אפליה בעולם העבודה הינה התייחסות שונה לאדם על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי,
גיל, הריון, גזע, דת, לאום ועוד, הנובעת בעיקר מדעות קדומות ואינטרסים של המעסיק. אפליה על
רקע מין ומגדר היא אפליה נפוצה ומשמעותית שעלתה לסדר היום עם הופעתם של ארגונים
פמיניסטיים חדשים, כמו שדולת הנשים ונציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, ויחד עם התגברות
מחויבותם של ארגוני הנשים המסורתיים לנושאים פמיניסטיים. בספרות ובתחום המחקר קיים דיון
רב בנושאים של חלוקת תפקידים מגדרית, אי- שוויון בין גברים לנשים ואפליה על רקע מגדר ומין
בעבודה, אך בולט מאוד קיומו של חסר בדיון בסוגיה של אפליית נשים בתקופת ההריון, וזאת למרות
שנמצא כי הריון של אישה הוא אחד הגורמים המעצימים את האפליה ואי השוויון בעבודה. מחקרים
וסקרים רבים מצאו כי מנהלים ועובדים חושבים שכאשר אישה נכנסת להריון, מחויבותה לעבודה
פוחתת והמוטיבציה שלה יורדת, ללא קשר להישגיה, רמת מחויבות או ההשקעה שייחסו לה לפני כן.
בנוסף לכך, נתונים של גופים ממשלתיים רשמיים מראים כי למרות המודעות לנושא האפליה של
נשים הרות, ולמרות קיומם של חוקים מפורשים בישראל, הקובעים כי אפליה נגד נשים בהריון היא
עבירה על החוק, נשים הרות רבות עדיין חוות פיטורין, הרעה בתנאים, הרחקה, מניעה, קיפוח והדרה
במקום עבודתן.
עבודה זו, מטרתה, לחדד ולהבהיר את החסר הקיים במחקר ובספרות בנושא אפליית נשים
הרות, ולעלות על הפער בין המדיניות הציבורית והחקיקה ברמה ההצהרתית, לבין מקרים של אפליית
נשים הרות במציאות היום-יומית. המחקר בודק מה הם תהליכי האפליה וההדרה שחוות נשים
בהריון בסביבת העבודה שלהן ואיזה משמעויות הן מעניקות להם, ובוחן את המקרים אל מול
המדיניות הציבורית והתעסוקתית והחקיקה בנושא זה, בישראל. המחקר מצא שלושה היבטים
מרכזיים של אפליית עובדות בהריון: פיטורין מהעבודה במהלך תקופת ההריון, הרעה בתנאי העבודה
בתקופת ההריון והדרה, המתבטאת בהרחקה, מניעה, קיפוח ולעיתים גם בהתנכלות והשפלה של
עובדת בהריון. רק לשני ההיבטים הראשונים קיימת התייחסות בחקיקה ובמדיניות הציבורית.
אפליה מסוג הדרה, אינה מוגדרת בחוק ואינה מטופלת על-ידי הגופים האמונים לשוויון זכויות
ומניעת אפליה בעבודה. בנוסך לכך, נמצא כי אפליית נשים בהריון מוחמרת ומועצמת עם התפיסה
בעולם התעסוקתי לגבי "העובד האידיאלי", עובד מחויב ונאמן, שכל חייו וזמנו מתמקדים ומוקדשים
לעבודה במשרה מלאה ויותר. הגדרה זו מובילה להתמודדות קבועה עם זלזול ופקפוק במחויבותן
לעבודה של נשים הרות, ורומזת על התעלמות מוחלטת של שוק העבודה מהמחויבות ההורית וצרכי המשפחה. גם במקרים בהם מכיר החוק באפליה או הרעת תנאים לא מוצדקת על רקע הריון, נמצא כי
הפתרונות המוצעים לאישה ההרה אינם מאפשרים הישארות במקום עבודתה או תפקידה ופוגעים
ברציפות התעסוקתית, בקידום ובאפשרויות התעסוקה לאחר ההריון. פנייה לערכאות המשפטיות
ותביעת המעסיק, ברוב המקרים, מובילות לסיום יחסי עובד- מעביד בין שני הצדדים. לעיתים,
האישה נאלצת לבחור אם להמשיך ולסבול את האפליה בעבודה או להסתכן באיבוד מקום העבודה
בתקופה רגישה ולחוצה של הריון.
לצורך המחקר נערכו שלושה ראיונות חצי מובנים. שני ראיונות עם שתי נשים שהופלו
בעבודה בתקופת ההריון. הראיון השלישי נערך עם הנציבה הארצית לזכויות שוויון בעבודה בישראל.
המחקר מבוסס על שיטת מחקר איכותנית ומשלב בין ניתוח ראיונות חצי מובנים (שקדי, 2003)
לניתוח שיח (Van Dijk, 1993). שאלות המחקר משלבות בין סיפוריהן וחוויותיהן של נשים הרות
שחוו אפליה, הדרה ויחס לא שוויוני בעבודה על רקע הריון, לבין התהליכים, המשמעויות וההשפעות
שיש למדיניות הציבורית והפרקטיקות החברתיות והתעסוקתיות, בנושא זה.
1. מה הם ביטויי האפליה ופגיעה בזכויותיהן של נשים בתקופת הריונן במקום העבודה?
2. כיצד באים לידי ביטוי החוקים- חוק שוויון זכויות בעבודה וחוק עבודת נשים, ופעולותיה של
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בהגנה על זכויות נשים במהלך הריונן בעבודה?
3. כיצד תופסות נשים הרות את תהליכי ההדרה במקום עבודתן, על רקע ההריון? וכיצד הן
פועלות לצמצום 'מחירי ואובדני ההריון'?
להמשך.......
גיל, הריון, גזע, דת, לאום ועוד, הנובעת בעיקר מדעות קדומות ואינטרסים של המעסיק. אפליה על
רקע מין ומגדר היא אפליה נפוצה ומשמעותית שעלתה לסדר היום עם הופעתם של ארגונים
פמיניסטיים חדשים, כמו שדולת הנשים ונציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, ויחד עם התגברות
מחויבותם של ארגוני הנשים המסורתיים לנושאים פמיניסטיים. בספרות ובתחום המחקר קיים דיון
רב בנושאים של חלוקת תפקידים מגדרית, אי- שוויון בין גברים לנשים ואפליה על רקע מגדר ומין
בעבודה, אך בולט מאוד קיומו של חסר בדיון בסוגיה של אפליית נשים בתקופת ההריון, וזאת למרות
שנמצא כי הריון של אישה הוא אחד הגורמים המעצימים את האפליה ואי השוויון בעבודה. מחקרים
וסקרים רבים מצאו כי מנהלים ועובדים חושבים שכאשר אישה נכנסת להריון, מחויבותה לעבודה
פוחתת והמוטיבציה שלה יורדת, ללא קשר להישגיה, רמת מחויבות או ההשקעה שייחסו לה לפני כן.
בנוסף לכך, נתונים של גופים ממשלתיים רשמיים מראים כי למרות המודעות לנושא האפליה של
נשים הרות, ולמרות קיומם של חוקים מפורשים בישראל, הקובעים כי אפליה נגד נשים בהריון היא
עבירה על החוק, נשים הרות רבות עדיין חוות פיטורין, הרעה בתנאים, הרחקה, מניעה, קיפוח והדרה
במקום עבודתן.
עבודה זו, מטרתה, לחדד ולהבהיר את החסר הקיים במחקר ובספרות בנושא אפליית נשים
הרות, ולעלות על הפער בין המדיניות הציבורית והחקיקה ברמה ההצהרתית, לבין מקרים של אפליית
נשים הרות במציאות היום-יומית. המחקר בודק מה הם תהליכי האפליה וההדרה שחוות נשים
בהריון בסביבת העבודה שלהן ואיזה משמעויות הן מעניקות להם, ובוחן את המקרים אל מול
המדיניות הציבורית והתעסוקתית והחקיקה בנושא זה, בישראל. המחקר מצא שלושה היבטים
מרכזיים של אפליית עובדות בהריון: פיטורין מהעבודה במהלך תקופת ההריון, הרעה בתנאי העבודה
בתקופת ההריון והדרה, המתבטאת בהרחקה, מניעה, קיפוח ולעיתים גם בהתנכלות והשפלה של
עובדת בהריון. רק לשני ההיבטים הראשונים קיימת התייחסות בחקיקה ובמדיניות הציבורית.
אפליה מסוג הדרה, אינה מוגדרת בחוק ואינה מטופלת על-ידי הגופים האמונים לשוויון זכויות
ומניעת אפליה בעבודה. בנוסך לכך, נמצא כי אפליית נשים בהריון מוחמרת ומועצמת עם התפיסה
בעולם התעסוקתי לגבי "העובד האידיאלי", עובד מחויב ונאמן, שכל חייו וזמנו מתמקדים ומוקדשים
לעבודה במשרה מלאה ויותר. הגדרה זו מובילה להתמודדות קבועה עם זלזול ופקפוק במחויבותן
לעבודה של נשים הרות, ורומזת על התעלמות מוחלטת של שוק העבודה מהמחויבות ההורית וצרכי המשפחה. גם במקרים בהם מכיר החוק באפליה או הרעת תנאים לא מוצדקת על רקע הריון, נמצא כי
הפתרונות המוצעים לאישה ההרה אינם מאפשרים הישארות במקום עבודתה או תפקידה ופוגעים
ברציפות התעסוקתית, בקידום ובאפשרויות התעסוקה לאחר ההריון. פנייה לערכאות המשפטיות
ותביעת המעסיק, ברוב המקרים, מובילות לסיום יחסי עובד- מעביד בין שני הצדדים. לעיתים,
האישה נאלצת לבחור אם להמשיך ולסבול את האפליה בעבודה או להסתכן באיבוד מקום העבודה
בתקופה רגישה ולחוצה של הריון.
לצורך המחקר נערכו שלושה ראיונות חצי מובנים. שני ראיונות עם שתי נשים שהופלו
בעבודה בתקופת ההריון. הראיון השלישי נערך עם הנציבה הארצית לזכויות שוויון בעבודה בישראל.
המחקר מבוסס על שיטת מחקר איכותנית ומשלב בין ניתוח ראיונות חצי מובנים (שקדי, 2003)
לניתוח שיח (Van Dijk, 1993). שאלות המחקר משלבות בין סיפוריהן וחוויותיהן של נשים הרות
שחוו אפליה, הדרה ויחס לא שוויוני בעבודה על רקע הריון, לבין התהליכים, המשמעויות וההשפעות
שיש למדיניות הציבורית והפרקטיקות החברתיות והתעסוקתיות, בנושא זה.
1. מה הם ביטויי האפליה ופגיעה בזכויותיהן של נשים בתקופת הריונן במקום העבודה?
2. כיצד באים לידי ביטוי החוקים- חוק שוויון זכויות בעבודה וחוק עבודת נשים, ופעולותיה של
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בהגנה על זכויות נשים במהלך הריונן בעבודה?
3. כיצד תופסות נשים הרות את תהליכי ההדרה במקום עבודתן, על רקע ההריון? וכיצד הן
פועלות לצמצום 'מחירי ואובדני ההריון'?
להמשך.......