עבודה זו עוסקת ביחסים שבין ביטויו האישי של היחיד לבין מבנה ואיכות החוויה
המשותפת של הקבוצה במסגרת פרויקט אמנות קבוצתי מפגש עבודה של קבוצה לצורך
יצירת עבודת אמנות משותפת מערער על התפיסה המקובלת, לפיה יצירה אמנותית נוצרת
בתחום היחיד המציג את עבודתו כתוצר מוגמר בפני החברה. בחינת פרויקט ''החלומות'', אותו
ליוויתי לצורך מחקר זה, המתנהל באופן שיתופי הדוק, העלתה תהיות עקרוניות וציפייה
למתחים. המחקר בודק את השפעתה של ההשתתפות בפרויקט יצירה אמנותית משותפת
לקבוצה הן על היחיד והן על הקבוצה הפועלת בצוותא. בנוסף, נבחנו השפעות של גורמים
פיזיים וחברתיים בסביבת הפרויקט על התפתחותה של יצירת האמנות המשותפת, כמו גם
השפעתה של היצירה על סביבותיה.
הבנה של תהליכי העבודה והתהליכים החברתיים המתרחשים בפרויקט אמנותי קבוצתי
דורשת התייחסות לתחום הפרט ולתחום הקבוצה גם יחד. לחקר סוגיות אלו נבחנו מאפייני
התהליכים היצירתיים של היחיד הפועל במסגרת הפרויקט האמנותי הקבוצתי, נבדק כיצד
מתארים ומעריכים המשתתפים את משמעותו של התהליך בעבודה הקבוצתית )לעומת הדגש
על התוצר האמנותי( בדפוסי הפעילות השונים, ומה היו השלכותיהם על התוצר המשותף
ולבסוף נבדקה השפעתה של היצירה המשותפת מבחינת ההעצמה הקבוצתית וחיזוק ההון
התרבותי והחברתי בקבוצה היוצרת ובסביבתה.
כבסיס תיאורטי לבחינת תחום הפרט בפרויקט, חוקרת עבודה זו את החוויה האסתטית
של היחיד היוצר. הדיון במהותה של החוויה המתקיימת כתוצאה מההתנסות האסתטית נשען
על תיאוריות מתחום האסתטיקה ומתחום החינוך לאסתטיקה ומתבססת על כתביהם של
דיואי, )1258(, אייזנר, (1285 ,1279( ואחרים. משמעות החוויה האסתטית נבחנת גם על רקע
המסגרת הקבוצתית בפעילות שנחקרה לצורך המחקר.
בהקשר למרחב הקבוצתי נבדקו תפיסות העוסקות במהות הקבוצה )תמיר, 9005;
כתריאל, 1222; הרץ – לזרוביץ' ופוקס, 1287; אנוך, 9000 ואחרים( ובאמנות ככלי חברתי
וכתוצר של עבודה קבוצתית, תוך התייחסות לתחום הטיפול באמנות )מרקמן–סימנס, 1224;
קמפבל, 9004 ואחרים( ולתחום הארגוני )רוזנווסר ונתן, 1227; וייסמן ואנגל, 1222 ואחרים(.
להמשך........
המשותפת של הקבוצה במסגרת פרויקט אמנות קבוצתי מפגש עבודה של קבוצה לצורך
יצירת עבודת אמנות משותפת מערער על התפיסה המקובלת, לפיה יצירה אמנותית נוצרת
בתחום היחיד המציג את עבודתו כתוצר מוגמר בפני החברה. בחינת פרויקט ''החלומות'', אותו
ליוויתי לצורך מחקר זה, המתנהל באופן שיתופי הדוק, העלתה תהיות עקרוניות וציפייה
למתחים. המחקר בודק את השפעתה של ההשתתפות בפרויקט יצירה אמנותית משותפת
לקבוצה הן על היחיד והן על הקבוצה הפועלת בצוותא. בנוסף, נבחנו השפעות של גורמים
פיזיים וחברתיים בסביבת הפרויקט על התפתחותה של יצירת האמנות המשותפת, כמו גם
השפעתה של היצירה על סביבותיה.
הבנה של תהליכי העבודה והתהליכים החברתיים המתרחשים בפרויקט אמנותי קבוצתי
דורשת התייחסות לתחום הפרט ולתחום הקבוצה גם יחד. לחקר סוגיות אלו נבחנו מאפייני
התהליכים היצירתיים של היחיד הפועל במסגרת הפרויקט האמנותי הקבוצתי, נבדק כיצד
מתארים ומעריכים המשתתפים את משמעותו של התהליך בעבודה הקבוצתית )לעומת הדגש
על התוצר האמנותי( בדפוסי הפעילות השונים, ומה היו השלכותיהם על התוצר המשותף
ולבסוף נבדקה השפעתה של היצירה המשותפת מבחינת ההעצמה הקבוצתית וחיזוק ההון
התרבותי והחברתי בקבוצה היוצרת ובסביבתה.
כבסיס תיאורטי לבחינת תחום הפרט בפרויקט, חוקרת עבודה זו את החוויה האסתטית
של היחיד היוצר. הדיון במהותה של החוויה המתקיימת כתוצאה מההתנסות האסתטית נשען
על תיאוריות מתחום האסתטיקה ומתחום החינוך לאסתטיקה ומתבססת על כתביהם של
דיואי, )1258(, אייזנר, (1285 ,1279( ואחרים. משמעות החוויה האסתטית נבחנת גם על רקע
המסגרת הקבוצתית בפעילות שנחקרה לצורך המחקר.
בהקשר למרחב הקבוצתי נבדקו תפיסות העוסקות במהות הקבוצה )תמיר, 9005;
כתריאל, 1222; הרץ – לזרוביץ' ופוקס, 1287; אנוך, 9000 ואחרים( ובאמנות ככלי חברתי
וכתוצר של עבודה קבוצתית, תוך התייחסות לתחום הטיפול באמנות )מרקמן–סימנס, 1224;
קמפבל, 9004 ואחרים( ולתחום הארגוני )רוזנווסר ונתן, 1227; וייסמן ואנגל, 1222 ואחרים(.
להמשך........