בעשרות השנים האחרונות חל מהפך משמעותי הנוגע לאנשים הסובלים ממוגבלות
נפשית. במסגרת המהפך נעשה מעבר מהמודל הרפואי שהיה מקובל בעבר, מודל שהתמקד בעיקר
בסימפטומים ובמוגבלות לתפיסה חדשה שבבסיסה שיקום ושילוב. בבסיסה של גישת השיקום
והשילוב טמונים ערכים של כבוד, שיתוף ואופטימיות והיא מתייחסת לאדם בעל המוגבלות
הנפשית כחלק מן הקהילה הרחבה (רועה ואח', 2007 ).
בהתאם לגישה זאת, נבנה בישראל מודל של שיקום קהילתי לאנשים בעלי מוגבלויות
נפשיות באמצעות "חוק שיקום נכי הנפש בקהילה, 2000" (אליצור, 2006). במסגרת החוק , הוקמה
מערכת "סל שיקום " אשר מציעה שירותי שיקום מגוונים בתחומי החיים השונים : דיור, תעסוקה,
פנאי, השכלה ועוד. השירותים מיועדים לאנשים הנמצאים ברמות תפקוד שונות ומבוססים על
אפשרויות מעבר ממסגרת למסגרת (חוק שיקום נכי נפש בקהילה, 2000).
המועדונים התעסוקתיים הנמצאים במוקד לעריכת מחקר זה מהווים חלק מתוך מערך
"סל שיקום". המועדונים התעסוקתיים באים לענות על הצורך בתעסוקה שיקומית עבור אנשים
בעלי קושי להשתלב במסגרות תעסוקה מתקדמות יותר קרי מפעלים מוגנים והשמה נתמכת
(שרשבסקי, 2006 . ) מטרת המועדונים התעסוקתי ים להקנות מיומנויות שיקומיות מגוונות דרך
פעילו תיו פנאי ,חברה , יצירה ותעסוקה .
תחום התעסוקה במועדונים התעסוקתיים התפתח, השתכלל והשתנה באופן משמעותי
במשך השנים. משמעות השינוי הינו מעבר מתעסוקה המיועדת רק לשם העסקת המשתקמים
במטרה לשקם אותם , לעבודה יצרנית המהווה מטרה בפני עצמה . המעבר לעבודה יצרנית כולל
בתוכו הנעה של יזמות עסקית בקרב מנהלי המועדונים במטרה להגיע לסיפוק אישי של
המשתקמים ומתן תגמול כספי. במועדונים תעסוקתיים רבים התבטאה היצרנות באמצעות פיתוח
עבודה אומנותית - יצירתית בעלת פוטנציאל לרווח כספי .
מחקר זה, בוחן את תהליך המעבר לעבודה יצרנית במועדונים התעסוקתיים. במסגרת
המחקר התראיינו בשיטה האיכותנית 13 מנהלים של מועדונים תעסוקתיים, מרביתם שייכים
למחוז דרום של משרד הבריאות. שאלות המחקר נגעו בבחינת תהליכי היצרנות במועדונים
התעסוקתיים ובבדיקת מידת השפעתם על תהליכים שיקומים הנמצאים בבסיס עבודת
המועדונים התעסוקתיים.
להמשך.....
נפשית. במסגרת המהפך נעשה מעבר מהמודל הרפואי שהיה מקובל בעבר, מודל שהתמקד בעיקר
בסימפטומים ובמוגבלות לתפיסה חדשה שבבסיסה שיקום ושילוב. בבסיסה של גישת השיקום
והשילוב טמונים ערכים של כבוד, שיתוף ואופטימיות והיא מתייחסת לאדם בעל המוגבלות
הנפשית כחלק מן הקהילה הרחבה (רועה ואח', 2007 ).
בהתאם לגישה זאת, נבנה בישראל מודל של שיקום קהילתי לאנשים בעלי מוגבלויות
נפשיות באמצעות "חוק שיקום נכי הנפש בקהילה, 2000" (אליצור, 2006). במסגרת החוק , הוקמה
מערכת "סל שיקום " אשר מציעה שירותי שיקום מגוונים בתחומי החיים השונים : דיור, תעסוקה,
פנאי, השכלה ועוד. השירותים מיועדים לאנשים הנמצאים ברמות תפקוד שונות ומבוססים על
אפשרויות מעבר ממסגרת למסגרת (חוק שיקום נכי נפש בקהילה, 2000).
המועדונים התעסוקתיים הנמצאים במוקד לעריכת מחקר זה מהווים חלק מתוך מערך
"סל שיקום". המועדונים התעסוקתיים באים לענות על הצורך בתעסוקה שיקומית עבור אנשים
בעלי קושי להשתלב במסגרות תעסוקה מתקדמות יותר קרי מפעלים מוגנים והשמה נתמכת
(שרשבסקי, 2006 . ) מטרת המועדונים התעסוקתי ים להקנות מיומנויות שיקומיות מגוונות דרך
פעילו תיו פנאי ,חברה , יצירה ותעסוקה .
תחום התעסוקה במועדונים התעסוקתיים התפתח, השתכלל והשתנה באופן משמעותי
במשך השנים. משמעות השינוי הינו מעבר מתעסוקה המיועדת רק לשם העסקת המשתקמים
במטרה לשקם אותם , לעבודה יצרנית המהווה מטרה בפני עצמה . המעבר לעבודה יצרנית כולל
בתוכו הנעה של יזמות עסקית בקרב מנהלי המועדונים במטרה להגיע לסיפוק אישי של
המשתקמים ומתן תגמול כספי. במועדונים תעסוקתיים רבים התבטאה היצרנות באמצעות פיתוח
עבודה אומנותית - יצירתית בעלת פוטנציאל לרווח כספי .
מחקר זה, בוחן את תהליך המעבר לעבודה יצרנית במועדונים התעסוקתיים. במסגרת
המחקר התראיינו בשיטה האיכותנית 13 מנהלים של מועדונים תעסוקתיים, מרביתם שייכים
למחוז דרום של משרד הבריאות. שאלות המחקר נגעו בבחינת תהליכי היצרנות במועדונים
התעסוקתיים ובבדיקת מידת השפעתם על תהליכים שיקומים הנמצאים בבסיס עבודת
המועדונים התעסוקתיים.
להמשך.....