המילה פורנוגרפיה מקורה ביוונית: Porne משמעו זונה ו-Graphos משמעו כתב. ואכן,
המשמעות הראשונה של המילה הייתה "כתיבה על זנות". עם השנים עבר המונח גלגולים שונים,
והיום הוא משמש להבחנתם של ייצוגים מיניים בוטים, שמטרתם לעורר גירוי מיני, מייצוגים מיניים
אחרים (אומנותיים ומדעיים, למשל . ) ייצוגים מיניים בוטים היו קיימים גם בעולם הישן (לראיה:
ציורים ופסלים שמורים היטב נתגלו במאה ה-18 בעיר הרומית העתיקה פומפי ,) אך בינם לבין מה
שאנו קוראים היום פורנוגרפיה יש הבדל מכריע. בתחילת המאה ה-19 הומצאה המצלמה, ומאז
פורנוגרפיה איננה רק ייצוגים מיניים, היא תיעוד של אנשים אמיתיים במצבים מיניים. הבדל זה הוא
שמעניק לפורנוגרפיה משמעות בשדה המוסרי והפוליטי .
בעבודה זו אני בוחנת את עמדותיהם של מספר זרמים בפילוסופיה הפוליטית בנושא
הפורנוגרפיה. השאלות העיקריות שאיתן מתמודדים הזרמים השונים הן: האם יש הצדקה להפעיל
צנזורה, או רגולציה כלשהי, על חומרים פורנוגרפיים? האם, בבואנו לענות על שאלה זו, עלינו
להתייחס אל הפורנוגרפיה כביטוי של רעיונות או כפעולה? ולבסוף, איזה כוח ואיזו השפעה מיוחסים
לפורנוגרפיה על ידי גישות שתופסות אותה כפעולה, ולא כצורת ביטוי בלבד?
את העמדות שבחרתי להציג בעבודה ניתן לראות כמונחות לאורכו של סרגל, שבו היחס אל
הפורנוגרפיה הולך ונעשה מחמיר יותר :
בפרק א' אציג טיעונים של העמדה הליברלית, אשר מתייחסת אל הפורנוגרפיה כביטוי של
רעיונות, ורואה בהפעלת צנזורה נגדה התערבות בלתי מוצדקת של השלטון במרחב הפרטי. כמו כן,
אציג טיעון-נגד של הפמיניזם הליברלי, זרם בפמיניזם שתומך בהנחות היסוד של הליברליזם אך איננו
מסכים עם הפרשנות הליברלית של פורנוגרפיה כצורת ביטוי ותו לא .
בפרק ב' אציג את עמדתו הכללית של הפמיניזם הרדיקלי בנוגע לפורנוגרפיה, עמדה שתופסת
את הפורנוגרפיה כפעולה נגד נשים ולפיכך מצדיקה צנזורה של חומרים פורנוגרפיים. כמו כן, אביא
שני טיעוני-נגד אשר מראים מדוע הטיעונים הליברליים, שמגנים על הפורנוגרפיה כצורת ביטוי, אינם
קבילים בתוך התפיסה הליברלית עצמה.
בפרק ג' אציג את התיאוריה הביקורתית של הרברט מרקוזה (Marcuse) ואת גישתו אל
מתירנות מינית בחברה המערבית המפותחת. כמו כן, אציע להעניק לפורנוגרפיה משמעות, דרך קווי
המחשבה של מרקוזה, משמעות אשר מייחסת לפורנוגרפיה כוח כפעולה לא רק נגד נשים, אלא נגד
האנושות .
באשר לעמדתי, אני נוטה להסכים עם הדרך שבה תופס מרקוזה את פניה של החברה
המערבית המפותחת. כמו כן, הגישה שאני מציעה כפרשנות לדבריו של מרקוזה מייצגת נאמנה את
תפיסותיי האישיות. באופן כללי, אני טוענת שהפורנוגרפיה היא חלק ממנגנון רב עצמה שמכתיב
לאזרחים את הרצונות שלהם והצרכים שלהם, מנגנון שמטרתו האחרונה היא לייצר חברה של
קונפורמיסטים בעל כרחם, שחשים עצמם חופשיים. בגישה רדיקלית זו טמון אמנם קושי, הקושי
להשתחרר מכבלי החברה ומן הקונפורמיות והבנאליות שהיא דורשת מן החברים בה, אולם קיומו של
קושי זה איננו מעיד על חוסר נאמנותה של התיאוריה למציאות. במהלך העבודה אנסה להראות כיצד
ניתן להצדיק תפיסה חברתית רדיקלית שכזו.
להמשך.....
המשמעות הראשונה של המילה הייתה "כתיבה על זנות". עם השנים עבר המונח גלגולים שונים,
והיום הוא משמש להבחנתם של ייצוגים מיניים בוטים, שמטרתם לעורר גירוי מיני, מייצוגים מיניים
אחרים (אומנותיים ומדעיים, למשל . ) ייצוגים מיניים בוטים היו קיימים גם בעולם הישן (לראיה:
ציורים ופסלים שמורים היטב נתגלו במאה ה-18 בעיר הרומית העתיקה פומפי ,) אך בינם לבין מה
שאנו קוראים היום פורנוגרפיה יש הבדל מכריע. בתחילת המאה ה-19 הומצאה המצלמה, ומאז
פורנוגרפיה איננה רק ייצוגים מיניים, היא תיעוד של אנשים אמיתיים במצבים מיניים. הבדל זה הוא
שמעניק לפורנוגרפיה משמעות בשדה המוסרי והפוליטי .
בעבודה זו אני בוחנת את עמדותיהם של מספר זרמים בפילוסופיה הפוליטית בנושא
הפורנוגרפיה. השאלות העיקריות שאיתן מתמודדים הזרמים השונים הן: האם יש הצדקה להפעיל
צנזורה, או רגולציה כלשהי, על חומרים פורנוגרפיים? האם, בבואנו לענות על שאלה זו, עלינו
להתייחס אל הפורנוגרפיה כביטוי של רעיונות או כפעולה? ולבסוף, איזה כוח ואיזו השפעה מיוחסים
לפורנוגרפיה על ידי גישות שתופסות אותה כפעולה, ולא כצורת ביטוי בלבד?
את העמדות שבחרתי להציג בעבודה ניתן לראות כמונחות לאורכו של סרגל, שבו היחס אל
הפורנוגרפיה הולך ונעשה מחמיר יותר :
בפרק א' אציג טיעונים של העמדה הליברלית, אשר מתייחסת אל הפורנוגרפיה כביטוי של
רעיונות, ורואה בהפעלת צנזורה נגדה התערבות בלתי מוצדקת של השלטון במרחב הפרטי. כמו כן,
אציג טיעון-נגד של הפמיניזם הליברלי, זרם בפמיניזם שתומך בהנחות היסוד של הליברליזם אך איננו
מסכים עם הפרשנות הליברלית של פורנוגרפיה כצורת ביטוי ותו לא .
בפרק ב' אציג את עמדתו הכללית של הפמיניזם הרדיקלי בנוגע לפורנוגרפיה, עמדה שתופסת
את הפורנוגרפיה כפעולה נגד נשים ולפיכך מצדיקה צנזורה של חומרים פורנוגרפיים. כמו כן, אביא
שני טיעוני-נגד אשר מראים מדוע הטיעונים הליברליים, שמגנים על הפורנוגרפיה כצורת ביטוי, אינם
קבילים בתוך התפיסה הליברלית עצמה.
בפרק ג' אציג את התיאוריה הביקורתית של הרברט מרקוזה (Marcuse) ואת גישתו אל
מתירנות מינית בחברה המערבית המפותחת. כמו כן, אציע להעניק לפורנוגרפיה משמעות, דרך קווי
המחשבה של מרקוזה, משמעות אשר מייחסת לפורנוגרפיה כוח כפעולה לא רק נגד נשים, אלא נגד
האנושות .
באשר לעמדתי, אני נוטה להסכים עם הדרך שבה תופס מרקוזה את פניה של החברה
המערבית המפותחת. כמו כן, הגישה שאני מציעה כפרשנות לדבריו של מרקוזה מייצגת נאמנה את
תפיסותיי האישיות. באופן כללי, אני טוענת שהפורנוגרפיה היא חלק ממנגנון רב עצמה שמכתיב
לאזרחים את הרצונות שלהם והצרכים שלהם, מנגנון שמטרתו האחרונה היא לייצר חברה של
קונפורמיסטים בעל כרחם, שחשים עצמם חופשיים. בגישה רדיקלית זו טמון אמנם קושי, הקושי
להשתחרר מכבלי החברה ומן הקונפורמיות והבנאליות שהיא דורשת מן החברים בה, אולם קיומו של
קושי זה איננו מעיד על חוסר נאמנותה של התיאוריה למציאות. במהלך העבודה אנסה להראות כיצד
ניתן להצדיק תפיסה חברתית רדיקלית שכזו.
להמשך.....