בחוק הפטנטים ובחוק זכות יוצרים מופיעות הוראות בדבר זכות הבעלות בתוצר הרוחני שפיתח עובד במסגרת יחסי עבודה.
מבחינה מספרית, תוצרים רוחניים אשר נוצרים במסגרת יחסי עבודה מהווים חלק ניכר מהתוצרים הרוחניים אשר נוצרים במשק. לכן, עולה הנחיצות הרבה במענה על השאלה "מיהו עובד" לעניין חוקים אלו.
מי הוא "עובד", היא שאלה מורכבת וסבוכה ודעות רבות בה. קל להגדיר דבר שהוא עצמו אינו אלא יציר ההגדרה. קשה מאוד להגדיר תופעה מורכבת הקיימת בזכות עצמה שאין קיומה תלוי בהגדרה. לשם מחקר זה אתבסס על שתי הנחות יסוד: האחת, כפי שנקבע בפרשת סרוסי היא שלמונח "עובד" אין מובן אחד ויחיד החל בכל חלקי משפט העבודה אלא מובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר החקיקתי בו הוא מופיע.
הנחת היסוד השנייה, אשר במידת מה שלובה בהנחה הראשונה, היא שפירוש מדויק של המונח "עובד" יעשה לפי ההקשר החקיקתי, והקשר זה יקבע לפי שיטת הפרשנות התכליתית.
בעבודה אתחיל בסקירת תכליות משפט העבודה ותכליות דיני הקניין. על בסיס תכליות אלו, אדון ואגבש את התכלית הספציפית של הוראות חוק הפטנטים וחוק זכות יוצרים אשר מקנות את זכות הבעלות בתוצר הרוחני למעביד. בחלק המרכזי של העבודה אנסח את הטיעון המרכזי שעניינו מתן מענה לשאלת המחקר- מהו המבחן אשר ישרת את תכלית החקיקה הספציפית בצורה הטובה ביותר לשם הגדרת "עובד" לצורך חוק הפטנטים וחוק זכות יוצרים. את חלקה האחרון של העבודה אקדיש להתמודדות עם ביקורת אפשרית ולעמידה על טיב השינוי בפועל של הפתרון המוצע אל מול המצב המשפטי הקיים.
להמשך......
מבחינה מספרית, תוצרים רוחניים אשר נוצרים במסגרת יחסי עבודה מהווים חלק ניכר מהתוצרים הרוחניים אשר נוצרים במשק. לכן, עולה הנחיצות הרבה במענה על השאלה "מיהו עובד" לעניין חוקים אלו.
מי הוא "עובד", היא שאלה מורכבת וסבוכה ודעות רבות בה. קל להגדיר דבר שהוא עצמו אינו אלא יציר ההגדרה. קשה מאוד להגדיר תופעה מורכבת הקיימת בזכות עצמה שאין קיומה תלוי בהגדרה. לשם מחקר זה אתבסס על שתי הנחות יסוד: האחת, כפי שנקבע בפרשת סרוסי היא שלמונח "עובד" אין מובן אחד ויחיד החל בכל חלקי משפט העבודה אלא מובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר החקיקתי בו הוא מופיע.
הנחת היסוד השנייה, אשר במידת מה שלובה בהנחה הראשונה, היא שפירוש מדויק של המונח "עובד" יעשה לפי ההקשר החקיקתי, והקשר זה יקבע לפי שיטת הפרשנות התכליתית.
בעבודה אתחיל בסקירת תכליות משפט העבודה ותכליות דיני הקניין. על בסיס תכליות אלו, אדון ואגבש את התכלית הספציפית של הוראות חוק הפטנטים וחוק זכות יוצרים אשר מקנות את זכות הבעלות בתוצר הרוחני למעביד. בחלק המרכזי של העבודה אנסח את הטיעון המרכזי שעניינו מתן מענה לשאלת המחקר- מהו המבחן אשר ישרת את תכלית החקיקה הספציפית בצורה הטובה ביותר לשם הגדרת "עובד" לצורך חוק הפטנטים וחוק זכות יוצרים. את חלקה האחרון של העבודה אקדיש להתמודדות עם ביקורת אפשרית ולעמידה על טיב השינוי בפועל של הפתרון המוצע אל מול המצב המשפטי הקיים.
להמשך......