טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

עבודת גמר בקולנוע: הוא הלך בשדות עם כיפה סרוגה: העימות עם מיתוס הצבר בסרטים ישראליים העוסקים במתנחלים 2009

הקולנוע הציוני-לאומי (או "הלאומי-ההירואי") שנוצר בארץ החל מסוף שנות ה-20 ועד שנות ה-50 השתמש במיתוס הצבר כתשתית הנרטיבית והאידיאולוגית שלו.
הסרטים שנוצרו בשנים אלו היו "קולנוע מגוייס" במלוא מובן המילה:  הם הוזמנו, ובמקרים רבים גם מומנו, על ידי גורמים ממסדיים כמו הסוכנות היהודית, קק"ל, קרן היסוד וההסתדרות. שוחט (31:2005) טוענת כי עשיית הסרטים בתקופה זו היוותה מעין שלוחה של הפעילות הציונית, וקרבה בין חלוצי הקולנוע לחלוצים הציוניים. נתן אקלסרוד, מהקולנוענים החשובים בישראל בתקופה זו, טען שהוא רואה את עצמו קודם כל כציוני ואחר כך כקולנוען (שור, 1985). בשנות ה-20 נעשו בעיקר סרטים דוקומנטריים,  מאחר שלאלה ניתן המימון מהמוסדות הציוניים, ואילו קולנוע עלילתי היה נאלץ להתבסס על קניית כרטיסים – דבר שלא היה ריאלי כשאוכלוסיית היישוב מנתה 200,000 נפש בלבד. הסרטים הדוקומנטריים נשלחו לחו"ל, למטרות גיוס כספים עבור היישוב, ובחלקם הוקרנו בבתי קולנוע בארץ במתכונת של 'יומני חדשות'.
עובדת היותם של סרטי הקולנוע מוזמנים וממומנים על ידי הממסד, גרמה כמובן להפעלת מכבש לחצים על יוצריהם, על מנת שתוכנם של הסרטים ישקף את המציאות בארץ ישראל לפי הקונצנזוס הציוני. שוחט (37:2005) מתייחסת לכך בביקורתיות רבה, אך למעשה ניתן להבין את הצורך של הממסד בשליטה על תעשיית הקולנוע, בשנים בהן קיומו של היישוב היהודי בארץ ישראל היה כה רעוע והיחס אליו בעולם היה עויין ביותר. היישוב נזקק לעשות כל שביכולתו על מנת ליצור לעצמו תדמית חיובית בעולם, וגיוס הכספים היה חיוני להמשך הקיום היהודי בארץ ישראל.
הסרט העלילתי הראשון באורך מלא שנעשה בישראל היה עודד הנודד (אקסלרוד, 1933) והוא זה שיצר את האבטיפוס של דמות הצבר הקולנועי, ששוכפלה אחר כך בסרטים רבים בשנות ה-30, ה-40, וה-50. החלוציות, העבודה העברית, הטיול במרחבי הארץ, הזיקה לחיי עם ישראל בארצו בתקופה הקדומה ושלילת הגלות – הם ערכים המופיעים בעודד הנודד ועתידים לחזור על עצמם פעמים רבות בסרטים מהז'אנר הלאומי-ההירואי.
דמות הצבר עצמו הופיעה בסרט זה לראשונה על המסך הגדול – לבוש מכנסיים קצרים וכובע טמבל, התנהגותו בטבע טבעית ומשוחררת, ועם זאת הוא אדם חושב ותרבותי העסוק בכתיבת הגיגיו ומוכה הלם מהמפגש עם הבדואים הפראים. הוא התגלמות "האדם העברי החדש, החולם והחסון" (כפי שנאמר בפרסומת לסרט).