האם לקישור יש משמעות אינטגרציה סמנטית של קישורים ברשת

טקסטים דיגיטליים קיימים כבר כארבעים שנה, ולמרות שהם שונים מטקסטים מודפסים במגוון דרכים נדמה כי השימוש בקישורים )Hyperlinks(, עבור רבים, הוא ההבדל העיקרי בין שני סוגי הטקסטים. אולם אף על פי שקיימת כיום ספרות מחקרית ענפה שעוסקת בקישורים, גם בחקר הספרות, יש מחסור מורגש במחקרים שעוסקים בקישור כאמצעי רטורי וכסוג מובחן ועצמאי של בין-טקסטואליות. מחקר זה עוסק בקישור כאמצעי ספרותי, ובוחן את השאלה האם כותבים יכולים להשתמש בקישורים כאמצעי להשגת מטרות רטוריות שונות או, כפי שטוענים מספר חוקרים בתחום, השימוש בקישורים מחייב קריאה לא-היררכית, "פתוחה" ו"נטולת מרכז". המחקר בוחן כיצד מתבצע תהליך הקריאה של קישורים, ומה ההבדלים בינו לבין תהליך הקריאה בבין- טקסטואליות בטקסטים מודפסים, ובוחן גם כיצד האפשרות לקשר במהירות ובקלות לטקסטים אחרים יכולה לשנות את האופן שבו טקסטים דיגיטליים נראים, ואת כמות וסוג המידע שנמסר בהם. לצורך המחקר נעשו שני ניסויים, שלכל אחד מהם ענו כ-300 איש, שמהם עולה כי ישנה לצירוף התחבירי שעליו יושב הקישור השפעה על ציפיות הקוראים ביחס לטקסט שאליו הקישור מפנה. כמו כן, המחקר מתאר את תהליך הקריאה של קישורים, באמצעות התיאוריות של זיוה בן פורת על בין-טקסטואליות רטורית והתאוריות של בנימין הרשב על אינטגרציה סמנטית של טקסטים מורכבים. כותרת מחקר זה היא "האם לקישור יש משמעות". התשובה הקצרה לשאלה זו היא "כן" מהדהד, אולם התשובה הארוכה מורכבת ומעניינת בהרבה, ויש בה כדי לחשוף מעט מההבדלים בין קריאה בטקסטים דיגיטליים לקריאה בטקסטים מודפסים.

להמשך...............