם
מחלה נפשית, נחקרות בספרות תחת המושג 'נטל משפחתי' (Family Burden). לאחרונה מוזכר
גם כ'השפעה משפחתית' (Family Impact). על הנטל המשפחתי, האובייקטיבי והסובייקטיבי,
מתווספת, הן ברמת הכאב והן ברמת המתח והדאגה, הסטיגמה המשפחתית (Family Stigma)
המיוחסת למשפחת המתמודד, שמקורה טמון בתפיסת המשפחה כהרחבת חריגותו של המתמודד
ובייחוס האחריות לפרוץ המחלה לבני משפחתו. סטיגמה זו עלולה להיות מופנמת בקרב בני
המשפחה ולהוות נטל נוסף. הפנמת הסטיגמה המשפחתית מכונה 'סטיגמה מופנמת' או 'סטיגמה
עצמית' (Self Stigma). במקרים רבים הסטיגמה כלפי המתמודד עם מחלת נפש ובני משפחתו
מגבירה את הנטל שחווים בני המשפחות. יכולת ההתמודדות של בני המשפחות מושפעת לא רק
מחוויית הסטיגמה והנטל המשפחתי, אלא הינה גם פונקציה של דרכי התמודדות שונות ( Coping
strategy), הממוקדות בבעיה (Problem-focused coping), ו/או הממוקדות ברגש (-Emotion
focused coping), אשר מאפשרות לאדם המתמודד להסתגל ללחץ שחווה, תוך מאמץ ליצור
שינוי, עקב חוסר איזון שנוצר בין דרישות הסביבה לבין המשאבים הנתונים אצלו.
להמשך.......
הסכיזופרניה, ההפרעה הדו- קוטבית, צורות חריפות של דיכאון וההפרעה האובססיבית- כפייתית,
מובילות לפגיעה בתפקוד היומיומי והינן תופעה הרווחת באוכלוסייה ומגיעה ל-%8 אחוזים
בקרב האוכלוסייה הבוגרת.
בעשורים האחרונים תועדה חשיבותם של בני המשפחה כמקור השפעה, חיובית כמו גם
שלילית, על מהלך המחלה וההחלמה של בן משפחה עם מחלת נפש קשה. בספרות המחקרית
מתוארות מגוון השלכות של מחלה פסיכיאטרית על המשפחה ובהן בעיות נפשיות וגופניות,
קשיים במקום העבודה ומצוקה כלכלית, מגבלות בפעילויות פנאי, אובדן תמיכה חברתית,
מתחים בתוך המשפחה, ותחושות עצב ואובדן.
ההשפעות השונות הקיימות על חברי המשפחה עקב הטיפול בבן משפחה המתמודד עם
מחלה נפשית, נחקרות בספרות תחת המושג 'נטל משפחתי' (Family Burden). לאחרונה מוזכר
גם כ'השפעה משפחתית' (Family Impact). על הנטל המשפחתי, האובייקטיבי והסובייקטיבי,
מתווספת, הן ברמת הכאב והן ברמת המתח והדאגה, הסטיגמה המשפחתית (Family Stigma)
המיוחסת למשפחת המתמודד, שמקורה טמון בתפיסת המשפחה כהרחבת חריגותו של המתמודד
ובייחוס האחריות לפרוץ המחלה לבני משפחתו. סטיגמה זו עלולה להיות מופנמת בקרב בני
המשפחה ולהוות נטל נוסף. הפנמת הסטיגמה המשפחתית מכונה 'סטיגמה מופנמת' או 'סטיגמה
עצמית' (Self Stigma). במקרים רבים הסטיגמה כלפי המתמודד עם מחלת נפש ובני משפחתו
מגבירה את הנטל שחווים בני המשפחות. יכולת ההתמודדות של בני המשפחות מושפעת לא רק
מחוויית הסטיגמה והנטל המשפחתי, אלא הינה גם פונקציה של דרכי התמודדות שונות ( Coping
strategy), הממוקדות בבעיה (Problem-focused coping), ו/או הממוקדות ברגש (-Emotion
focused coping), אשר מאפשרות לאדם המתמודד להסתגל ללחץ שחווה, תוך מאמץ ליצור
שינוי, עקב חוסר איזון שנוצר בין דרישות הסביבה לבין המשאבים הנתונים אצלו.
להמשך.......