לפי אפק ואילן, "הנחת היסוד שלנו היא שהמתרגם מעוניין להעביר את היצירה בשלמותה ככל האפשר
משפת המקור לשפת היעד"
. זאת תוך הקפדה על מרכיבים סגנוניים כמו משלב, משחקי מילים
וקונוטאציות המתבססות על מטען תרבותי. על מתרגם יצירה ספרותית לקחת בחשבון שלושה מרכיבים:
א. מישור הנרטיב
ב. מישור המסר
ג. מישור הלשון
מישור הלשון משמש כלי שבאמצעותו מופעלים מישורי הנרטיב והמסר ובלעדיו אין קיום ליצירה הספרותית.
ככל שהלשון מורכבת יותר )במבנה תחבירי, במשחקי מילים, בדימויים, בשילובם של מקורות אתניים
ביצירה, במשלבים וברובדים לשוניים(, מלאכת התרגום הופכת בעייתית יותר. מתוך ההנחה שלא ניתן
לתרגם במדויק, עולות השאלות:
א. האם יש "לפצות" את הקורא על כך וכיצד?
ב. מה כן עובר בתרגום?
שאלות אלה מקבלות משנה תוקף ביצירות שבהן "המדיום הוא גם המסר, כלומר, ביצירות שבהן תוכן וצורה
3 הם שלמות שאינה ניתנת לחלוקה".
יצירות של עגנון הן לא רק בגדר סיפור-עלילה, אלא כוללות גם חומר
תרבותי רב ועשיר. סיפוריו יונקים ממקורות יהדות רבים המהווים חלק בלתי נפרד מתשתית הסיפור, "עד
4 כדי כך שדומה לקורא הבקי במקורות שלפניו קטעי מקורות, והמספר הוסיף להן מילות קישור".
סגנונו של
עגנון מורכב ביותר שכן הוא לא משתמש רק במקורות, אלא גם כותב בסגנון המקורות. ביצירותיו נוכל
5 למצוא יסודות כמו סגנון המילה המנחה המביעה משמעות בלי להודיעה
, שימוש בשמות בטכניקת המדרש
ומתן ערך לאותיות
6
)אפק ואילן, תשמ"ט-1989(.
בעבודה זו אבדוק במחקר תיאורי (descriptive research) את התרגום לאנגלית של ברוך הוכמן
Baruch Hochman) 7) לסיפור הקצר "עגונות" שעגנון כתב בשנת 1908.
בחלק הראשון של עבודתי אסקור
ספרות מחקר ואציג את הבעייתיות בתרגום משפה אחת לאחרת בכלל וביצירותיו של עגנון בפרט.
בחלקה השני אתרכז בבדיקת תרגום דברי יהדות ביצירה "עגונות".
להמשך......
משפת המקור לשפת היעד"
. זאת תוך הקפדה על מרכיבים סגנוניים כמו משלב, משחקי מילים
וקונוטאציות המתבססות על מטען תרבותי. על מתרגם יצירה ספרותית לקחת בחשבון שלושה מרכיבים:
א. מישור הנרטיב
ב. מישור המסר
ג. מישור הלשון
מישור הלשון משמש כלי שבאמצעותו מופעלים מישורי הנרטיב והמסר ובלעדיו אין קיום ליצירה הספרותית.
ככל שהלשון מורכבת יותר )במבנה תחבירי, במשחקי מילים, בדימויים, בשילובם של מקורות אתניים
ביצירה, במשלבים וברובדים לשוניים(, מלאכת התרגום הופכת בעייתית יותר. מתוך ההנחה שלא ניתן
לתרגם במדויק, עולות השאלות:
א. האם יש "לפצות" את הקורא על כך וכיצד?
ב. מה כן עובר בתרגום?
שאלות אלה מקבלות משנה תוקף ביצירות שבהן "המדיום הוא גם המסר, כלומר, ביצירות שבהן תוכן וצורה
3 הם שלמות שאינה ניתנת לחלוקה".
יצירות של עגנון הן לא רק בגדר סיפור-עלילה, אלא כוללות גם חומר
תרבותי רב ועשיר. סיפוריו יונקים ממקורות יהדות רבים המהווים חלק בלתי נפרד מתשתית הסיפור, "עד
4 כדי כך שדומה לקורא הבקי במקורות שלפניו קטעי מקורות, והמספר הוסיף להן מילות קישור".
סגנונו של
עגנון מורכב ביותר שכן הוא לא משתמש רק במקורות, אלא גם כותב בסגנון המקורות. ביצירותיו נוכל
5 למצוא יסודות כמו סגנון המילה המנחה המביעה משמעות בלי להודיעה
, שימוש בשמות בטכניקת המדרש
ומתן ערך לאותיות
6
)אפק ואילן, תשמ"ט-1989(.
בעבודה זו אבדוק במחקר תיאורי (descriptive research) את התרגום לאנגלית של ברוך הוכמן
Baruch Hochman) 7) לסיפור הקצר "עגונות" שעגנון כתב בשנת 1908.
בחלק הראשון של עבודתי אסקור
ספרות מחקר ואציג את הבעייתיות בתרגום משפה אחת לאחרת בכלל וביצירותיו של עגנון בפרט.
בחלקה השני אתרכז בבדיקת תרגום דברי יהדות ביצירה "עגונות".
להמשך......